תשאלו את רודולף ג'וליאני

החודש החל הקרב השנתי על התקציב, קרב שלתוצאותיו תהיה השלכה על חיי כולנו. על-פי התקציב המסתמן, משרד האוצר מתכנן קיצוץ בתקציב המשרד לביטחון פנים בשיעור 2% השנה, 4% בשנה הבאה ו-6% בשנת 2012. לטענת המשרד לביטחון פנים, 1% קיצוץ שווה לכ-24 מיליון שקל.

המשמעות הצרה של הקיצוץ היא פיטורי מאות שוטרים וסוהרים, קיצוץ בשכר השוטרים שיישארו במערכת, סגירת מתקני כליאה, יחידות ותחנות ביישובים קטנים, וביטול תוכניות גמילה מסמים ואלכוהול.

המשמעות הרחבה והחשובה יותר של הקיצוץ היא שחרורם של אסירים לרחובות, פגיעה בפעולות האכיפה, החקירה והמלחמה בפשע המאורגן, ועוד פעולות חשובות אחרות.

אמנם, הקיצוץ המתוכנן בתקציב הביטחון הוא זה שתופס את מרב הכותרות, אבל על הציבור כולו להירתם למאבק נגד קיצוץ בתקציב המשטרה.

ניצחון בקרב החשוב הזה הוא הן ביטול הגזירה לקיצוץ בתקציב המשטרה וכן גם הגדלת התקציב. השקעה במשרד לביטחון פנים, בייחוד במעמדם ובשכרם של השוטרים, תוביל ללוחמה מאסיבית יותר בתופעות פשיעה ארציות ובשחיתות הלאומית.

דוגמה להפחתה משמעותית בפשיעה עקב הגדלת התקציב המשטרתי היא התנהלותו של רודולף ג'וליאני, ראש העיר לשעבר של ניו-יורק, שכיהן בשתי קדנציות אשר החלו בשנת 1993.

בסוף תקופת כהונתו של ג'וליאני, ניו-יורק הוכרזה על-ידי ה-FBI כעיר הבטוחה ביותר בארצות-הברית. זאת, עקב ירידת הפשיעה הכללית ב-57%, ירידת מקרי הרצח ביותר מ-70%, וירידת הגניבות ועבירות השחיתות והרכוש ביותר מ-60%.

ג'וליאני חשב מחוץ לקופסה כאשר נשען על תיאוריית "החלונות השבורים" במלחמתו בפשע.

על-פי תיאוריה זו (ג'יימס וילסון וג'ורג' קיילינג במאמר שפרסמו במארס 1982 בכתב העת "The Atlantic Monthly"), במקום מוזנח תתפתח פשיעה והתנגדות לחוק, בדומה למקרה שבו נופץ חלון אשר איש לא הגיע לתקנו. יתרה מזאת, בחלוף הזמן תיעקר הדלת בחנות הריקה הסמוכה ותהפוך למאורת סמים, ויחל גל פריצות באזור על-ידי נרקומנים. ככל שכוחות המשטרה לא יתערבו - האלימות המקומית תגבר, ומקרי הרצח יעלו באופן מהותי. וכך, בגלל חלון שבור יהפוך אזור שליו לנחלתם של כנופיות רחוב.

ג'וליאני הפנים תיאוריה זו, וגייס כוחות משטרה רבים אשר תפקידם היה סיכול ביצוע עבירות קלות שקודם לכן המשטרה לא טיפלה בהם. ההשקעה השתלמה ובגדול. יתרה מכך, נוסף לירידה בפשע, הגדלת התקציב המשטרתי בניו-יורק הובילה לעליית התל"ג ולהגדלת ההכנסות ממסים.

מנתונים שנאספו בין השנים 1993-1997 (תקופת המהפכה של ג'וליאני) עולה כי הלחימה בפשיעה בניו-יורק הובילה לעלייה באיכות החיים של התושבים, בהשתלבותם בשוק ובתרומתם לכלכלה.

יותר מ-170 אלף מקומות עבודה חדשים בסקטור הפרטי הוצעו לציבור ב-4 שנים אלה. שילוב של רחובות בטוחים ונקיים יותר, מסים מופחתים ומערכת משומנת למיגור ארגוני הפשע הביאו לאמון חדש בכלכלה מצד התושבים והמשקיעים החיצוניים.

לטענת ג'וליאני, כל שנחוץ זה אומץ. אומץ לעשות את הצעד הנכון. אומץ להשקיע לטווח ארוך. אמנם ניו-יורק היא עיר ולא מדינה, אך גודל אוכלוסייתה ועוצמתה הכלכלית דומים לגודלה של ישראל.

אנו זקוקים לאומץ מסוגו של ג'וליאני על מנת לשפר את איכות חיינו, וזה כרוך גם בהעלאת שכרם ובקידום מעמדם של השוטרים. זה ישתלם לכולנו. ובגדול.

הכותב הוא יו"ר קבוצת הלמן-אלדובי