ברור לגמרי שצריך להוסיף במהירות את מסילת הרכבת הרביעית בנתיבי איילון בתל אביב, בנוסף ל-3 המסילות הקיימות בין תחנת ההגנה לתחנת האוניברסיטה. צריך לזרז את התכנון ואת הביצוע לאור הלחץ על מסילות הברזל שמגיעות כבר היום לתל אביב והמסילות שיושלמו אי"ה בשנים הקרובות, ואלה הן המסילות:
- מזרח: ת"א-נתב"ג-מודיעין-ירושלים.
- דרום-מזרח: ת"א-רמלה-נען-באר שבע.
- דרום: ת"א-חולון-בת ים-ראשל"צ מערב (שתיפתח בעוד שנה, ותגיע מאוחר יותר עד יבנה מערב ואשדוד עד הלום). כלומר, מכיוון זה תחנת ההגנה צריכה לשרת 6 מסילות.
- צפון-מזרח: ת"א-בני ברק-ראש העין-כפ"ס.
- צפון: ת"א-חיפה-נהריה (בנוסף ל-2 המסילות כיום מתוכנן עוד זוג מסילות מאסף). מכיוון זה תחנת האוניברסיטה צריכה לשרת 4 מסילות (ומאוחר יותר 6 מסילות).
בסך הכל, נתיבי איילון צריכים לשרת בקרוב 10 מסילות, וכעבור זמן קצר 12 מסילות, הבאות ויוצאות במסדרון האיילון. ומה מחכה כיום בנתיבי איילון להסתערות המתקרבת? 3 מסילות ברזל בלבד. הן לא יעמדו בעומס.
מסילה רביעית מעל הנחל
הפתרון המינימלי, הזמני, של פקק הרכבות הזה הוא ברור ומובן: צריך להקים באיילון מסילת ברזל נוספת, רביעית, בקטע של נתיבי איילון בתל אביב. אלכס לנגר, ראש מינהל יבשה וסמנכ"ל משרד התחבורה, אומר כי המשרד מקדם תכנון במסלול הות"ל.
היכן תעבור המסילה הרביעית? יש רק אופציה אחת - מסילה חדשה מעל אפיק נחל איילון. המסילה תוקם על עמודי קלונסאות לאורך הערוץ (יהיה צורך לתחזק את הערוץ מתחת למסילה).
ומה יהיה עם כמויות המים הגדולות שנחל איילון מביא עמו בחורף מהרי יהודה, ושכבר הציפו לא פעם את הכביש בעבר? כלומר, כדי להתחיל להתמודד עם פקק הרכבות שייווצר בנתיבי איילון, חייבים כבר עכשיו לפתור את הבעיה של נחל איילון. מי הנגר של ת"א וגבעתיים עדיין יוכלו לעבור בתעלה מתחת למסילה הרביעית העתידית באיילון, אבל איך מונעים את המים המגיעים מהרי יהודה בנחל איילון מלהגיע למסדרון העירוני בנתיבי איילון?
אלה הפתרונות האפשריים לתפיסת מי נחל איילון כדי למנוע הצפות באיילון תל אביב:
■ איגום בפארק שרון - במהלך החורף ייתפסו המים באיגום זמני בפארק שרון, ואחרי הגשמים ירוקן האיגום בהליך מבוקר בתעלת האיילון. זהו פתרון בו תומכת מתכננת מחוז ת"א, נעמי אנג'ל.
■ הטיית המים לחוף יפו - כריית מנהרה תת קרקעית מכניסת האיילון לת"א דרך יפו (עג'מי) אל הים, פתרון שאותו אנג'ל נוטה לקבל. התוצאה תהיה נזק לחוף ולים בפרויקט יקר המחייב גם תחזוקה יקרה (פתרון שהומלץ לפני 40 שנה לשר התחבורה שמעון פרס על ידי מהנדס דרכים אמריקאי ג'ק ליש המנוח, שיעץ למשרד התחבורה).
■ החדרת המים בפארק שרון - זהו פתרון בעייתי, כי מדובר בקרקע חרסית שאינה מחלחלת.
■ סכרים לתפיסת המים במעלה נחל איילון - פרויקט אפשרי אבל מורכב.
החדרה לאקוויפר החוף - הטיית המים בצינור בקוטר גדול לחולות ראשון לציון באזור השפד"ן והחדרתם ישירות לאקוויפר החוף - נשמע כמו הפתרון ההגיוני ביותר, למרות שהאופציה הבזבזנית של הובלה לים ביפו עלולה להיתפס כזולה יותר בטווח המיידי.
עוד כחמש שנים
תכנון המסילה הרביעית, מתחנת האוניברסיטה עד תחנת לוד בדרום, הופקד בידי נתיבי איילון במסגרת תכנון כולל של הוספת מסילות רכבת בין תחנת האוניברסיטה בצפון ת"א לבין תחנת הרכבת בלוד. זהו פרויקט מסובך ורב מערכתי, ורק לחברת חוצה ישראל יש ניסיון בפרויקט כזה. מתי יסתיים התכנון ואפשר יהיה לגשת לביצוע?
נתיבי איילון מסרה: "בשל העובדה כי מדובר בפרויקט רב מערכתי, קיים צורך בהכנת תוכנית ואישורה בוועדה לתשתיות לאומיות, הליך אשר צפוי להימשך כשלוש שנים. הערכתנו היא, כי לאחר קבלת כל האישורים וסיום התכנון, הפרויקט יהיה בשל לביצוע בעוד כחמש שנים".
אם כך, וברמה המקובלת של איחורים בפרויקטים של תשתית, הרכבת הראשונה במסילה הרביעית באיילון תיסע במקרה הטוב בעוד 10 שנים.
לטווח היותר ארוך, יצירת מסילת רכבת רביעית בנתיבי איילון בתל אביב היא רק האקמול. ארבע המסילות לא יעמדו בלחצים של השנים הבאות, ועל כן לא יהיה מנוס מאחת משתי האפשרויות:
■ מנהרה - כריית מנהרה מתחת לקטע הגנה-ארלוזורוב, שבה יעברו עוד 4 מסילות ברזל.
■ גשר - הקמת גשר ענק וארוך לעוד 4 מסילות, שייבנה מעל לכל הקטע הגנה-ארלוזורוב, גשר שייבנה עם הגבהות גדולות מעל גשרי הרוחב החוצים כיום את איילון.
למנהרה יש יתרונות כי היא אינה הפרעה גדולה בזמן הביצוע, אינה מוסיפה רעש והיא לא תתבטא בשינוי אורבני חזותי כמו גשר.
צריך לקדם גם את הפתרון לטווח הארוך, כי מסילות הרכבת כבר רצות אל העיר שבליבה פקק מסילות.
פקק מסילות באיילון / צלם: אלבטרוס
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
