האם האונליין הוא חזות הכול?

מה מעניין את הקוראים שלנו? זו השאלה המרכזית שכל איש פרינט שואל את עצמו מדי בוקר כשהוא מגיע למערכת העיתון ומתחיל לעבוד על המהדורה הבאה. כעת, האפשרות למדוד את הרייטינג של הכתבות באתרי האינטרנט, היכולת למדוד את משך הזמן שהקדיש הגולש לכתבה וכמובן כמות התגובות (טוקבקים) שהיא עוררה, מספקים לעיתונאים תשובות לגבי מה מעניין את הגולשים.

אבל האם הגולשים הם גם הקוראים של מהדורות הפרינט? והאם מה שמעניין באתר הוא בהכרח אותו סוג חומרים שעיתון הפרינט צריך לתת לקוראיו?

השוואה קטנה, מהסוג שמתרחשת מדי יום, בין הרייטינג באתר של ידיעה על מאחורי הקלעים בסט הצילומים של בר רפאלי לבין ידיעה על התחזקות הכוחות האיסלאמיים בטורקיה בעקבות משאל העם במדינה, תראה ללא ספק כי דוגמנית-העל ניצחה בגדול. אבל מה זה אומר? שהעורך הפרינט צריך לפתוח את המהדורה הבאה עם הידיעה על בר רפאלי כולל צילומים חושפניים?

עיתון, בניגוד לחנות מכולת, הוא לא רק עסק כלכלי. לפרינט יש עדיין תפקיד חשוב בהעברת מידע להמונים, ביצירת תחקירים שמשנים מציאות ובקביעת סדר יום - גם אם הוא אינו מוסכם על כולם.

זהו תפקיד שעיתונות האינטרנט עדיין לא לקחה על עצמה. היא עסוקה מדי במרדף אחרי הרייטינג והטוקבקים.

שביל הזהב יצטרך להיות למידה מהנתונים באתרים לגבי מגמות עניין של הגולשים והשלכה של חלקן על הפרינט, אבל בלי לשכוח את התפקידים המסורתיים של הפרינט והשמירה על הסינרגיה בין הפלטפורמות.