הסופרמרקט של פטריק דרהי

לתקשורת בישראל יש הרבה פעמים נטייה להיות שטחית, צרה, אינטרסנטית. כל המאפיינים הללו ניכרו בסיקור הנרחב שניתן לפרשת הורדת ערוץ ביפ מחבילת הערוצים של HOT.

כך, העדיפו רוב המסקרים להפנות זרקור אל הקרב שבין בעלי "ידיעות אחרונות", נוני מוזס, לבין זכיינית ערוץ 2 קשת. נכון, ב"ידיעות אחרונות" כבר מזמן לא מעוניינים לסייע לקשת לבנות את מותגי התוכן שלהם, מתוך תפיסה כי שתי הקבוצות, בטווח הארוך, הן מתחרות - עניין שסוקר ארוכות בכלי התקשורת המתחרים ובאתרי הברנז'ה.

גם פגישות שקוימו בין בכירי שני הגופים לא הצליחו לגשר על הפער או לרכך את עמדתו של מוזס. להפך, המצב הוביל לשיתופי-פעולה דוגמת חסויות של החינמון "ישראל היום" - סדין אדום בפני "ידיעות" - במותג הבולט של קשת "האח הגדול", בין השאר.

אך ניתוח של סיפור ביפ, תוך התמקדות ב"נוני מוזס-אבי ניר", משול לאותו חיפוש מטבע שאבד ברחוב, רק מתחת לפנס. וזאת מכמה סיבות.

ראשית, איש לא לוקח בחשבון את השליטה של פטריק דרהי ב-HOT, שלא מן הנמנע שתתרחב כבר השנה באמצעות רכישת חלקיהם של השותפים העיקריים: פישמן ומוזס.

שנית, הגיע הזמן להפסיק לנגח את מוזס בניר ולהפך. אבי ניר הוא שכיר, לא בעלים של קבוצת תקשורת, ולמוזס יש עוד דאגות בחיים מלבד אבי ניר.

רוצים לעשות ניתוח אינטליגנטי? תבדקו מה האסטרטגיה של משפחת ורטהיים בהקשר של שוק התקשורת, והאם בשלב זה היא עומדת בתיאום מלא עם רצונותיו של מנכ"ל קשת, שמשרטט לבעלי המניות שלו את אותה אסטרטגיה.

לקשור את האסטרטגיה של מוזס בהקשר של קשת לסיפור ביפ זה נכון, אבל חלקי מאוד. לקשור את הקרב עם "ישראל היום" לסיפור, זה כבר בין מופרך למטופש. הקרב הוא שונה לחלוטין.

ההחלטה להוריד את ביפ - גם אם נעשתה לדברי גורמים בקשת באופן לא הוגן תוך ניהול הליך מסמא ולא הוגן של משא-ומתן - תואמת בראש ובראשונה את האסטרטגיה של בעל השליטה ב-HOT, פטריק דרהי. אכן, במקרה ביפ ישנה תמימות דעים בין בעל המניות מוזס לבין בעל השליטה דרהי. אך המתווה האסטרטגי החדש של HOT הוא שהכתיב באמת את התוצאה של סיפור ביפ, לא הקרב בין "ידיעות" לקשת.

כל מי שמיהר לעשות את הקישור האווילי כמעט שבין פרסום תוצאות TGI לבין הורדת ביפ, פספס ידיעות רלוונטיות הרבה יותר שפורסמו, גם לאחרונה וגם במהלך השנה החולפת. למשל, על כך ש-HOT תקבל בקרוב את רישיון ה-ISP שלה ותתחרה כספקית שירותי אינטרנט - ולא רק כספקית תשתית.

בנוסף, קראו את הידיעות המתפרסמות מעת לעת על חברת הסלולר מירס, שנרכשה גם היא על-ידי דרהי ובבוא העת תמוזג, ככל הנראה, עם חברת הכבלים לחברה אחת של שירותי תקשורת.

HOT הובילה במשך חלק ניכר מהעשור החולף מהלכים רבי זכויות בתוכן הישראלי. בעיקר תחת הנהגתם של אלון שטרוזמן וקרני זיו. אך ההשקעה הרבה בתוכן לא ייצרה נאמנות לקוחות לחברה. להפך - השירות הצולע המשיך לדחוף מנויים החוצה, ואילו מנועי הצמיחה בשנה החולפת, באופן התואם לחלוטין את תפישתו של דרהי, היו שירותי האינטרנט והטלפוניה.

דרהי מתייחס ל-HOT כאל סופרמרקט. ככזה הוא צריך לבחור לעבוד עם הספקים הנוחים לו ביותר, כאלה שהתוכן שהם מעניקים לו ניתן בתנאים הטובים ביותר מבחינת מחיר, בלעדיות וזכויות שימוש.

"ענני תקשורת", שתפעיל את ערוץ קומדי סנטרל, שיחליף את ביפ, היא ספק קלאסי. קשת אינה כזו. היא גם לא זכיין בערוץ טלוויזיה. בקשת החליטו עוד באמצע העשור הקודם, ובצדק, כי החברה היא חברת תוכן וערוצים, תוך מבט קדימה, אל עתיד שוק התקשורת. תוכן המדף שמיוצר בביפ שייך לקשת. כך גם המסחור שלו, הקידום שלו בזירת הניו-מדיה, וכיו"ב.

קשת מפעילה 4 ערוצי תקשורת מרכזיים (מחצית מערוץ 2, ערוץ 24, ביפ והאתר mako). לאחר 2012, סביר להניח, היא תפעיל ערוץ מסחרי לבד. היא מקדמת את "mako LIVE", מספקת תכנים לגופים כמו אל-על ומלונות דן, מתכוננת לניסויי IPTV משותפים בעתיד עם בזק (המתחרה האמיתית של HOT) ועוד כהנה וכהנה מהלכים בפועל ומהלכים פוטנציאליים.

לא מן הנמנע כי בעתיד הלא רחוק יוכל הצרכן בעל הטלוויזיה עם חיבור ה-WiFi לוותר על HOT, לוותר גם על ה-DTT - ולצרוך חבילת תוכן עשירה למדי, שתציע לו קשת לבד ו/או באמצעות שותפים.

בסופרמרקט של דרהי, לעומת זאת, תוכלו לקנות חבילות מגוונות של שירותי תקשורת. בין הסלולר, תשתית האינטרנט, החיבור לאינטרנט והטלפוניה, תהיה גם חבילת הכבלים. אך הערוצים שיוצעו על המדף הזה לא יגבו פרמיה על היותם מותגי תוכן בלעדיים ויקרים, ובוודאי לא יגיעו מספק, שבמקביל מפעיל (או משתף פעולה עם) סופרמרקט מתחרה.

וזה כל הסיפור.