הפרבולה של מניית רציו

"כל פעם אותו הסיפור. לא משנה באיזה שוק מדובר, זה יכול להיות הזהב, הקפה, הקקאו, מניה כזו או אחרת, איגרת חוב מסויימת או מטבע כזה או אחר. זה תמיד נגמר אותו דבר וזה תמיד מסתיים בהמוני משקיעים מרוששים שבוכים על מר גורלם".

הציטוט שלעיל הוא מפי ג'ים רוג'רס, והוא ניתן כתשובה שנשאל כיצד פעל בזמן הראלי של הזהב והכסף ב-1980.

רוג'רס סיפר כי הפסיד הרבה מאוד כסף רק בגלל שהחטיא במספר ימים את הפסגה בזהב, שאחר כך נפל ולא התאושש במשך כ-20 שנה (עד לראלי הנוכחי שהתחיל בתחילת שנות ה-2000 ועדיין לא רואים את סופו). הוא בדק התנהגות של אלפי נכסים ב-200 שנים והגיע למסקנה חד משמעית: תמיד כשגרף של שוק מסויים מקבל צורת פרבולה (כלומר עליות שהולכות ומתחזקות) זה נגמר רע.

עכשיו התבוננו על הגרף הבא:

 רציו

זה גרף שותפות חיפושי הגז והנפט רציו ב-3 השנים החולפות. בלי ניתוח טכני כזה או אחר ולפני שננסה להתייחס לרציו מבחינה פונדנטלית, הגרף הזה צריך להפחיד ולהוות תמרור אזהרה ענק לכל מי שחושב להשקיע במניה כיום, ובוודאי למי שכבר השיג רווחים יפים.

ברור שאי אפשר לדעת היכן זה ייעצר. מחזורי המסחר האדירים בשותפות בשבועות האחרונים מעידים שגם גופים מוסדיים מעורבים ב"משחק", ובגדול, לצד המוני משקיעי מומנטום פרטיים (משקיעים הרוכשים מניות לטווח קצר רק בגלל שהם נמצאות במגמת עליה ברורה ותלולה).

כרגיל, כשהעדר שועט משקיעים מוסדיים מצטרפים, בדרך כלל מחוסר ברירה (תחרות על תשואות ושאיפה שלא לפגר אחר המתחרים, סיכוי לקבל בונוס נאה עם ההימור יצליח) ולעיתים גם כשיש ברירה (מנהל קרן פנסיה שרוצה "לתבל" את התיק עם אחזקה של עשיריות האחוז במניית נפט כזו או אחרת).

המשקיעים המוסדיים ייפגעו מקריסה, אם וכאשר תגיע, אבל לא במידה חזקה במיוחד (כנראה..) אבל משקיע פרטי ש"משתולל" עם השקעה גדולה מידי בשותפויות הנפט עלול לגלות שקפץ על הרכבת מאוחר מדי ולהשאר עם חור גדול מאוד בחשבון הבנק שלו (תשאלו את משקיעי ההיי-טק בשנים 2000-2002).

ועכשיו ננסה לעשות איזשהו ניתוח כלכלי להתרחשות (וזה בכלל לא פשוט כי כל ניתוח כזה תלוי בהרבה מאוד הנחות, כשברור מראש שחלקן הגדול ישתנה או לא יתממש..). רציו, היום עם שווי שוק בגובה כמעט 3 מיליארד שקל!! עוד לפני שמצאה מטר מעוקב אחד של גז טבעי או טיפת נפט, נראית יקרה להחריד.

לרציו 15% משדה "לוייתן" שכנראה מכיל בתוכו כמויות אדירות של גז טבעי ואולי גם נפט. אבל נראה שהמשקיעים שכחו, או מעדיפים להתעלם, מהעובדה שמדובר עדיין ב-50% סיכוי בלבד למציאת כמות כ-16-17 TCF ומגלמים היום סיכוי קרוב ל-90%-95%.

וגם סיכוי סביר למציאת נפט.

איך מגיעים לזה? פשוט מאוד - משווים לישראמקו (אפשר להשוות גם להרבה חברות אחרות בעולם אבל יש לנו את ישראמקו שהיא הכי "דומה" לרציו). לישראמקו קרוב ל-30% מקידוח תמר שבו כבר התגלו, בוודאות מוחלטת, 8.6 TCF גז טבעי, והיא נסחרת בכ-6 מיליארד שקל.

נראה שהמשקיעים ברציו מתעלמים מנתון קריטי נוסף: לוחות זמנים ושוקי יעד. הגז הטבעי מ"תמר" יופנה לחברת החשמל ולקוחות אחרים בישראל ויספיק להם ל-20-30 שנה כך שהחברות שיקדחו בקרוב ב"לוויתן" ואולי יגלו גז טבעי יאלצו לחפש לקוחות מעבר לים, להניח תשתיות יקרות ולהלחם על הלקוחות מול ענקיות אנרגיה עולמיות מארה"ב, קטאר, אירופה ועוד.

מדובר בסיפור שונה לגמרי מ"תמר" שתתחיל להזרים את הגז כבר ב-2012 או 2013. הגז הטבעי מ"לויתן", בהנחה שימצאו שם כמות כלכלית, יוזרם לכל המוקדם ב2014-2015 ויש סיכוי סביר שבטווח זמן רחוק הרבה יותר (ייתכן שהשותפויות יאלצו להקים תשתית של גז טבעי נוזלי, LNG).

ובנוגע לסימני הנפט ב"לוייתן" - גם כאן הספקות עדיין רבים. גם אם יימצא נפט מתחת לגז, והסיכוי לכך הוא לא גבוה, בכלל לא בטוח שתהיה כדאיות כלכלית להוציא אותו ולשווק אותו.

בשורה התחתונה: כל יום עליות נוסף ברציו ושותפותיה ב"לווייתן" מעלה את הסבירות להיפוך הפרבולה, שכבר היום נראית בשלב מאוד מתקדם. נראה שמשקיעי רציו (וגם אלה המחזיקים בשותפויות האחרות) צריכים לתת דעתם לסיכונים ההולכים ומתרבים ולא להלכד בהתרוממות רוח בלתי רציונלית.