בין יו"ר הבנק ומנכ"לו

נסיבות התפטרותו של מנכ"ל בנק דיסקונט, גיורא עופר, טרם הובהרו, אך מדיווחים בעיתונות עולה כי ההודעה המפתיעה באה על רקע חילוקי דעות עם היו"ר, יוסי בכר, ואי-הסכמות עם הבעלים, משפחת ברונפמן.

בלי כוונה ורצון להתייחס למקרה הספציפי, ראוי לבחון את מערכת היחסים הסבוכה והבלתי ברורה, העולה מדי פעם לדיון ציבורי, והקשורה למערכות היחסים בין יו"ר דירקטוריון של חברה למנכ"לה, ובמיוחד חמורים הדברים במקרים שבהם היו"ר מכהן גם כ"יו"ר פעיל" - מונח שטרם נמצא בחוק החברות, אך נפוץ בחברות במשק ובמערכת הבנקאית.

עקרונית, החוק אינו מייעד תפקיד אקזקוטיבי ליו"ר. חוק החברות החדש קובע (סעיף 92), כי "הדירקטוריון יתווה את מדיניות החברה ויפקח על ביצוע תפקידי המנכ"ל...". מאחר שתפקיד הדירקטוריון לפקח על פעילות המנכ"ל, נקבע (סעיף 94) כי בחברה ציבורית לא יכהן המנכ"ל כיו"ר, אלא לפי הוראת סעיף 121 (ג). לא רק הכהונה המשותפת הוגבלה. כדי להוציא כל ספק נקבע כי "בחברה ציבורית לא יוקנו ליושב-ראש הדירקטוריון סמכויות המנהל-הכללי, אלא לפי הוראות סעיף 121 (ג)".

החריג לאיחוד הסמכויות נקבע בזמנו לאחר דיון בכנסת בעקבות לחץ ממספר גופים אינטרסנטים, בניגוד לעמדת ועדת ברק שניסחה את החוק, ושסברה כי לא ייתכן שבראש הגוף המפקח על המנכ"ל יעמוד המפוקח. אף כי מגמת המינוי הכפול פוחתת, היא קיימת במספר לא מועט של חברות בישראל.

בעת הדיונים בכנסת הושגה פשרה שלפיה כפל תפקידים יתאפשר לתקופת מעבר של 3 שנים מיום כניסת החוק לתוקפו. עקב לחצים נוספים תוקן החוק, וכיום ניתן למנות יו"ר למנכ"ל ברוב מיוחס של שני-שלישים מקולות בעלי המניות שאינם בעלי השליטה בחברה או מי מטעמם, הנוכחים בהצבעה, או כשסך קולות המתנגדים מקרב בעלי מניות אלה לא עלה על 1% מכלל זכויות ההצבעה בחברה.

בעוד שבחברות ציבוריות עקב הלחצים הותר כפל תפקידים בתנאים מסוימים, בתאגיד בנקאי אסור שאדם אחד ישמש בכפל התפקידים, וכן נאסר על מנכ"ל חברה ממשלתית מלכהן כיו"ר.

האם הפטנט הישראלי של יו"ר-פעיל עוקף את המגבלות? הדבר מוצא ביטויו גם בכך ששכר היו"ר נגזר במקרים רבים באחוז (גבוה) משכר המנכ"ל. הבעיה אינה בשם התפקיד, אלא במערך הסמכויות המוקנות או נלקחות על-ידי היו"ר, כך כשהיו"ר נוגס בסמכויות המנכ"ל (המתרכזות בתפקיד הביצועי) - הדבר ייחשב לפגיעה בעקרונות שנקבעו בחוקים.

הסמכויות שהחוק מעניק לדירקטוריון אינן מוקנות ליו"ר ככזה, אלא לדירקטוריון במליאתו או בוועדותיו, ופעולה החורגת מסמכות עלולה להיפסל. כדי למנוע אי-הבנות וחיכוכים בין שני נושאי התפקידים המרכזיים בחברה, מומלץ שכל חברה תקבע בתקנונה או בהחלטת דירקטוריון את תחומי הסמכויות בין הדירקטוריון, היו"ר והמנכ"ל.

מקובל לקבוע שהיו"ר מייצג את החברה כלפי חוץ ומייצב את תדמיתה כלפי העובדים פנימה וכלפי הציבור. תפקידו העיקרי של היו"ר כזרוע של הדירקטוריון הוא פיקוח על מילוי החובות הנדרשות בהתאם לחוקים הישימים לחברה, להיות שותף להכנות התקציב, הדו"חות הפיננסים והדו"ח לבעלי המניות, קיום קשר קבוע עם המבקר הפנימי, היועץ המשפטי והמנכ"ל, ומעקב אחר התפתחויות שונות בחברה.

קביעה מראש במסמכים של תחומי הסמכויות של היו"ר והמנכ"ל תמנע סיבוכים וסכסוכים מיותרים.

הכותב הוא יו"ר משרד גרוס, קלינהנדלר, חודק, הלוי, גרינברג