מבט עולמי: אין חדשנות בישראל? המצב בעולם לא יותר טוב

באפריל 2008 השיקה נוקיה את התחרות Mobile Games Innovation Challenge, שנועדה לעודד מפתחי קונספטים לייצר משחקים בתחום הנייד. התחרות הבטיחה פרסים בהיקף של 70 אלף אירו לשלושת הזוכים הראשונים, וכבוד גדול.

עבור נוקיה, והתעשייה הסלולרית בכלל, היה זה ניסיון חדש. בסך הכול, גפ היום, העולם עדיין לא מעכל את החוויה הניידת במלואה, ועידוד פיתוח סביבות משחקים חדשות יכול לעודד גם את המאזן של החברה.

הימים חלפו והזמנים השתנו, ולפני שבועיים המנכ"ל אולי-פקה קאלסבו, וסגן הנשיא לתחום הטלפונים החכמים, אנסי ואניוקי, פרשו על רקע ביצועים בעייתיים של החברה ומנייתה הצונחת.

החדשנות, שנראתה מוטיב כל-כך ברור אצל הענקית הפינית שהובילה את שוק הטלפוניה הניידת, היא כבר לא מה שהייתה בעבר, ולמען האמת כנראה שמעולם לא הייתה כל כך מוצלחת כפי שנדמה.

"נוקיה הייתה מאז ומעולם מעט איטית עם רעיונות חדשים, אבל היא יודעת לחזור כשהייצור עובר לכמויות גדולות", נכתב בסקירה של מריל לינץ' לאחרונה.

הפכה בן-לילה לנגררת

נוקיה היא דוגמה טובה לדרך שבה חברה ששולטת בשוק ונחשבת למובילה בלתי מעורערת בו, הופכת כמעט בן-לילה לנגררת. לפחות בצד התדמיתי, אפל היא האשמה העיקרית.

נוקיה, שמפגרת בשוק הטלפונים החכמים, ניסתה לפני שבוע להשלים את החסר בהשקה של מספר דגמים חדשים, אך לא בטוח שבשוק הטלפונים התחרותי זה יעזור.

נוקיה תעבור טלטלה ואפשר להמר שתצא מהמשבר עם יכולות חדשות. היא לא תיעלם, הרי כ-37% מאחד השווקים הצומחים ביותר בעולם עדיין שלה. אבל אפשר להבין את איש העסקים ומשקיע האינטרנט, יוסי ורדי, לדוגמה, שאומר בהקשר לחזון ה"נוקיה הישראלית" כי "יש לנו חברות כאלה - אינטל ישראל או IBM.

"חוץ מזה, אנחנו רואים מה קורה עכשיו לנוקיה - ולא בטוח ששווה לסכן את כל התעשייה על עתיד של חברה אחת".

אז אולי לא חברה אחת, אבל סוגיית החדשנות והטיפול בה הוא סימן שאלה שמרחף מעל כל חברה בשוק.

החדשנות, או היכולת ליישם טכנולוגיה או תהליך כך שישנו את המסגרת הכלכלית הקיימת, מוערכת כיום כאחד הפרמטרים המובילים בצמיחה של ארגונים ומדינות.

ברמת המקרו, החלה גם ישראל לבצע לפני מספר שנים סקר המקביל לזה שמבצע ארגון מדינות ה-OECD מאז שנות ה-80 ונקרא CIS.

על-פי הסקר, שפרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לפני כחודש וסוקר את רמת החדשנות במגזר העסקי בישראל בשנים 2006-2008, מדווחות 68% מהחברות הגדולות במשק (כאלה שמעסיקות יותר מ-500 עובדים), על חדשנות טכנולוגית במוצרים ובתהליכים - אחד הפרמטרים שנבדקו.

החדשנות בחברות הגדולות היא הבולטות והנדרשת ביותר. המחסור הזה יכול, במקרה כמו של נוקיה, לפגוע בתוצאות אבל במקרים אחרים, זה יכול להסתיים הרבה פחות טוב.

לא כל ארגון מסוגל לבצע את השינוי הנדרש בכדי להתקדם מבחינת החדשנות, והתקופה הנוכחית אינה סלחנית לארגונים שנכשלים.

קודאק או נורטל הן חברות שלא הצליחו לבנות את עצמן מחדש אחרי שהמודל והמוצרים הבסיסיים שעליהם הסתמכו סיימו את חייהן. אם כי בקודאק עוד לא אמרו את המילה האחרונה.

נדרש שינוי מנטלי

החדשנות שנדרשה מקודאק הייתה ברורה במשך תקופה ארוכה למדי, והעובדה היא כי לחברה יש גם בעלות על הפטנטים המרכזיים בתחום הצילום הדיגיטלי - אותו התחום שלבסוף הביא לנפילתה - כבר מתחילת שנות ה-90.

האירוניה היא שאת הקאמבק מנסה החברה בשנתיים האחרונות לבצע באמצעות שוק המדפסות הדיגיטליות לצרכן הסופי, שוק צפוף ועתיר תחרות, שהחדשנות שמציעה קודאק במוצרים האלה, שמבוססת על פטנטים בני כמה עשורים בחברה, מגיעה כמעט ברגע האחרון.

IBM, לעומתה, נדרשה לעבור שינוי ארגוני משמעותי בכדי להמשיך ולהוביל. החברה נאלצה במהלך שנות ה-90 לעבור על כל פסיק בפעילותה ולעשות שינוי מנטלי ברמה הארגונית כך שתתמקד באספקת שירותים ותוכנה ותוותר על עשרות שנים של ייצור ושיווק חומרה.

אפשר עדיין לשנות

מיקרוסופט נמצאת באותה סיטואציה ומחפשת היום בנרות אחר טכנולוגיות שיאפשרו לה להסב את המוצרים הוותיקים - ובעיקר את מערכות ההפעלה - גם לעולם הווירטואלי.

כיום, כשהחברה נמצאת באמצעו של התהליך, לא כולם מוכנים להמר שהתוצאה בסוף תהיה חיובית.

ברור שחברות גדולות, שהתרגלו למוצרים ולדרך התנהלת ארגונית מסוימת, עלולות במוקדם או במאוחר להגיע ליום בו הדברים יצטרכו להשתנות.

גוגל של היום, שעומדת בקצה הפירמידה של הטכנולוגיה והחשיבה על המוצרים החדשניים של מחר, יכולה להתעורר בוקר אחד ולגלות את עצמה באותה פוזיציה של נוקיה או מיקרוסופט, כמי שחייבת להשתנות לפני שהשוק בורח למתחרים.

הצד החיובי הוא שרמת חדשנות היא דבר גמיש. אם יש לארגון את התובנה שמשהו צריך להשתנות באופן שבו הוא ניגשים לשוק, זה בדרך-כלל ניתן לביצוע.

גם ברמת הלאומית, המחסור החדשנות - אמיתי או לא - יכול להשתנות. המנגנונים שקיימים במשק אמורים לספק את התמריצים ליצור יכולות והזדמנויות חדשות.

לישראל לפחות, יש את הכלים להיות מובילה טכנולוגית. רק שמדי פעם צריך שמישהו יזכיר איך עושים את זה יותר טוב.