המועמד המוביל לנציב התלונות על הפרקליטות - ערן שנדר

פרקליט המדינה לשעבר, עו"ד ערן שנדר, הוא המועמד המוביל לתפקיד נציב התלונות על פרקליטים - מי שיעמוד בראש הגוף המוקם בימים אלה לביקורת על עבודת הפרקליטות.

ל"גלובס" נודע כי שר המשפטים, יעקב נאמן, והיועץ המשפטי לממשלה, יהודה וינשטיין, בוחנים בימים אלה מספר מצומצם של מועמדים לתפקיד, כשהמוביל מביניהם הוא שנדר.

בלשכתו של נאמן סירבו להגיב למידע אודות מועמדותו של שנדר. שנדר עצמו מסר בשיחה עם "גלובס" כי טרם קיבל פנייה רשמית בנושא, ואולם אם תגיע אליו פנייה מצד ראשי משרד המשפטים לשמש כנציב תלונות על פרקליטים - הוא יבחן ברצינות ובתשומת-לב את ההצעה.

שנדר שימש כפרקליט המדינה במשך 3.5 שנים בין אוגוסט 2004 לדצמבר 2007, בתקופת כהונתו של היועץ המשפטי לממשלה מני מזוז. הוא נבחר לתפקידו לקדנציה שאורכה 6 שנים על-ידי ועדת איתור שבראשה עמד מזוז עצמו, ואולם הוא פרש מכהונתו לפני תום הקדנציה, לדבריו בשל תחושת מיצוי.

מאז פרישתו לגמלאות שנדר אינו עוסק בתפקיד משפטי באופן פעיל, והוא מקדיש את רוב זמנו למשפחתו ולתחום החינוך האנתרופוסופי.

ביקורת חריפה

הקולות הקוראים להקים גוף פיקוח על הפרקליטות בשל הצורך הדחוף במנגנון שכזה התחזקו בחודשים האחרונים, בעקבות שורת מקרים שבהם ספגה הפרקליטות ביקורת חריפה, הן במישור המוסדי, הן המקצועי והן האישי.

בין הפרשיות שבעקבותיהן עלו קריאות בהקמת גוף שכזה - דו"ח מבקר המדינה בנוגע להאזנות הסתר בתיק החקירה בפרשת חיים רמון; הזיכוי מטעמי "הגנה מן הצדק" בתיק הלבנת ההון בדסק הרוסי בבנק הפועלים; ביטול האישומים המרכזיים נגד השר לשעבר צחי הנגבי בפרשת המינויים הפוליטיים; התבטאויותיו החריפות נגד שופטים של עו"ד אורי קורב, מצוות התביעה במשפטו של ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט; ועוד.

אתמול (ג') הודיע וינשטיין כי בדעתו לסיים את עבודת המטה לקראת הקמת גוף הפיקוח על הפרקליטות בתוך חודש וחצי, וכי האפשרות המסתמנת היא שתוקם "נציבות תלונות על פרקליטים", במתכונת מקבילה לזו של נציבות התלונות על שופטים הפועלת במשרד המשפטים.

מאחר שבנציבות התלונות על שופטים הנוהג הוא שלנציב מתמנה שופט עליון בדימוס, מינויו של פרקליט מדינה לשעבר לתפקיד החדש תואם את הכוונה ליצור הקבלה בין שני הגופים.

אלא שבכל זאת יש הבדל משמעותי בין מינויו של שופט בדימוס לנציב התלונות על שופטים לבין מינוי פרקליט מדינה לשעבר לנציב התלונות על פרקליטים. בעוד שהשופטים שעליהם מוגשות תלונות לא היו כפופים מינהלית או מקצועית לנציב בעת ששימש כשופט - אם ייבחר שנדר לנציב התלונות על פרקליטים, הוא אמור לטפל בתלונות שיוגשו נגד פרקליטים שהיו כפופים לו ושהוא עצמו היה ממונה עליהם, ושאת חלקם הוא אף קידם ומינה לתפקידיהם.

הסדרה בחוק

הדרך למינויו של שנדר לתפקיד עדיין ארוכה: ראשית צריכים בכירי משרד המשפטים להחליט סופית באשר למתכונת הקמת נציבות התלונות על פרקליטים, ואפשר שיהיה צורך בהליכי חקיקה בעניין זה, כפי שנציבות התלונות על שופטים עוגנה גם היא בחוק מיוחד.

אתמול הודיע וינשטיין כי ככל הנראה יהיה צורך להסדיר בחקיקה את היחס שבין גוף הביקורת החדש לבין מנגנונים קיימים, כגון משרד מבקר המדינה, נציבות שירות המדינה, לשכת עורכי הדין ועוד.

לאחר מכן תוקם כנראה ועדת איתור פורמלית, והמינוי הסופי ייעשה על-ידי נאמן או על-ידי הממשלה. נאמן עוסק בעניין זה באופן אינטנסיבי בשבועות האחרונים, והוא בוחן מספר מועמדים אפשריים לתפקיד.

בן למשפחת הפרקליטות / רקע

ימים אחדים לאחר חתימת עסקת הטיעון בין היועץ המשפטי לממשלה דאז, מני מזוז, לבין נשיא המדינה לשעבר, משה קצב, כתב פרקליט המדינה דאז, ערן שנדר, מכתב בהול לכלל הפרקליטים המכהנים בשורות הפרקליטות. זאת, לנוכח הביקורת החריפה שספגו מזוז והפרקליטות בעקבות עסקת הטיעון המקילה שלה זכה קצב.

"התמונה שהוצגה לציבור יצרה דיסאינפורמציה שיסודותיה בחלקי עובדות וקטעי עדויות", נזעק שנדר להגן על מזוז. "מי שעינו חדה יוכל למפות את האינטרסנטים השונים, חלקם מנצלים את הסיטואציה כדי לפגוע במעמד היועץ והפרקליטות ולהחלישם".

אין כמו המכתב הזה כדי להעיד על הלויאליות של שנדר לממונים עליו ועל אופיו הצייתני, הממושמע, המקבל את הדין במסגרת היררכיה ארגונית כמו זו השוררת במשרד המשפטים.

שנדר, בן 59, שבילה את כל הקריירה המקצועית שלו בשירות הציבורי, התמנה לפרקליט המדינה באוגוסט 2004 באמצעות ועדת איתור שבראשה עמד חברו, היועץ דאז מזוז. בדרך למינוי גבר שנדר על משה לדור, שמונה לפרקליט המדינה לאחר פרישתו של שנדר, ועל יהודה וינשטיין, היועץ המשפטי לממשלה הנוכחי.

שנדר החליף בתפקיד פרקליט המדינה את עדנה ארבל, שרשמה התנגשויות לא מעטות עם היועץ המשפטי דאז, אליקים רובינשטיין. מזוז החליט לשנות אווירה במשרד המשפטים, והצליח בכך: בימיו כיועץ המשפטי שררה הרמוניה מלאה בין לשכתו לבין זו של פרקליט המדינה. השניים עבדו יחד בשיתוף-פעולה פורה ויעיל.

היתה רק בעיה אחת: איש ברחבי הפרקליטות לא ראה בשנדר אוטוריטה מקצועית, או משפטן בעל שיעור קומה שעליו ניתן להסתמך. שנדר גימד את תפקיד פרקליט המדינה והפך אותו למעין "עוזר היועץ לענייני פרקליטות".

במשרד המשפטים דחו בתוקף את הביקורת נגד שנדר בעניין זה, והביעו הערכה רבה לפועלו. אלא שדווקא מדיניותו של מזוז בבחירת יורשו של שנדר, משה לדור, מלמדת עד כמה הביקורת היתה מוצדקת: בעוד שבבחירת שנדר הנחו את היועץ שיקולים של יעילות מערכתית והצורך להוביל מהפכה ניהולית בפרקליטות - בבחירת לדור חזר מזוז לאבן-היסוד שאמורה להנחות בבחירת ראש למערכת התביעה הכללית - ניסיון, ותק ושיעור קומה מקצועיים.

לפני מינויו לפרקליט המדינה שימש שנדר במשך 11 שנה כמנהל היחידה לחקירות שוטרים, שאותה אף ייסד וסייע להקים. קודם לכן שימש כתובע בפרקליטות מחוז ירושלים ותובע משטרתי, לאחר שסיים את לימודי המשפטים באוניברסיטת לונדון.

בצעירותו היה שנדר אתלט שהתמחה בקפיצה לגובה. לאחר פרישתו ממשרד המשפטים התמסר שנדר למשפחתו ולגידול 5 ילדיו, והתמחה בחינוך אנתרופוסופי.

בנימוקי הבחירה בשנדר לפרקליט המדינה ב-2004 כתבה ועדת האיתור כי חלק מסגולותיו הינן שהוא "חלק ממשפחת הפרקליטות". האם יוכל בן משפחה במשפחת הפרקליטות להוות ערכאת ביקורת עצמאית על עבודת הפרקליטות, שעליה היה ממונה עד לפני שנים אחדות? חובת ההוכחה על שנדר.