בריחת הכספים הגדולה

הבנקים בישראל עומדים בפני יישום שתי הוראות דרמטיות, אחת על-ידי רשות המסים בארצות-הברית והשנייה על-ידי בנק ישראל, אשר עשויות לגרום לבעלי פיקדונות זרים, בעיקר עולים חדשים ותושבים חוזרים, בעלי הון, להוציא את הכסף מישראל ולהעבירו לבנקים זרים.

בנוסף לפגיעה בבנקים הישראליים, ההוראות עשויות לפגוע במיוחד באזרחי ארצות-הברית המתגוררים בישראל. מדובר באנשים שעלו לישראל בשנים האחרונות וכן בתושבים חוזרים אשר הגיעו לישראל ונהנים מתכנון מס ייחודי כמפורט להלן.

הדיווח לרשויות המס בארה"ב

ממשל אובמה החל ליישם מדיניות חדשה הכוללת החמרת הרגולציה במיסוי הבינלאומי ואכיפה מוגברת של חוקי המס האמריקניים לגבי אזרחי ארה"ב בעלי השקעות או עסקים מחוץ לארה"ב. רבים מתושבי ישראל שהם בעלי אזרחות אמריקנית יושפעו מכך בשנים הקרובות, והדבר יחייב תכנון מס זהיר.

המדיניות החדשה נועדה לחייב בנקים שאינם אמריקניים לדווח על חשבונות בנק של הלקוחות האמריקניים שלהם. מטרת החקיקה לחסום את תכנוני המס של אזרחי ארצות-הברית אשר ניהלו חשבונות בנק זרים תחת חסות סודיות בנקאית.

בהמשך לחקיקה הזאת, פורסם חוק (Foreign Account Tax Compliance Act) המחייבת בנקים זרים, לרבות הבנקים בישראל, לדווח על חשבונות ונכסים שהם מנהלים עבור תושבי ארצות-הברית. בהמשך לכך, רשות המסים בארצות-הברית פרסמה הוראה המחייבת בנקים זרים לדווח לה על שמות בעלי החשבונות, כתובותיהם והסכומים המופקדים.

לפי ההוראה החדשה, בנק שלא יעביר את המידע הנדרש לרשות המסים, יהיה כפוף לניכוי מס בשיעור 30% במקור מהכנסות אותו הבנק מאג"חים של ארצות-הברית או ממכירת נכסים ומניות בארצות-הברית.

הבנקים בישראל החלו כבר ליישם את ההוראה החדשה ואף התחילו לדרוש מהלקוחות שלהם להגיש הצהרה הכוללת חתימה על טופס ויתור על סודיות. אלא שבעלי חשבונות רבים בישראל פעלו בהתאם לתכנון מס כזה או אחר, והם אינם מעוניינים לחשוף את פרטיהם לרשויות המס בארצות-הברית.

התוצאה המעשית של דרישה הזאת היא שרבים יסגרו את חשבונות הבנק שלהם בישראל ויעבירו את הנכסים לבנקים אחרים, לדוגמה בהונג-קונג, או מדינות אחרות המעניקות סודיות בנקאית מוגברת. לדעתי, הבנקים בישראל לא יוכלו למנוע את נטישת הלקוחות האיכותיים.

ההוראה של בנק ישראל

בנק ישראל פירסם הוראה המחייבת את הבנקים בישראל לדווח אחת לרבעון על לקוחות המחזיקים הון של 20 מיליון דולר ומעלה. ההוראה חלה על כל אזרחי ישראל, אך היא יוצרת בעיה קשה לעולים חדשים ותושבים חוזרים הנהנים מהקלות מס ופטורים מחובת דיווח במשך 10 שנים, זאת בהתאם לתיקון חדש לפקודת מס הכנסה.

התיקון החדש לפקודת מס הכנסה (תיקון 168) מעניק הקלות מס לעולים חדשים ולתושבים חוזרים, במטרה לעודד עלייה והחזרת הון אנושי לישראל. ההקלות כוללות מתן פטור ממיסוי ומדיווח לתקופות שבין 5 ל-10 שנים, על נכסים והכנסות שמקורן מחוץ לישראל. הפטור מוענק לכל סוגי ההכנסות, החל מהכנסות מריבית ומדיבידנד שמקורם בחו"ל, הכנסות משכירות, משלח-יד ומשכורות מעבודה נוספת, הכנסות מעסק וכלה ברווחי הון במכירת נכסים מחוץ לישראל.

הבעיה היא שהרגולציה החדשה של בנק ישראל המחייבת בדיווח עומדת בסתירה לחוקי המס המאפשרים פטור מדיווח. אמנם מדובר בדיווח לבנק ישראל, אך קיים סיכוי כי בבוא העת המידע לא יישאר במחשבי הבנק אלא יגיע לרשויות אחרות, לרבות רשות המסים.

חשוב לזכור כי רבים מהעולים החדשים והתושבים החוזרים הגיעו לישראל, בין היתר לאור התיקון לפקודת מס הכנסה אשר אפשר להם פטור ממס ומדיווח על הכנסותיהם. הם אינם מעוניינים לחשוף את רווחיהם ואת תכנוני המס שלהם לרשויות המס.

ההוראה של בנק ישראל יוצרת בעיה קשה עבור אנשים כמו סמי עופר ובנו אייל, ארנון מילצ'ן, שי אגסי וטדי שגיא, ועוד, אשר הגיעו לישראל בשנים האחרונות ונהנים מפטור ממס וכמובן פטור מדיווח.

אלא שיש פתרון פשוט לכך. בדומה לעקיפת הרגולציה האמריקנית בסעיף הקודם, ניתן יהיה להפקיד את הכספים בבנקים זרים. למעשה, ההוראה החדשה של בנק ישראל גורמת נזק אדיר לבנקים הישראלים, אשר קרוב לוודאי לא יזכו לנהל את הכספים של העולים החדשים והתושבים החוזרים.

• אבי נוב הוא ד"ר במיסוי בינלאומי ומייצג לקוחות מישראל ומחו"ל בתחום זה. כמו כן הוא עורך את אתר האינטרנט הישראלי לתכנוני מס בינלאומיים, הכולל מאמרים וחדשות מיסוי בינלאומי.
• ניתן לפנות אליו במייל: avinov@bezeqint.net