אושר ההסדר: נדב גרינשפון ירצה עבודות לתועלת הציבור ולא יורשע

בית משפט השלום בתל-אביב נמנע היום (ה') מלהרשיע בפלילים את נדב גרינשפון, סגן יו"ר אפריקה ישראל ויד-ימינו של לב לבייב, וגזר עליו עונש של 200 שעות עבודה לתועלת הציבור.

בכך קיבל סגן הנשיא, מרדכי פלד, באופן חלקי את הסדר הטיעון אליו הגיעה הפרקליטות עם גרינשפון בן ה-37, לאחר שגרינשפון הודה במסירת מידע פנים בנוגע למשא-ומתן לשיתוף-פעולה בין חברת האופנה פוקס לבין חברת ההחזקות ממורנד.

עם זאת, בית המשפט דחה את הסכמת הצדדים, במסגרת הסדר הטיעון, לפיה בנוסף לעבודה לתועלת הציבור יוטל על גרינשפון קנס בסך 750 אלף שקל, וקבע כי במקרה של אי-הרשעה לא ניתן להטיל קנס כספי על הנאשם. למרות האמור, השופט קבע כי גרינשפון יתרום את הסכום בסך 750 אלף שקל למוסדות חינוכיים, לפי מנגנון מיוחד שיקבעו הצדדים.

"במכלול שהובא בפניי, כאשר מתברר כי גרינשפון נוטל את מלוא האחריות על התנהגותו, ויש בהודאתו בפני עצמה כדי לשמש משום מסר מרתיע בדבר האיסור הברור של מסירת מידע פנים, גם כאשר לא מופק רווח אישי על-ידי מוסר המידע - ניתן לתת תוקף להסכמת הצדדים ולא להרשיע את גרינשפון בדין", כתב השופט.

פלד הוסיף כי "גרינשפון ביצע את המעשה בהיותו בתחילת דרכו העסקית, לפני כ-6 שנים, כאשר ביצוע העבירה לא משקף דפוס התנהגות חוזר שלו".

כמו כן, השופט ציין כי החלטתו להימנע מהרשעתו של גרינשפון נבעה בין היתר מהסכמת הצדדים כי "גרינשפון במעשהו היה חף מכל כוונת רווח, והרשעתו בדין עלולה למנוע ממנו ולשבש את יכולתו להשתלב בתפקידים בכירים בכלל ובשוק ההון בפרט".

בנוגע לקנס הכספי שביקשו הצדדים להטיל על גרנשפון, ושאמור היה להיות חלק מהסדר הטיעון ביניהם, כתב השופט: "לא שוכנעתי כלל ועיקר כי נתונה בידי הסמכות לנהוג כפי שביקשו הצדדים לעניין הקנס, באשר סמכות זו אינה בידי במצב בו הנאשם אינו מורשע בדין. אין בנמצא אפשרות שקנס ידור בכפיפה אחת עם החלטה בדבר אי-הרשעה, מכיוון שקנס הוא בגדר אקט עונשי ברור לצידו של עונש מאסר".

השופט הוסיף וציין בעניין זה כי "אם היה נגזר על גרינשפון קנס והוא לא היה משולם במועדו, היה עלול הקנס 'ללבוש' סנקציה הכרוכה במאסר, וגם משום כך לא ניתן להטיל על גרינשפון קנס ולכלול אותו לצידה של אי-הרשעה".

במקום הקנס, כאמור, יעביר גרינשפון את הכסף כתרומה.

לאחר מתן גזר הדין מסרו באי-כוחו של גרינשפון, עוה"ד גיורא אדרת ונתי שמחוני: "אנו שמחים שבית המשפט הנכבד קיבל את הסדר הטיעון והחליט שלא להרשיע את גרינשפון, ובכך אפשר לו להמשיך בפעילותו בשוק ההון". הסנגורים הוסיפו כי "כדרכו, נדב גרינשפון מסתכל תמיד קדימה ורוצה לראות את הפרק הזה בחייו מאחוריו".

גם הפרקליטות, עוה"ד אורלי דורון ואילנה מודעי מפרקליטות מיסוי וכלכלה, מסרו את תגובתן לאחר מתן גזר הדין. "בית המשפט אימץ את עקרונות הסדר הטיעון שסוכמו בין הצדדים בהטלת עבודות שירות לתועלת הציבור, היעדר הרשעה וסנקציה כספית המוטלת על הנאשם", אמרו הפרקליטות.

לדבריהן, "בכך מועבר היום מסר חשוב לשוק ההון, לפיו מסירת מידע - גם בנסיבות של התייעצות דרושה - מחייבת ריסונים ונקיטת אמצעי זהירות אקטיביים מצידו של מוסר המידע, שאם לא כן הוא בבחינת מבצע עבירה פלילית. התביעה רואה במקרה זה בבחינת קו פרשת המים באזהרת הציבור, והדבר צפוי להתבטא הן בהרשעה והן בהיבט הענישה שתדרוש במקרים מכאן ולהבא".

באשר לסנקציה הכספית שהוטלה על הנאשם, אמרו התובעות כי "בית המשפט סבר כי ידיו למעשה כבולות על-ידי פרשנות החוק להטלת קנס, אך עם זאת קיבל את התכלית שבבסיס הסדר הטיעון הכולל הטלת סנקציה כספית זו".

כזכור, לפני כחודש הודה גרינשפון בעובדות כתב האישום שהוגש נגדו, לפיהן הוא ביצע עבירות של שימוש במידע פנימי, כמשמעותו בחוק ניירות ערך. גרינשפון הודה כי במהלך שנת 2004, עת כיהן כסמנכ"ל חברת האחזקות ממורנד שבבעלות לב לבייב, הוא ניהל משא-ומתן בשמה של אפריקה ישראל להקמת רשת חנויות של חברת האופנה הציבורית פוקס ברוסיה ובמדינות חבר העמים, תוך שהוא משתף בפרטי העסקה המתגבשת את חברו ומנהל ההשקעות של משפחתו אלון וגנר, ומוסר לו מידע לגביה.

לאחר הדיווח של פוקס לבורסה על המשא-ומתן עם ממורנד, עלה שער מניית פוקס בכ-10%. בכתב האישום נטען כי במהלך חודש נובמבר 2004 ועד סמוך לדיווח המיידי הראשון לבורסה על המשא-ומתן, מסרו גורמים שונים בפוקס ובממורנד את מידע הפנים שהיה בידם למקורביהם, ואלה רכשו מניית פוקס במסחר בבורסה.

כתב האישום בפרשה הוגש נגד מספר גורמים, ובהם גרינשפון, וגנר ורוית טל, העוזרת האישית של מנכ"ל פוקס הראל ויזל.

"כישלונו של גרינשפון בפרשה זו", נכתב בגזר הדין, "מתבטא בכך שנועץ עם מקורבו, שהיה פעיל בשוק ההון, אך לא הזהיר אותו לגבי השימוש במידע פנים, לא בדק איתו כי אינו מחזיק בנייר הערך בתיקיו, ולא שקל בקפידה את נושא ההתייעצות והסיכונים הכרוכים בכך לציבור המשקיעים. כתוצאה ממעשיו אלה נטען כי מקבל המידע השתמש בו לביצוע עסקאות בהיקף של מאות אלפי שקלים וגרף רווחים לכיסו".