טייק דת

המין האנושי זקוק למותגים. הוא זקוק לסדר, לחוקיות, למסגרת. בלי זה הוא לא מאושר. המין האנושי לא יכול לזהות טעם טוב - הוא זקוק שיגדירו לו, הוא לא יכול להבדיל בין טוב לרע, בין מוסר ליצריות - הוא זקוק להוראות הפעלה, הוא לא יכול להתענג ממנת אוכל טובה, או ממוזיקה טובה, או מציור נהדר, אלא אם מגדירים לו שהיא כזאת. המין האנושי הוא עדר מבולבל שזקוק לרועה. לכן הוא המציא את משה ואת מוחמד ואת ישו ומעל לכולם את אלוהים.

התנ"ך הוא ספר מלא חוכמה. סיפורים מקסימים עם תובנות פילוסופיות עמוקות. שאלות קיומיות, דילמות לא פתורות, אירועים מעוררי מחלוקת, מלחמות ואהבות ושנאות. אבל מעל הכל התנ"ך הוא ספר הוראות של עשה ואל תעשה. של מותר ואסור. התנ"ך הוא אמצעי הפרסום המוביל של המותג אלוהים.

גם בשטח לכל אחת מהדתות יש דרך משלה להטמיע את ערכי המותג. הכנסיות הן היכלים אדירים מעוררי אמוציות, יראה והדר. גם המסגדים, להבדיל מבתי-הכנסת. לכל אחד אסטרטגיה שונה. בתי-הכנסת קטנים, חפים מקישוטים. פרקטיים. היהדות מבקשת להתעסק בעניין עצמו. בנפש. ואילו הנצרות מקשטת את הנפש. מקלה על החיים. אמנות בכל כנסייה, כפרה אינסטנט באמצעות וידוי. כך היא גרפה מיליונים, יחד עם חרב האינקוויזיציה בתחילה. גם האיסלאם מלא יראה. המסגדים גם הם מפוארים, אבל האיסלאם תובעני מכולן. כאילו עינוי הנפש היא הדרך לכפרה. דרך הזבת דם במכות על הראש.

מאז היווסדו, המין האנושי צרך מותגים ויצר עבורם אמצעי פרסום ועבודת שטח. והעובדה הזאת לא תשתנה לעולם. היא רק מקבלת טיפול קוסמטי במהלך השנים. יש טלוויזיה, ואינטרנט, וקהילות חברתיות ועוד ועוד. אבל כל אלה נועדו לשרת את חוסר הביטחון הבסיסי שלנו. את חוסר היכולת לבחור בין ברירות, את אין-האונות שלנו בקבלת החלטות. את הצורך שלנו במותגים.

כשפרץ האינטרנט לחיינו לפני קצת מעל לעשור חישבנו את קץ מותגי-העל. הנה, אמרנו, יש עשרות פורטלים בחינם, אלפי אתרים מרתקים, מידע פרוש, נגיש וזול - למה שניתקע על 3 עיתונים וכמה תחנות טלוויזיה?! היום, קצת עשור אחרי, כולם בפייסבוק. ככה זה, אנו זקוקים לכתובת אחת מרכזית. לעוגן, לסדר, לחוקיות. יש לנו פייסבוק, גוגל, וואלה ועוד 2-3 אתרים. זהו.

"מה שהיה הוא שיהיה ומה שנעשה הוא שייעשה ואין כל חדש תחת השמש", כך כותב קהלת בספר התנ"ך הטוב מכולם כבר בפרק הראשון. במילים אחרות: לא משנה מה נמציא, מתי ואיך - בסופו של דבר את הבסיס שלנו לא נשנה. המין האנושי זקוק למותגים. אלוהים הוא המותג, והמותג הוא האלוהים.

‏* ‎הכותב הוא מבעלי משרד הפרסום זרמון-גולדמן.