האם המניות בגאנה יקרות?

לא, באמת - האם המניות בעולם יקרות? התשובה לשאלה לא מופיעה במהופך בסוף הטור ואף אינני מציע ארבע תשובות לבחור מהן. לו הייתי חייב לעשות זאת, הייתי לבטח מוסיף תשובה חמישית: "אין לדעת" ויש לי רושם שרוב הקוראים היו מסמנים סביבה את העיגול.

אם נתבונן במדד המניות MSCI World , נגלה שבשנה החולפת הוא עלה 18%. (הנתונים בטור זה - נכון ליום רביעי). לכאורה זה זמן טוב לממש ולצאת, בהתחשב בכל הסכנות הממתינות לנו, אם לשפוט לפי ריצ'ארד ראסל, הקובע ששוק המניות בארה"ב אינו אלא בועה אחת גדולה, שתוצאותיה תהיינה הרסניות, ובקרוב, או מרדית וויטני, הקובעת בביטחון ששוק הנדל"ן האמריקאי נמצא בדרכו למפולת נוספת.

או אולי לא. התבוננות בשלוש השנים האחרונות מגלה שהמדד איבד, בממוצע, 12% בכל שנה. כמובן, הממוצע לא בדיוק מתאים פה, בשל הירידות החדות לפני שנתיים, שהתחלפו בעליות חזקות לפני שנה. אולם, אם מסתכלים על כך בצורה זו, ניתן להבין דווקא את האופטימיות שמגלים 13 האסטרטגים, שנטלו חלק בסקר בלומברג הבוקר, וצפו שהמדדים המובילים בבורסות אירופה יעלו לפחות 15% במחצית השנה הקרובה.

כיצד הפכה אירופה המוכה והחבוטה לתקוות המשקיעים, וארה"ב המתחדשת והמשתפרת לאסון מתקרב? הלא בלי המניות האירופאיות, עלו המניות בשאר העולם יותר מ-20% בשנה החולפת, וירדו בממוצע פחות מ-10% בשלוש השנים האחרונות.

כיצד הפך, בתקופה קצרה מאוד, הפיחות באירו מעדות כואבת למצבה העגום של אירופה, לתקווה שלה להתאושש (דרך הוזלת הייצוא)?

קשה להשיב על השאלות הללו, אך דווקא הן אלו שמבלבלות את המשקיע הקטן, הלא מתוחכם, בבואו להחליט לאן פני השווקים, הנמצאים כעת על פרשת דרכים.

חוסר הוודאות עצום. שלב הבלימה במפולת הסתיים, שלב התיקון חלף אף הוא ועתה עלינו להעריך מהו ה-steady state החדש שהשווקים מתכנסים אליו ומה יהיו יחסי הכוחות כעת? סין תוביל? ארה"ב? קמבק של אירופה? אולי דווקא יפאן? ואולי שוקי המעטפת, אותן מדינות קטנות בלתי מפותחות באסיה, אפריקה ואירופה, שיכולות להניב תוצאות יפות כשהריביות נמוכות והחלופות המסורתיות יקרות ומצומצמות. הידעתם, לדוגמא, שמדד MSCI גאנה (אותה מדינה אפריקאית שככבה במונדיאל) עלה 35% מתחילת השנה?

מספר עצות לי למשקיעים בשלב זה:

• לא להיכנס למרה שחורה, או לקפוץ מאושר, בעקבות כל ידיעה שאתם קוראים; לבטח לא כאלו שנראות יתר צעקניות וכותרתיות ופחות מנומקות וענייניות. דווקא בשעה זו, יש להתמקד בנתונים היבשים - נתוני המאקרו הכלכלה, הדוחות הכספיים, המאזנים, תזרימי המזומנים, המהלכים העסקיים וכו'. בטח כשכל כך הרבה רגולציה מאז המשבר פועלת לשיפור איכות ומהימנות הנתונים הללו...
• לברור ביתר הקפדה את הנכסים ולהתעלם מהכללות. רוצים דוגמא? מהן אותן "מניות אירופאיות" בהם עסקנו? הרי בשנה החולפת עלה מדד המניות בגרמניה פי 2 מהמדד בצרפת (14% לעומת 7%). ההבדלים בין המדינות גדולים מאוד בתקופות כאלה ויש לקחת זאת בחשבון.
• לבדוק מה קורה בשווקים שאינם בכותרות. מאחר והכותרות נוטות להיות שליליות, קשה לשווקים שבאור הזרקורים להתרומם. כל פעם הם חוטפים מכיוון אחר, בהרבה מקרים לא באשמתם. הנה, דווקא דנמרק, הולנד ונורווגיה, הנחבאות אל הכלים, עלו בין 25% ל-30% בשנה האחרונה. בכלל, מדד המניות הנורדיות עלה 28% בתקופה זו.
• להקפיד על פיזור גיאוגרפי, אך יותר מכך - על פיזור ענפי. בתקופות של עצבנות בשוקי המניות, יש חשיבות יתרה להקפיד על תיק מפוזר ענפית, וכפי שהתברר במשבר האחרון, בעידן הגלובליזציה השונות בין ענפים גבוהה מהשונות בין אזורים גיאוגרפיים. לדוגמא, מוצרי תצרוכת בסיסיים, או אפילו מוצרים בני קיימא (מוצרי חשמל ואלקטרוניקה, מוצרי חשמל לבנים וכו'), המשווקים למדינות כמו הודו וסין, עם מעמד ביניים עצום בהתהוות ואורבניזציה מהירה, עשויים לגרום לכך שמניות החברות המייצרות אותם יצאו נשכרות, שכן הביקוש שעומד בפניהן קשיח יחסית ורגיש פחות לזעזועים גלובאליים.
• לחדד היטב את שיקולי הטווח הקצר והארוך. כל משבר הוא גם הזדמנות? זו אולי קלישאה, אך לא כדאי לפטור אותה כלאחר יד. ככל שהמשבר, זה שהיה או זה שמזהירים אותנו מפניו, גדול יותר, כך גם ההזדמנות.