יש דמי ניהול שלא צריך לשלם

רועי מימרן חבר בפורום החוסכים לפנסיה בישראל

במאמר "יש דמי ניהול שכדאי לשלם", שפורסם במדור הדעות בגלובס בשבוע שעבר, כתבה אלה אלקלעי בזכות דמי הניהול הניתנים כתמורה למנהל ההשקעות על עבודתו. לטענת אלקלעי, יש מצבים שבהם הצרכן עשוי להחליט שכדאי לו לשלם תמורה זו.

המאמר התייחס, לכאורה, גם לדמי הניהול בקרנות נאמנות וגם לאלו שמשלמים החוסכים בקופות חסכון פנסיוני. אני אתייחס כאן לחיסכון הפנסיוני.

עלויות חבויות

המאמר מציג רק חלק מהתמונה: סוכן הביטוח והמשווק הפנסיוני מקבלים תמורה על כך שהם מקדמים מוצרים של בית השקעות או חברת ביטוח מסוימת. עמלת משווק זו מוטמעת בדמי הניהול אותם משלם הלקוח וכן מעלות הריסקים, וכך נוצר מצב שלנציג שנפגש עם הלקוח ומייצג בעיניו סמכות מקצועית, יש אינטרס לבחור במסלול שמגדיל את דמי הניהול ומחירי הריסקים וזאת בניגוד לאינטרס של לקוחו.

בניגוד לנותני שירות אחרים, הגובים את תמורת עבודתם ישירות מן הלקוח וכך הוא מודע למלוא עלות השירות, בחיסכון הפנסיוני חבויה העלות באותיות הקטנות של התכנית המוצעת ומחויבת מתיק ההשקעות, ולא מעט לקוחות אינם מודעים לה או למשמעותה המצטברת.

ניגוד אינטרסים

אני מסכים עם אלקלעי שאדם זכאי לקבל תמורה על עבודתו, אולם התמורה אינה צריכה להינתן באופן שיוצר ניגוד אינטרסים בינו לבין הלקוח שהוא אמור לייצג.

בנוסף, למרות שכל לקוחות קרן פנסיה או קופת גמל מקבלים למעשה את אותו ניהול השקעות ואת אותה יכולת מקצועית של מנהלי התיק, המחירים שהם משלמים שונים לחלוטין.

חוסר שוויון

הדבר ניכר אם משווים בין דמי הניהול הממוצעים של הקרנות לדמי הניהול המקסימליים, המוצעים ללקוח בודד שאינו מתמקח. חלק מהפער נובע מהנחה גדולה שמקבלים מעסיקים גדולים או ועדי עובדים חזקים, אך אינה ניתנת ללקוחות בודדים או למקומות העבודה הקטנים, שלמעשה מממנים את הראשונים.

המאמר של אלקלעי דיבר בזכות חופש הבחירה וחשיבותו, לחלק מהלקוחות אין למעשה חופש בחירה; אם אין באפשרותם להפקיד לקופה מפעלית או סקטוריאלית, ואין להם הסדר חברה עם הנחה ממשית של דמי הניהול, אין להם למעשה האפשרות לזכות בדמי ניהול נמוכים.

אין חופש בחירה

גם לקוח בודד שמגיע להתמקח עם בית השקעות, עשוי לקבל הנחה גדולה יותר ככל שגובה החסכון שלו גבוה יותר; וכך הופכים דמי הניהול למס רגרסיבי. מס רגרסיבי נחשב למהלך אנטי-חברתי, שפגיעתו קשה יותר בשכבות החלשות, שיידרשו לחיות מהסכום שיישאר בקופה במשך שנים רבות, ככל שתתארך תוחלת החיים.

בהתחשב בעלות הנמוכה של מכשירי השקעה צמודי שוק כגון תעודות סל, ובמספר המועט של מנהלי השקעות שמכים את השוק לאורך זמן, הן בתנאי צמיחה והן בתנאי שפל, לא נותר להסיק כי חלק גדול מבתי ההשקעות וחברות הביטוח לא מצדיקים כיום את העלות המצטברת של דמי הניהול לאורך השנים.

הכותב הוא ממייסדי פורום החוסכים לפנסיה בישראל. לאתר הפורום