"יזמות ישראלית": היזם הישן מת, יחי החדש

מרכיב האופי החמקמק "יזמות ישראלית", חייב להיות ביסוד ההצלחה המקומית. אחרי 20 שנה של חברה המעודדת יזמים היפר-אקטיביים, הגיעה השעה לבחון אם היזם הישראלי פורה כמו בעבר, או שמא התעייף.

הפרספקטיבה הטובה ביותר תגיע מדור הנפילים, היזמים הסדרתיים. ישראל מזין, למשל, הקים בתחילת שנות ה-90 את ממקו ,שהונפקה בנאסד"ק ובהמשך נמכרה בחצי מיליארד דולר. בשבע השנים האחרונות הוא מנהל את אופטיר, חברת טכנולוגיה הפונה לשוק הפיננסי.

מזין היה יכול לפרוש אחרי ממקו, לסמן "וי" גדול בסעיף היזמות, אך המשיך. "השינויים שהתרחשו בשנים האחרונות הם לטובה ולרעה. לטובה, משום כשהקמנו את ממקו בשנת 1993 לא היה לנו ממי לגייס כסף, שכן עוד לא היו קרנות הון סיכון. בהתחלה גייסנו ממשקיעים פרטיים בתחום ההיי-טק בארה"ב, ואחר-כך מחברה-בת של פועלים השקעות. היום כל יזם יודע למצוא את קרנות ההון סיכון, שיש להן כסף להשקעה.

"השינוי לרעה הוא שבשנות ה-90 היה קל ומהיר יותר להגיע לנאסד"ק. את ממקו הנפקנו עם הכנסות של 15 מיליון דולר. היום, חברה שאינה רווחית ויש לה הכנסות נמוכות מ-100 מיליון דולר תתקשה להצליח בהנפקה ראשונה. לוקח הרבה יותר זמן להגיע לשם".

"מופתע ממסע הלוויה ליזמים"

* היזמים והמנהלים הישראלים השתנו?

מזין: "העובדה שיש להם ניסיון, שהם עבדו בחברות שהצליחו בשנות ה-90, יצאו איתן לשוק הציבורי וניהלו חברות בינלאומיות - רק תורמת. ההנהלות, העובדים והיזמים מבינים כבר איך להוציא לשוק העולמי מוצרים. לדעתי דווקא ההתמקצעות והניסיון מקטינים מעט את הסיכון".

לדברי מזין, יש היום פחות יזמים שמקימים חברה כי הם חולמים להגשים את הקלישאה שבסדרה "מסודרים". "פעם היו אנשים שההצלחה עשתה להם תיאבון. היום יש יזמים מקצועיים, שהחלום שלהם הוא להקים את החברה ולממש את הפוטנציאל".

* איך אתה עצמך השתנית?

"אני ריאלי יותר מבעבר. הניסיון משפיע, אבל מצד שני לא יכול לשנות דברים כמו שוק. אני בטוח יותר לעשות דברים".

גם המשקיעים סבורים שהיזמות לא מתה, רק השתנתה. אראל מרגלית, שותף מייסד ב-JVP, המנהלת 800 מיליון דולר, רואה מאות יזמים בכל שנה, כבר כמעט 20 שנה, ולא איבד את ההתלהבות.

"יש יזמים שהם בסיבוב שני ושלישי, שחוזרים לזירה דווקא בזמני משבר. האמת היא שאני קצת מופתע - נסעתי לא מזמן לפריז, ושרת האוצר הצרפתית שאלה אותי: 'איך אתם עושים את זה'? ואז אני חוזר לכאן ומגלה שמתנהל על-ידי גופים שונים מסע הלוויה להיי-טק וליזמים".

* אולי זה בגלל שהשתנתה רוח היזמות? מה המאפיינים של יזם מודל 2010?

מרגלית: "היזם הישראלי לא רק פונה לטכנולוגיות הליבה, כמו שעשה לפני 20 שנה. הראייה שלו היא רחבה יותר - תרבותית אפילו ולא רק טכנולוגית. מכאן גם בה חיבור בין הכותבים ואנשי קולנוע לאנשי הטכנולוגיה. אני דווקא חושב שהיזמים הישראלים נכנסים לתקופת הרנסנס, בה הם מסתכלים על החברה באופן תרבותי ורחב יותר.

"תכונה אחרת היא התעוזה להקים חברות בשעת משבר. בשעה בה באירופה נכנסים לבונקר, היזמים הישראלים לא נחים. ההיי-טק הישראלי פרח ופורח גם בתקופות משבר - ואולי זה נמצא במתאם עם אורח החיים הכולל, לחיים תחת לחץ שמוליד יצירתיות.

"היזם הישראלי לא נכנע. הגיע הזמן שנכיר בזה, ישראל היא אומת סטארט-אפ. התרומה התרבותית של יזמי הטכנולוגיה היא שהיום אנשים רואים את עצמם יזמים גם בתחומים אחרים - כמו חינוך או חברה. התרבות הזאת מתפשטת, ומחכה לקוד מקומי שייתן לה מכנה משותף. אני מאמין שהגל הבא יהיה רחב יותר".

גם שפתיו של חמי פרס, שותף מייסד בקרן ההון סיכון פיטנגו המנהלת 1.3 מיליארד דולר, שרות שיר הלל ליזמות הישראלית. "יש לנו את היזמים הכי טובים בעולם, לא רק בתחומי היי-טק. הם עושים דברים יוצאי דופן, חושבים מחוץ לקופסה, מעיזים, ונכונים ללכת את כל הדרך ללא גבולות. לא גבולות לדמיון ולא לגיאוגרפיה. אני בכלל חושב שיזמות תהיה יותר משמעותית בעתיד בהיי-טק הישראלי ממה שהייתה ב-20 השנה האחרונות".

* על סמך מה אתה קובע כך?

פרס: "כי קצב ההתפתחות של הטכנולוגיה מהיר יותר והיא פורצת בתחומים שבעבר לא היו טכנולוגיים. יש יותר מקום להקים חברות חדשות ולפתח מוצרים וטכנולוגיות. השווקים רק גדלים ואיתם גם מספר המשתמשים הסופיים.

"זה מעיד על הצורך לבנות חברות חדשות ולשרת שווקים חדשים, ובכך יש פתח ליזמות, כמו בננו-טכנולוגיה או טכנולוגיות ירוקות".

* ומה האתגרים ליזמים?

"קשה יותר להקים חברות ולהשיג להן מימון. יש תחרות גדלה והולכת בעולם והשווקים הרבה יותר מפוצלים. מתרחשת ירידה אבסולוטית בהיקף הפעילות - וזה לא דבר רע.

"אנחנו עדיין פוגשים את היזמים הבולטים והטובים אותם פגשנו גם לפני עשור, אבל לא פוגשים הרבה יזמים שרצו להתחיל חברה מתוך בהלה לזהב. היו בעבר יזמים שלא היו צריכים להקים חברות, שלא היה שימוש אמיתי במוצרים ובשירותים שלהם. זה קרה במקביל לגיוס קרנות הון סיכון רבות מידי. כעת יש צמצום בריא בפעילות, בכל שרשרת המזון".

למרות הצמצום, יש גם יזמים חדשים שיוצאים לדרך, כאלה שזה הסיבוב הראשון שלהם. אחד מהם הוא יונתן מאירי (34), שהקים השנה את הסטארט-אפ SuperFly, הפועל בתחום התיירות ונמצא עדיין ב-Stealth Mode, מתחת לרדאר.

"ההחלטה להיות יזם אינה רציונלית", אומר מאירי. "אם יש לך מקום עבודה טוב עם משכורת טובה ואתה מרגיש שאתה תורם, שווה לך להמשיך במסלול הזה ולא לקחת את הסיכון. אני מודע לזה שהתוחלת של יזמות עסקית היא שלילית, ושרוב הסטארט-אפים נכשלים".

* ובכל זאת בחרת בדרך היזמית.

מאירי: "זה בער בי. בחרתי במסלול הזה כי חשבתי לעצמי שגם אם עוד עשרה אנשים יגיעו עם אותו רעיון, לי יש את הכלים הכי טובים להצליח איתו".

* אתה חושב שלמוצר שלכם יש סיכוי להצליח בעולם?

"אני חושב שזיהינו בעיה אמיתית, חוסר יעילות שנמצא בתחום התיירות, וזיהינו גם מודל שיכול לפתור את זה. יש חברות שפתרו את אי היעילות הזו בתחומים אחרים שונים וממש הצליחו להמציא את הגלגל. אני מאמין שאנחנו עושים את אותו דבר, רק בתחום התיירות".

* מה אתה צופה שיקרה עם המיזם שלך?

"כרגע המטרה שלפניי היא לגייס כסף. אבל המטרה היא לבנות ערך משמעותי לכמה שיותר משתמשים. ביום מן הימים, זו יכולה להיות חברה משמעותית, עם פוטנציאל עסקי של מיליארד דולר וצפונה, והיינו רוצים לממש את הפוטנציאל הזה".

חוזרים לעבוד בגראז'

דורון מרקו הוא יזם רב-תחומי, שמשתדל לחדש בכל אשר יפנה. מרקו ייסד את טוליפ מדיקל, שהיום מוביל שמעון אקהויז, הקים את חברת הקטטרים D-Crown, את חברת המסכים הדקיקים סיטאלה, לה הייתה פעילות ייצור ומכירות ענפה במזרח הרחוק, וכן את חברת המו"פ X-Analogy, שמכרה פטנטים לחברות אלקטרוניקה. לאחרונה הקים את חברת White, בה אין מנהלים, כולם שותפים לרווחים כאשר 10% מההכנסות הולכים לתרומה והעבודה היומיומית היא להמציא פטנטים.

"מה ייחודי בישראלים? שאנחנו מאלתרים. ומתי מאלתרים? כשאין כסף", הוא אומר. "העובדה שמקורות המימון קצת הצטמצמו לאחרונה, מחזירה אנשים לעבוד בבית ובגראז', שם מתרחשת היצירתיות האמיתית - לא במשרדים בהרצליה פיתוח, שם יושבים על כספי ההון הסיכון ולא בחברות הגדולות, להן יש אמנם בעלי תפקידים אמונים על יצירתיות, אבל הם שבויים במגבלות ובתפיסות העולם של החברות בהן הם עובדים, ולא רואים את הדברים ממעוף הציפור".

* מה מקורות ההשראה שלכם?

מרקו: "בעיקר מאמרים אקדמיים. אנחנו קוראים מאמרים בתחומים שונים, מצליבים בין מאמרים ומתוך הראיה שלנו, שהיא רחבה וכוללת יותר מזו של כותב המאמר, אנחנו יכולים לחבר בין כמה רעיונות חדשים בתחום המדעי, כדי ליצור יצירתיות גשמית, כלומר רעיון שניתן לפטנט.

"אנחנו עובדים בשני אפיקים: האחד, מול החברות הגדולות, כשאנו מבינים מהן את הצרכים שלהן. באפיק השני, אנחנו מבינים בעצמנו את הצרכים מתוך המאמרים בתחום. כך, למשל, המצאנו פולימר שיכול לפתור את בעיית הלחות בעיבוד גז".

* באילו תחומים לדעתך ישראל מצטיינת בחדשנותה?

"במכשור הרפואי קורים דברים מדהימים וגם בהנדסת חומרים. בנוסף, יש באוניברסיטאות המון רעיונות טובים שעדיין אינם ממומשים. החסם הכי גדול לחדשנות בישראל, לדעתי, הוא הפחד. יזמים צריכים לדעת שגם להיכשל זה בסדר.

"מדהים לראות שהפחד קיים לא רק אצל היזם הפרטי, אלא גדל דווקא כשיש חברה והיא עשירה ומבוססת יותר. אז יש יותר מה להפסיד והגמישות המחשבתית פוחתת".

כך, היזם הישראלי מודל 2010 הוא מפוכח יותר. הוא לא מקים חברה כדי לעשות מכה, הוא לא חולם על פרישה מוקדמת בגיל 30 עם חשבון מפוצץ בדולרים.

היזם הישראלי לוקח את המוטיבציה, את החלום ואת היצירתיות ומקים חברה, כי הוא לא יכול אחרת. כי הוא לא רוצה להחתים כרטיס כל יום בחברות כמו אינטל, IBM וסיסקו. כי מה בעצם האלטרנטיבה שלו? כנראה שאין לו אחרת.

 11