סקטור הגז רותח באחד-העם: לאחר זינוקים של עשרות ומאות אחוזים בשעריהן של שותפויות חיפושי הגז והנפט מתחילת השנה, מושכות השותפויות המובילות את מלוא תשומת הלב בימי המסחר האחרונים לאחר שביום א' שעבר דיווחו רציו , אבנר ודלק קידוחים , השותפות לקידוח "לוויתן" ביחד עם נובל אנרג'י האמריקנית, על סיכויים למציאת נפט בשתי שכבות מתחת לשכבת הגז הטבעי העיקרית. שלשום דיווחה IPC, השותפה האמריקנית של מודיעין והכשרת הישוב לרישיונות "מירה" ו"שרה", על סיכוי למציאת גז טבעי בהיקף של 5.7 TCF.
הדיווחים האחרונים וקודמים להם מציתים את דמיון המשקיעים, הממהרים להזרים פקודות רכישה ו"להצטייד בסחורה החמה". התוצאה ניכרת על מסכי הבורסה. עם זאת, לאור העובדה כי שווי השוק של חלק מהשותפויות זינק לערכים של מיליארדי שקלים בודדים, צריכה להישאל השאלה האם לא מתנפחת לה אט-אט בועת גז בתל אביב. התשובה, כמו תמיד, מורכבת.
ראשית, יש להפריד בין שותפויות גז דוגמת רציו, המחזיקה ב-15% מרישיון "לוויתן" וזוהי החזקתה היחידה, לבין שותפויות דוגמת אבנר או דלק קידוחים, המבוזרות יותר ומחזיקות ברישיונות רבים דוגמת "תמר", "לוויתן" ועוד. שנית, יש להבחין בין התקדמות הפרויקטים השונים: קיים הבדל בין פרויקט מוכח עם חוזים חתומים לאספקת גז דוגמת "תמר" לבין פרויקט עם סקר סייסמי תלת-מימדי אבל בלי קידוח אקספלורציה, דוגמת "לוויתן".
מנהל קרן גידור בינונית אמר בשיחה אתמול עם "גלובס" כי "השווי של חלק משותפויות הגז הרקיע שחקים לרמות של בועה, לא פחות ולא יותר. ניקח לדוגמה את שותפות רציו: עוד בלי קידוח אקספלורציה, עוד בלי חוזה אחד חתום, עוד בלי מטר מעוקב של גז - היא התנפחה לשווי של 3.3 מיליארד שקל. איפה תמחור הסיכונים? איפה האפשרות לתקלה בקידוח? וזה עוד חלילה לפני שאני מדבר על תרחישים של בריחת גז, פיצוץ אסדה וכו'. אנשים צריכים לעצור שנייה ולחשוב מה הם קונים ובכמה כסף הם קונים. ברמות המחירים האלה, הסיכונים פשוט מטורפים".
"לא מבין את המטורף שקנה רציו במחיר 47 אגורות"
נקודה נוספת ראויה לציון, וממנה מתעלמים ככל הנראה הסוחרים בתל אביב, היא העובדה כי מחיר החוזה על הגז הטבעי נמצא קרוב מאוד לרמות השפל ההיסטוריות שלו עם נפילה של כ-68% ב-12 החודשים האחרונים. השקעה כלכלית, כל השקעה כלכלית, חייבת לעולם להיבחן אל מול נכס הבסיס. במקרה הנדון, נכס הבסיס לא מנבא טובות. אז נכון שיכול להיות ששפל המחיר זמני או שהמחיר יעלה או ש"עד שנמכור את הגז המחיר יהיה גבוה", אבל לפחות דרוש תמחור של אחד הסיכונים הכי בסיסיים לתעשייה הזאת, שכבר מתממש מול העיניים. העיוורון הספציפי הזה, ורק הוא, יכול לספר את כל הסיפור.
סוחר באחד מחדרי המסחר הגדולים מסר בשיחה עם "גלובס" כי "רציו ושאר השותפויות הן שורט, חד וחלק. אני משוכנע שנופתע בעניין הזה בדיווחי פוזיציות השורט של הבורסה. בכנות, אני פשוט לא מבין את המטורף שקנה רציו במחיר של 47 אגורות. אני מכיר לא מעט גופים רציניים שפתחו פוזיציות שורט עצומות על הנייר ברמות של 45 עד 48 אגורות. אז נכון שכעת הם מופסדים, אבל אם המצב יתהפך, המון אנשים ירוצו למכור דרך חור קטן יחסית, והנפילה עלולה להיות כואבת".
ערן יונגר: "השוק שכח שרציו יום אחד יכולה להיות בשווי אפס"
ערן יונגר, אנליסט האנרגיה של מגדל שוקי הון מעריך הבוקר בשיחה עם "גלובס" כי "הסיכונים לא מתומחרים בכל הנוגע ל'לוויתן' - מה שמתומחר הוא האפשרות לקידוח, והאפשרות הזו מובילה לאופוריה. השוק לא נותן את הדעת לעומק הקידוח לשכבות הנפט ואין הרבה קידוחים בעומקים האלה בעולם. זה לא אומר שאין נפט אבל ייתכן שעלות ההפקה גבוהה יותר וכו'". נקודה נוספת שאינה מתומחרת, לדעת יונגר, היא ערכי הזמן והלקוח: ההפקה ב"לוויתן" לא צפויה לפני השנים 2015-2016 ויש לתת על כך את הדעת. יתרה מזאת, זהות הלקוחות עוד צריכה להיסגר (יונגר מעריך כי הלקוחות העיקריים יהיו אירופיים, ה.ק.). מעל הכל, יונגר מזכיר כי יש לזכור את הגז המצרי, שנמצא בהליכי הפקה עם רזרבות אדירות.
יונגר מסכם כי רציו בתמחור הנוכחי מגלמת שווי של מעל 21 מיליארד שקל למבנה "לוויתן" והיא מתומחרת הרבה יותר גבוה משותפותיה דלק ואבנר. בשורה התחתונה אומר יונגר כי "השוק מתמחר את האפשרות כי רציו תהיה יום אחד עם ערך כפול. הוא רק שכח שהיא גם יכולה להיות יום אחד בשווי אפס".
גיל בשן: "ברציו המשקיעים פשוט שכחו לתמחר את הסיכון"
גיל בשן, אנליסט אנרגיה ב-IBI קובע בשיחה עם "גלובס" כי "ברציו המשקיעים פשוט שכחו לתמחר את הסיכון. גם במודל ההערכה מאוד מרחיק לכת לכיוון החיובי, שווי המאגר בשקלול סיכויים של 50% (הערכת נובל אנרג'י לקידוח, ה.ק.) עומד על איזור 10 מיליארד שקל, כלומר המשקיעים ברציו בעצם אומרים לעצמם ומאותתים לשוק שיש גז טבעי במאגר "לוויתן" בסבירות של 100%. כמובן שזה מצב מסוכן".
בשן מוסיף כי גם בתמחורים יחסיים בין שותפות הגז ניתן לראות את הניפוח ברציו: בעוד אבנר מגלמת בשוויה הנוכחי שווי מאגר של 4.5 מיליארד דולר ודלק קידוחים שווי של 4.3 מיליארד דולר, רציו מגלמת שווי של 6 מיליארד דולר, כ-40% מעל השווי של דלק.
לסיכום אומר בשן כי "אצלנו בברוקראז' ב-IBI מזהים צורך גובר של לקוחות רבים להגן על פוזיציית הגז, אם כי הלקוחות מצפים לפתרון יצירתי, מאחר שפוזיציית שורט על מניות הסקטור עלולה להיות מסוכנת".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
