דניאל מולקנדוב הורשע בקבלת דבר במירמה בגין הונאת לקוחות

דניאל מולקנדוב, מנהל השקעות ולשעבר מנכ"ל ודירקטור בחברות גרינלייט, לב התמר וטי.אי.אם, הורשע הבוקר (ה') בבית משפט השלום בתל-אביב בשתי עבירות של קבלת דבר במירמה בנסיבות מחמירות, קשירת קשר לביצוע פשע, רישום כוזב במסמכי תאגיד ובעבירות על חוק ההשקעות, שעניינן איסור קבלת טובת הנאה, אי-דיווח במטרה להטעות ופרסום תשקיף חסר ומטעה. זאת, לאחר שרימה לקוחות בקרן רעם 90.

בהכרעת הדין נקבע כי מולקנדוב נטל מלקוחותיו עמלות מנופחות, ואת רוב ההפרש שנוצר שילשל לכיסו.

נשיאת בית משפט השלום בתל-אביב, השופטת זיוה הדסי-הרמן, ציינה כי אין לקבל את טענת ההגנה מן הצדק שהעלה מולקנדוב מספר פעמים במהלך המשפט, לפיה רשות ניירות ערך התנכלה לו.

"מולקנדוב הינו אדם נבון, חד וממולח. אדם אשר כבר בגיל צעיר עשה חיל בתחום ההשקעות בשוק ההון וראה ברכה בעמלו. הוא היה מעורה במהלכי הגנתו, לקח חלק פעיל בניהולה ולא אחת הפריע למהלכיה... אני מקבלת את טענת מולקנדוב כי הקשר שלו עם רשות ניירות ערך היה קשר לא טוב, בלשון המעטה, וכי הרשות הערימה לא מעט קשיים בדרכו", ציינה השופטת.

עם זאת, הוסיפה השופטת, "נמצא כי מולקנדוב אינו זכאי לכל הגנה מן הצדק. לא בכדי הוטל עליו פיקוח צמוד ומתמיד, וצעדיו הוצרו כדי להגן על שוק ההון ועל ציבור המשקיעים בו מפניו".

עמנואל מודחי - שנקבע כי שימש כאיש-קש, כחומר בידי היוצר מולקנדוב ששכר את שירותיו כצינור להעברת הכספים לחשבונותיו על מנת לאפשר את קבלתם במירמה - הורשע בקשירת קשר לביצוע פשע, סיוע לקבלת טובת הנאה וקבלת דבר במירמה בנסיבות מחמירות.

עם זאת, מולקנדוב ומודחי זוכו מעבירה של הכללת פרטים מטעים בדו"ח בכוונה לרמות.

מכתב האישום שהוגש בפרשה עולה כי באוגוסט 2004 מולקנדוב ומודחי קשרו קשר לקבל לידיהם טובות הנאה. מודחי היה דירקטור ומנהל בחברת דף חשבון - בדיקת חשבונות בנק וייעוץ פיננסי מרחובות - אשר עיקר עיסוקה בתיווך לקוחות למנהלי תיקים וחברי בורסה. מולקנדוב שימש כמנכ"ל ודירקטור בחברת גרינלייט ניהול קרנות נאמנות. אקסלנס היתה סוכן ניירות ערך של קרן רעם.

בכתב האישום נטען כי מולקנדוב ומודחי, ללא ידיעת הנאמן של קרן רעם, הסכימו לגרום לכך שרעם 90, קרן אופציות שנוהלה בידי גרינלייט, תשלם לאקסלנס עמלות בסכומים הגבוהים מאלה להם היא זכאית. על-פי תוכנית תעביר אקסלנס לחברת דף חשבון את ההפרש בין העמלות לכאורה לבין העמלות שגובה אקסלנס עבור שירותיה, ומשם יועברו הכספים לחשבונות שבשליטתם של מולקנדוב ומודחי.

בתקופה הרלוונטית לכתב האישום שולמו לאקסלנס עמלות לכאורה בסך של יותר מ-1.4 מיליון שקל, מתוכם למעלה מחצי מיליון הועברו לדף חשבון. מדף חשבון הועברו כ-462 אלף שקל לחשבונות הקשורים בבעלי השליטה בגרינלייט וכ-93 אלף שקל נוספים לחשבונות הקשורים במודחי.

באישומים השני והשלישי נטען כי גרינלייט לא דיווחה לבורסה, לרשות ניירות ערך ולרשם החברות על העברת הכספים מאקסלנס לגרינלייט ולמודחי, וזאת אף שמדובר בפעולה מהותית הקשורה בנכסי קרן רעם.

על-פי האישום הרביעי, הכספים נשוא התכנית הועברו ונרשמו בכזב על-ידי מולקנדוב בספרי גרינלייט כפעילות בניירות ערך, בספרי לב התמר, טי.אי.אם ודף חשבון כתקבולים עבור שירותי ייעוץ, וכל זאת בכוונה לרמות את המשקיעים. על כך יוחסה למולקנדוב עבירה של רישום כוזב במסמכי תאגיד.

הדסי-הרמן קבעה כי "הנאשמים פעלו במטרה לעקוף את כל מערכות הפיקוח על הקרן. הם הסתירו את מעשיהם מפני כל הגורמים הרלוונטיים מבית ומחוץ - הנאמן, מנהל הקרן, הדירקטוריון וועדת ההשקעות, הרנ"ע, ועיקר העיקרים - מציבור המשקיעים".

עוד ציינה כי "מולקנדוב מעל בחובתו, כמנהל הקרן, לפעול לטובת 'בעלי היחידות בלבד', והלכה למעשה אך טובתו שלו היתה לנגד עיניו. הוא שילשל לכיסיו, בדרך סיבובית, חלק מדמי העמלה בה חויבו בעלי יחידות ההשתתפות בקרן בגין כל פעולה עליה הוא עצמו הורה".

עד המפתח

בכתב האישום המקורי נגד הנאשמים נכלל גם עו"ד משה מימון, ששימש סמנכ"ל בלב התמר, וכן סמנכ"ל, דירקטור וחבר בועדת השקעות של גרינלייט. מימון החל לעבוד אצל מולקנדוב בספטמבר 2003 כמתמחה בשוק ההון, עסק בניהול תיקים בשוק ההון, ובמקביל נתן למולקנדוב ייעוץ בנושאים משפטיים.

התביעה טענה כי עו"ד משה מימון ערך הסכם פיקטיבי בין מולקנדוב למודחי למתן שירותי ייעוץ. מטרת הסכם הייעוץ הפיקטיבי היתה לתת הסבר למראית-עין להעברות כספי ההפרש בין העמלות.

טרם שלב הראיות הגיע מימון עם התביעה להסדר טיעון, הודה בכתב אישום מתוקן והורשע בעבירות של סיוע לקבלת דבר במירמה בנסיבות מחמירות, סיוע לקבלת טובת הנאה, הכללת פרטים מטעים בדו"חות, אי-דיווח במטרה להטעות ופרסום תשקיף חסר ומטעה. בהמשך נגזרו עליו 15 חודשי מאסר על-תנאי וקנס בסך 75,000 שקל.

בכך נפתחה הדרך לעדותו של מימון כעד מדינה כנגד מולקנדוב ומודעי, אליה התייחס בית המשפט כ"עדות מפתח" להוכחת קיומו של הסכם הייעוץ הפיקטיבי בין השניים.

החברות לב התמר, טי.אי.אם ודף חשבון נתפסו על-ידי בית המשפט כמי שסייעו למעשי העבירה של מנהליהן, והורשעו בעבירה של סיוע לקבלת טובת הנאה וסיוע לקבלת הכספים במירמה חמורה.