"יש כל מיני בעיות בתחום ההגבלים העסקיים בארץ, אבל בגדול השוק שלנו במצב טוב, והממונים על ההגבלים עושים עבודה טובה" - כך אומר בראיון ל"גלובס" פרופ' דיויד גילה, ממומחי האקדמיה המובילים לדיני הגבלים עסקיים ורגולציה של שווקים.
לדברי גילה, "חוק ההגבלים העסקיים אצלנו דורש שינוי. זה ידוע. אם הוא היה מושלם, אז לנו האקדמאים היה פחות על מה לכתוב. חלק גדול מהכתיבה שלי ממליצה על רפורמה בחוק או בדרך שמפרשים אותו. בנוסף, יש מעט מאוד שווקים בארץ שהם לא ריכוזיים, אבל רשות ההגבלים העסקיים מתמודדת עם זה לא רע.
"יש סיטואציות שבהן יש אכיפת יתר, בעיקר במישור של הסדרים בין ספק ללקוח, הסדרים אנכיים. היו מספר מקרים, שאמורים להיות חריגים מאוד, שבהם הוגשו כתבי אישום נגד הסדרים שמנקודת ראותי היו לגמרי אנכיים בין ספק ללקוח ולא אופקיים בין מתחרים.
"מצד שני, יש סוגים של פעילויות שרשות ההגבלים העסקיים מתערבת פחות מדי, כמו ההקשר של בעלויות צולבות בין מתחרים, שלא עולות כדי מיזוג, והנושא של הפיקוח על מונופולין. יש מעט מאוד אכיפה בתחומים האלה.
"למרבה ההפתעה יש מעט אכיפה נגד מונופולין. איכשהו רשות ההגבלים נוטה להשאיר את התביעות נגד מונופולין למישור האזרחי ופחות מתערבת שם וזה חבל, כי לרשות ההגבלים יש יכולת יוצאת דופן להגיע לנתונים ולנתח אותם באופן מקצועי, דבר שלצדדים פרטיים אין תמיד את האפשרות לעשות".
דמי הקישוריות
"הטענה של חברות הסלולר שהפחתת דמי הקישוריות תחזק את בזק היא נכונה", טוען גילה. "ברגע שיורידו עוד יותר את דמי הקישוריות - שיחות מבזק לסלולר יוזלו. בזק תיהפך להיות הרבה יותר אטרקטיבית עבור המתקשרים. אם מישהו כיום שנמצא בבית מתקשר מהסלולרי שלו לסלולרי אחר, למשל אם זה באותה רשת - זה קוסם לו, כי אז הוא לא צריך לשלם דמי קישוריות.
"החשש של החברות הסלולריות הוא שנפח גדול יותר של התנועה לטלפון סלולרי יעבור לבזק, ואז נתח השוק של בזק בעצם יעלה. אבל לגישתי, השוק הרלוונטי שבזק פועלת בו כולל מהבחינה הזאת גם את החברות הסלולריות.
"כיוון שחלק גדול מהחבילות שמוכרות החברות הסלולריות הן חבילת דקות תמורת תשלום קבוע, אז הרבה פעמים מאוד אטרקטיבי למנוי להתקשר מהבית דווקא עם הסלולרי שלו, כי הוא כבר שילם על הדקות האלה. בכל מקרה, הטענה הזו של חברות הסלולר אינה עילה למניעת הפחתת דמי הקישוריות".
הריכוזיות במשק
"אני נגד הגישה הקצת פופוליסטית שלפיה צריך לפחד מהריכוזיות המשקית, מהצמיחה של פירמות רב-ענפיות שחולשות על הבינתחומי", אומר גילה. "גישתי היא שעדיף שבעל הון ישקיע את ההון שלו בארץ ולא בחו"ל. זה דבר אחד. שנית, אם הוא משקיע את ההון שלו בארץ, עדיף מבחינה תחרותית שהוא יבזר את ההון שלו בין כמה ענפים, על מצב שישקיע את כל הונו בענף אחד, ואז עלולה להיווצר פירמה דומיננטית בענף הזה".
לדבריו, "אלה שפוחדים מהריכוזיות המשקית, פוחדים בעיקר מההשפעה הפוליטית של בעלי ההון. אם נשווה בין האופציות האלה של השקעת כל ההון שלך בשוק אחד, החשש מהשפעה פוליטית דווקא עולה יחסית למצב שהוא מבזר את ההון שלו בין כמה תחומים. הסיכוי שהוא ירצה להשפיע על הרגולטור יותר גדול אם בעל ההון מושקע בשוק אחד, או במעט שווקים, כי אז האינטרס שלו מאוד חד. אם הוא מושקע בכמה ענפים - יש לו ניגוד אינטרסים עם עצמו".
* הראיון המלא עם פרופ' דיויד גילה - במהדורה המודפסת של "גלובס הערב".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
