קוראים קבועים של סקירות אלו ביקשו ממני להסביר איך חובות המדינה (Sovereign Debt) יובילו לשלב השלישי והאחרון במשבר. אנסה להסביר זאת באמצעות דוגמא פשוטה:
שוו בנפשכם בנק מסחרי המחלק הלוואות למפעלים ועסקים כדי לאפשר להם להתפתח, ובכך תורם לצמיחה כלכלית בריאה של משק המדינה. בנק זה שומר את הונו העצמי (נוסטרו) באגרות חוב של מדינות. אג"ח אלו נחשבו במשך שנים לניירות ערך שהסחירות והביטחון בהן גבוהים, בשל הגיבוי שהיה להן מהממשלות שהנפיקו אותן.
כעת שוו בנפשכם - ואפשר גם להיזכר באיסלנד, דובאי ויוון ולחילופין לחזור לחשש המתפתח באחרונה כלפי ניו יורק וקליפורניה - שהממשלות מכריזות שהן מפסיקות לתת גיבוי לניירות אלה, כתוצאה מאחת או יותר מהסיבות הבאות:
• חוסר אמון מצד המשקיעים במטבע של המדינה מנפיקת האג"ח.
• לחץ פוליטי המונע מן הממשלה (והבנק המרכזי שלה) להמשיך להדפיס כסף יש מאין ולשלם בו עבור האג"ח המוחזר אליה.
• ירידת ערך בעקבות מכירות מאסיביות של האג"ח על ידי ספקולנטים המבקשים לאמוד את חוזק המדינה המנפיקה.
• חברות הדירוג מורידות דירוג למדינה.
• התעוררות אינפלציית משאבים (נפט וחומרי גלם אחרים) בשילוב נסיגה בצמיחה.
• צורך במתן עדיפות במשאבים כדי לשלם התחייבויות פוליטיות פנימיות כמו ביטוחים רפואיים וביטוחים סוציאלים.
במקרה כזה אג"ח המדינות - הכה בטוחות - ייאבדו מערכן במהירות ובדרמטיות וייסבו הפסדי ענק למחזיקים בהן - אחד מהם הוא הבנק המסחרי הדמיוני שלנו. פתאום, הפסדים אלו (בשילוב הפסדים נוספים לבנק בזירת המטבעות, המניות, והסחורות) יובילו אותו לבקש הון מהמדינה או לנסות לגייסו מהשוק החופשי.
בשלב הראשון של המשבר, למדינות היה כסף לסייע לבנקים מסוגו של הבנק הדמיוני שלנו. עכשיו למדינות יש פחות רצון "להציל" את כולם, והבנק שלנו עלול להיכנס לקשיים שידאיגו את לקוחותיו ורובם ינסו לעזוב אותו, מחשש שיפשוט רגל והם יאבדו את הונם המושקע בו. זה השלב הסופי לפני סגירת הבנק.
ההשפעה של סגירת הבנק היא וכל מוסד פיננסי הדומה לו, היא שהוא לא יוכל לתרום עוד למשק ולכלכלה. גם עצם הסגירה יתרום לחששות בנקים אחרים, אשר עדיין עובדים, מפני הלוואת כספים - דבר המוביל לתופעה המוכרת בכינוי 'מחנק אשראי'.
מציאות מול דימיון
הדוגמא לעיל מייצגת לדעתי את מה שעתיד לקרות ואני רואה עוד שלבים נוספים מעניינים לתהליך: קודם כל, עלינו לזכור שמנהיגים פוליטיים וכלכליים, ניחנים ביכולות הישרדות גדולות. בכל אפיזודה הדומה לתסריט המתואר, אני צופה מלחמה קשה כדי להתנגד לתוצאותיה. כך קיבלנו את תוכנית "טריליון הדולר" להצלת מדינות אירופה הבעייתיות. אבל - וזה אבל גדול - ככול שהתהליך יתקדם ויגיע למדינות חזקות ומשמעותיות כמו בריטניה, יפן, צרפת וארה"ב, יכולת ההיחלצות תקטן פלאים.
המציאות שתיארתי, תכין את הקרקע לשינוי בכללי היסוד המוניטריים העולמיים. כאשר ממשלות ובנקים מרכזיים אינם רואים עוד בשמירת ערך המטבעות יסוד חשוב, ומוכנים לייצר כמויות כסף אדירות כדי לשלם חובות ו"לתקן" בעיות, האמון בהן מתפוגג. שבשלב זה הציבור יביע את חששו על ידי השקעה בתחליפים, כמו זהב.
הבשורה הטובה היא שתהליך כואב זה, יוליד משהו טוב - מערכת פיננסית יציבה בהרבה, אשר תראה חובה לדאוג לשני דברים: שמירה אמיתית של ערך המטבע החדש, ודחיית כל סוג של ספקולציה אשר יכולה לייצר תהליכים כמו שראינו במשבר זה.
לחלק הטכני של הסקירה אביא עדכון של האירו על ידי גרף שבועי (שמאל) ויומי (ימין):
משה שלום אירו
מאז הסקירה האחרונה שלי בדבר הזדמנות קניה מסתמנת באירו, המטבע ירד עוד, ודי הרבה, לפני שהראה סימני התאוששות. מבנה הגלים השבועיים יצר בסופו של דבר 9 גלים יורדים (מבנה חוקי של תנועה מגמתית).
בזמנו, ראיתי בסיום חמישה גלים (המבנה הרגיל) את הסימן החיובי אבל מסתבר שהמומנטום השלילי הקיצוני, וחוסר האונים של הפוליטיקאים האירופאים, יצרו הרחבה כלפי מטה.
בסיום 9 הגלים נרשמה "סטייה חיובית" (Positive Divergence), בין המחיר ובין מתנד RSI (כחול החלון עליון). כמו כן, קיבלנו החלשות של הצד השלילי של תאוצת המגמה (DI-) המוצג מטה באדום והמוקף מלבן סגול.
ברמה היומית, נרשמו מהלכים חיוביים:
• סטייה חיובית בין המחיר ל-RSI
• חצייה בין הצד השלילי והחיובי של תאוצת המגמה (-DI עם +DI) כאשר ה-ADX עצמו (בכחול) נחלש מאוד ומצביע על החלשות של המגמה הראשית, דהיינו השלילית.
• חצייה של קו המגמה 3 של המניפה היורדת, והגעה לקו המגמה 2 שלה.
• חצייה של הממוצע הנע 18.
הגרפים השבועי, והיומי, מצביעים שניהם על תחתית בשער המטבע האירופי, ואיתות על מגמה עולה חדשה. למרות שברמה המיידית, העלייה מ-1.18 ל-1.24 דורשת מנוחה, ואולי תיקון קצר טווח לכיוון ה-1.21, אני חושב שראינו כאן את הגרוע מכל.
אין זה אומר שהבעיות באירופה נגמרו. למעשה רק החל בה תהליך השיקום (אשר ייקח שנים רבות) אבל זה טוב לעומת מדינות כמו יפן, וארה"ב החיות עדיין בהכחשה גמורה.
נפילת האירו מקנה סוג של יתרון לייצוא, והוזלה משמעותית בעלויות העבודה. דברים כאלה עוזרים מאוד. אבל בעיות היסוד של חובות המדינה השוטפים והעתידיים (פנסיות ובריאות) לא נפתרו עדיין כלל.
כל התקוות לגבי המטבע נובעות מן הצד הטכני המחייב הקלה של הפסימיות לכיוון יותר נייטרלי, וזאת במסגרת של תיקון עולה, עם יעד סביר בין 1.30 ל-1.35.
-
-
-
משה שלום עשוי להיות בעל עניין אישי בנכסים הפיננסים המוזכרים בסקירה זו. אין לראות בנכתב בה הצעה או ייעוץ לרכישה ו/או מכירה ו/או החזקה של ניירות ערך והוא אינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. המעוניינים להיכנס לרשימת תפוצה לקבלת אתראות על סקירותיו, וחומרים נוספים, יכולים לשלוח אימייל ל- Moshe.Shalom@gmail.com עם "אני מעוניין להצטרף" בנושא או בתוכן.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
