האינפלציה תתפשט מסין

האינפלציה הממוצעת בישראל ב-10 השנים הנוכחיות הייתה גבוהה רק במקצת מ-2%. נתון זה לא צריך להכניס לשאננות לא את הציבור ובעיקר לא את קובעי המדיניות. יש סיכוי גבוה שבעוד חמש שנים מהיום, נגלה שהאינפלציה בתקופה זו תהיה גבוהה יותר ממה שידענו בעשור הראשון של המאה.

השלכת מסקנות הנובעות מממצאים ההיסטוריים על העתיד אינה תמיד הדרך הטובה ביותר לבנות תחזיות. כאשר בוחנים את הסעיפים שגרמו לעליה, או מיתנו את האינפלציה בשנים האחרונות, מגלים שמתוך עשרה הסעיפים העיקריים הכלולים בחישובי של מדד המחירים לצרכן, היו שני סעיפים שתרומתם לאינפלציה בחמש השנים האחרונות הייתה שלילית. אלה הם סעיפי ריהוט וציוד לבית, והלבשה והנעלה.

כל צרכן ישראלי ממוצע יודע שבזמן הנוכחי, מוצרים כאלו נמכרים במחירי מציאה. בגדים, צעצועים, רהיטים, פריטי נוי שונים נמצאו בשפע על מדפי החנויות, ובמחירים נגישים לכל נפש. כאשר בחן אותו הקונה את מוצאם של המוצרים, גילה במקרים רבים שיצרו אותם באחת המדינות באסיה ולרוב בסין.

מצב זה הולך כנראה להשתנות. רמת החיים במדינות שהיו מקור ליבוא זול הולכת ועולה במהירות. השכר, הצריכה, יוקר המחיה, כל הגורמים הללו נמצאים במגמת העלייה. לדוגמה, השכר הממוצע בסין הוכפל בחמש השנים האחרונות. האם בעקבות המגמות המסתמנות בכלכלת סין מחירי המוצרים שמיוצרים שם ימשיכו לרדת בשנים הבאות? נראה שסין ומדינות מתפתחות אחרות הופכות ממקור של יצוא הדפלציה (ירידה במחירים) לכל העולם, למקום שהשפעתו על רמת המחירים בארה"ב, אירופה, אוסטרליה וגם בישראל תהיה לפחות נייטרלית או אף אינפלציונית.

גורם נוסף שעלול להוביל לעליה באינפלציה הוא מחיר הדיור. גם התייחסות לביצועים של מחירי דיור בעבר עשויה להטעות. עליה במחירי הדירות שהתרחשה בשנתיים האחרונות נמצאת כעת במוקד התעניינות הציבורית.

הסטטיסטיקה היבשה מראה שעד לפני שנתיים השפעת מחירי הדיור על המדד הייתה שלילית, כך שאם נעשה חישוב של השפעה ממוצעת של מחירי הדירות במהלך חמשת השנים האחרונות, כולל השנתיים האחרונות, אפשר לטעון שבממוצע מחירי הדירות לא עלו חזק מדי. כלומר הבעיה התעוררה רק לאחרונה כתוצאה מהריבית הנמוכה במשק, כמות מוגבלת של קרקעות וסיבות אחרות. האם זה אכן כך?

לא בדיוק. גם מדידת תרומתם של מחירי הדירות על האינפלציה בשנים האחרונות סובלת מהערכת חסר. אלמלא ההתחזקות החדה של השקל ביחס לדולר בשנים 2006-2008 שהסתכמה בכ-25%, תרומתו הכוללת של סעיף הדיור למדד המחירים בשנים הללו הייתה עולה בצורה משמעותית.

נזכיר שמחירי הדירות, הן להשכרה והן למכירה, היו נקובים בתקופה זו בדולרים. כל ירידה בשערו של הדולר הובילה אוטומטית להוזלת מחיר השקלי של הדירות, מה שהתבטא בירידה של כ-5% בסעיף הדיור במדד המחירים באותה תקופה. ניטרול השפעת ההתחזקות השקל מהחישובים הייתה מעלה משמעותית את התרומה של מחירי הדירות למדד המחירים הכללי.

ניתוח השפעות אשר הובילו בעבר לירידה במדד המחירים, כמו המוצרים המיובאים ממדינות מתפתחות, או השפעת התחזקותו של השקל על מחירי הדירות, מובילות למסקנה שהשלכה אוטומטית של הממצאים שנתגלו בעבר לתחזיות לגבי העתיד עלולה להוביל למסקנות שגויות.

לרף החששות מפני עליה באינפלציה בעתיד מתווספת גם הריבית של בנק ישראל שנמצאת ברמה נמוכה ביותר שהמשק הישראלי מעולם לא התנסה בה. הריבית הנמוכה גורמת להגברת הצריכה במשק ועלולה להוביל ללחץ על המחירים.

העובדה שאינפלציה הייתה נמוכה בישראל בעשור האחרון, לא בהכרח מעידה על כך שגם בשנים הבאות היא תהיה דומה. סביר להניח שהיא תהיה דווקא גבוהה יותר.