חזרה לבנק המרכזי

רונן מנחם, מנהל יחידת ההשקעות והאסטרטגיה בבנק המזרחי טפחות

בהודעת הריבית שתפורסם מחרתיים בארה"ב, על הבנק המרכזי להודיע כי לא ישקול הפעלת כלים נוספים לעידוד הצמיחה וגם הריבית האפסית אינה מובטחת, אלא להתחייב לטפל מעתה רק בנושא יציבות המחירים ולהשאיר את הטיפול בצמיחה ובאבטלה לרשויות האחרות.

הכלכלה האמריקאית תמשיך לדשדש בשנים הקרובות. היא לא תיקלע למיתון חוזר (בטח לא בהיקף המשבר הקודם), אך גם לא תפרוץ קדימה ולא תשחזר את קצב הצמיחה הגבוה בשנים שקדמו למשבר.

אני סבור שעל הבנק הפדראלי לקחת צעד אחורה ולומר לציבור: זה המצב, אני את שלי עשיתי ומעתה אתמקד ביעד עיקרי - שמירה על יציבות מחירים. במילים אחרות, אני מציע לו לנהוג כמו הבנק המרכזי של אירופה.

עד כה, הוא לא עשה זאת. משקיעים רבים פועלים תחת הנחה שהבנק הפדראלי מאמין שהמשק האמריקאי יכול לצמוח כפי שצמח בעבר ושריבית נמוכה יכולה לגרום לכך; לכן, המשקיעים צופים שהריבית לא תעלה חודשים ארוכים. יש היום רבים הסבורים שהריבית לא תעלה אפילו ב-2012.

הבעיה היא שהזמן עובר והמצב לא משתפר: בהודעת הריבית של הבנק הפדראלי מה-23 בספטמבר 2009 נכתב שהוצאות משקי הבית, הכוח המניע של הכלכלה האמריקאית, מוגבלות ע"י ירידה במספר מקומות העבודה, עלייה מהוססת בהכנסה, ירידה ברכוש ואשראי מרוסן.

הנה, חלפה שנה של ריבית 0% ותמריצים פיסיקאליים חסרי תקדים, וה-Fed שב וכתב, ב-10 באוגוסט 2010, שההוצאה הפרטית מוגבלת בדיוק ע"י אותם גורמים. למרות זאת, אין שינוי בגישה הן מצד הבנק הפדראלי והן מצד המשקיעים.

ביום שלישי השבוע יכריז הבנק הפדראלי פעם נוספת על הריבית וכרגיל ההערכות הן שהריבית תישאר סביב 0% והשאלה היחידה היא האם הבנק ימשיך לדבר על המשך התאוששות בכלכלה ובתעסוקה, תוך האטה, או ירמוז על הידרדרות מחודשת, שתחייב אותו לנקוט שוב צעדים לא שגרתיים, כגון רכישה נמרצת של איגרות חוב והפעלת מנגנוני הזרמה נוספים. לפי סקר כלכלנים שעשו ב-Bloomberg, הבנק יימנע מהזרמת תמריצים נוספים שכן אין הוכחות להידרדרות במשק האמריקאי.

כללי המשחק, אם כך, הם אלה: כול עוד אין צמיחה חזקה מספיק, הריבית תישאר נמוכה וזהו. אם תהייה הידרדרות, יתווספו לה אמצעים נוספים. מהי הידרדרות כולנו יודעים (היא תתבטא בירידה של התוצר במשך שני רביעים רצופים לפחות והתבססות רמת האבטלה בשיעור דו ספרתי), אך מהי הצמיחה שתגרום לריבית לעלות, אין איש יודע.

אני סבור כי הבנק הפדראלי צריך לשבור את כללי המשחק האלה. עליו להצהיר שבשנים הקרובות הצמיחה בארה"ב תהייה נמוכה מבעבר, האבטלה תישאר גבוהה וחשוב מכול - הריבית הנמוכה לבדה לא תוכל לשנות זאת. הסיבות למצב הן מבניות ושורשיות והפיתרונות יצטרכו להגיע ממקומות אחרים. זה ייקח זמן וכדאי לכולם להתרגל ל"נורמאלי החדש".

הבנק הפדראלי צריך להבהיר כי תשומת ליבו תופנה כעת לאינפלציה, שכן זו עלולה להתפרץ במהירות ורגישותה לריבית הנמוכה גבוהה יותר: כשהריבית נמוכה כל כך, אם תתפרץ אינפלציה, היא לא תוכל להתמודד איתה. לכן, אם יופיעו לחצים אינפלציוניים, יקדים הבנק לייקר את הריבית, למרות שהצמיחה והתעסוקה יישארו נמוכות.

אדגיש, כי זו תהייה בתפנית של ממש במדיניות הבנק הפדראלי, שכן מוסד זה, בניגוד לעמיתו האירופי, לדוגמא, פועל כיום במידה שווה להשגת יציבות מחירים ולצמיחה כלכלית ותעסוקתית. לכן, ההצעה שלי תהייה כרוכה בתיאום המהלך עם שאר הרשויות.

הבנק הפדרלי איבד מעט מהאמינות בכך שהוא ממשיך לטעון כי יוכל להשיג את כול היעדים בכלים העומדים לרשותו. ההצעה שלי תשיב לו חלק מהאמינות: הציבור יודע שהבנק מסוגל לטפל בנושא האינפלציה, ואם הרשויות האחרות יתפנו לטפל באגרסיביות בשני היעדים האחרים, הצמיחה והתעסוקה, הסיכוי שיהיה פיתרון משולב לשלושתם יגדל.

פעילות משולבת כזו תגביר את האמון והביטחון ותשפר את הסנטימנט בשווקים. זהו מהלך מסובך, אך חיוני לכלכלה האמריקאית. הדרך אליו יכולה להתחיל כבר ביום שלישי, אם הבנק הפדראלי ירמוז שלא ישקול יותר הפעלת כלים נוספים לעידוד הצמיחה, בשום מקרה, אלא יטפל מעתה בנושא יציבות המחירים ויותיר שאר היעדים לרשויות האחרות.