בעלי קרקעות פרטיות, המחזיקים בחלקות סמוכות למרכז הבינתחומי בהרצליה, מתנגדים לתוכנית לבניית 704 יחידות דיור בשווי מיליארד שקל במתחם. הם דורשים איחוד וחלוקה מחדש של הקרקע באופן שבו הקרקע לא תינתן "במתנה" למרכז הבינתחומי, שבראשו עומד פרופ' אוריאל רייכמן.
תוכנית הרחבת המרכז הבינתחומי מציעה יצירת שני אזורים המיועדים למגורים, שינוי ייעוד קרקע מאזור חקלאי למגורים, הקמת מבני ציבור ומוסדות חינוך, בניית 704 יח"ד והרחבת השטח לצרכים אקדמיים להיקף 182 אלף מ"ר.
12 המתנגדים, המחזיקים בחלקות בשטח כולל של 16,457 מ"ר, טוענים בהתנגדות שהוגשה לוועדה המקומית לתכנון ולבנייה הרצליה, כי התוכנית עלולה לפגוע בקרקעותיהם. לטענתם, בתוכנית הורחבו שטחי המכללה והוקצו לה שטחים על חשבונם. המתנגדים טוענים אף להפקעות יתר בשיעור חורג של כ-75%-80%, שאינו מקובל בסביבה.
על חוות הדעת שעליה מתבססת ההתנגדות חתומה שמאית המקרקעין נחמה בוגין. לטענתה, ראוי להקצות לבעלי הקרקעות הפרטיות את מלוא זכויותיהם ולא לאפשר לרשויות ליהנות על חשבונם. עוד היא טוענת כי בעלי קרקעות פרטיים צריכים לעמוד על המשמר מפני מצבים שבהם הרשויות מעבירות לבעלותן קרקעות באופן המקפח את בעלי הקרקעות הפרטיות.
עיריית הרצליה מסרה בתגובה: "הוועדה המקומית מקיימת דיון בכל ההתנגדויות ותעביר את התייחסותה לוועדה המחוזית".
מהמרכז הבינתחומי נמסר כי "עיריית הרצליה יחד עם המינהל הכינו תב"ע שבמסגרתה קיימת תוכנית איחוד וחלוקה שתכליתה לפתח את האזור לטובת הציבור והיא מביאה בחשבון את זכויות כל הצדדים בצורה הוגנת".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
