עובדי ההיי-טק לא איבדו את רוח הקרב

תעשיית ההיי-טק היא אוסף של דימויים, לא כולם מחוברים לקרקע. נהוג לחשוב שעובדיה נהנים ממשכורות גבוהות ומתנאים נוחים ומפנקים, למרות שהמציאות לעתים לא יכולה הייתה להיות רחוקה יותר מכך. לא לעולם חוסן בתעשייה - יום אחד העובדים יושבים לאכול סושי ברמת החי"ל, וביום שלאחר מכן חרב הפיטורים מסתובבת מעל לראשם. התזכורת הכואבת האחרונה לכך היא פיטורי מאות עובדים בקומברס אחרי החגים - גם אם לחברה הזו באופן ספציפי יש נסיבות פרטיות שלא קשורות בהכרח ל"מצב".

נוסף על כך, עובדי ההיי-טק הם כמו כדורגלנים - בגיל 40 הם נחשבים לזקנים, רק שבניגוד לכדורגלנים הם יתקשו למצוא קריירה שנייה כפרשני-על.

אחרי 30 שנות היי-טק אינטנסיביות, בהן התעשייה ידעה ירידות ועליות, אפשר לשאול: האם היא נמצאת היום במקום יחסית יציב, בו העובדים הופכים לבוגרים יותר והטלטלות אינן חזקות כמו בעבר? ואם כן, מה זה אומר על החדשנות הישראלית המפורסמת.

פרופ' משה צבירן, סגן דיקאן הפקולטה לניהול באוניברסיטת תל אביב ועורך סקרי שכר בתעשיית ההיי-טק, סבור כי "ההיי-טק עדיין נמצא במצב טוב ובצמיחה, אולם אין את האופוריה שאפיינה את השוק בעבר".

 22

מחושבים יותר

הוא מציין לזכותו של הענף את העובדה שעבר שני משברים וגם שרד אותם. "זו תעשיית ייצוא", אומר צבירן. "אם לא יהיה משבר בארה"ב או באירופה, אליהם התעשייה שלנו מייצאת, אין סיבה שהתעשייה המקומית לא תצליח. אצלי באוניברסיטה אני רואה שהחבר'ה הטובים עדיין נמצאים בהיי-טק והתעשייה עדיין מתפתחת".

ובכל זאת, לא הכול ורוד. לדברי צבירן, אחת הבעיות שמהן סובלות חברות ההיי-טק היא מימון חסר לקרנות ההון סיכון, מה שפוגע בעיקר בחברות הקטנות.

"למרות זאת, חברות ההיי-טק הגדולות מצליחות ועדיין מהנדסים מוצאים מקום עבודה", הוא אומר. "בנוסף, מתחילים לבוא לישראל מרכזי פיתוח של חברות מהמזרח הרחוק, מה שלא היה בעבר. הם שמו פה דריסת רגל, וזו עוד עדות לכך שלא צריכה להיות פסימיות בהיי-טק".

אחת מתופעות הלוואי של רצון התעשייה להיות בשפיץ של הטכנולוגיה היא שחלק מהסטארט-אפיסטים הצעירים של שנות ה-90 התבגרו ומתקשים למצוא את מקומם בעולם הדינמי של היום. בעשור הקודם הם היו סטודנטים נלהבים שחלמו על התעשרות מהירה. היום הם לרוב בעלי משפחות, שמתעניינים בפיזור הילדים לחוגים ולגנים לא פחות מאשר בפתרון בעיות סבוכות בחומרה או בתוכנה.

"יש קושי לחלק מהעובדים בגיל מבוגר יותר. אם הם אינם מנהלים, הם בבעיה", אומר צבירן. אבל יש גם יתרון בעובדים המבוגרים - הם מסייעים ליציבות של התעשייה התנודתית, משום שהם אינם קופצים ממשרה למשרה, אלא מעריכים יציבות כלכלית.

היום ברור לכל: תם עידן הכסף הקל, ככל שבאמת היה עידן כזה. העובדים מבינים כי הקריירה שלהם עשויה להיות רצופה באינטרוולים, ושהם עשויים להיות בתקופות המתנה בין תפקיד לתפקיד, על-פי תנודתיות השוק.

"עובדי ההיי-טק היום מחושבים יותר ומבינים כי העתיד טומן להם עליות ומורדות. לכן, עליהם להשתמש בחלק מהמשכורת שלהם, הנחשבות לגבוהות, לטובת חיסכון עבור ימים בטוחים פחות", אומרת עפרה עפגין-חדד, משנה למנכ"ל Jobinfo.

"נכון שעובדי ההיי-טק התבגרו, אך החברות איתם. העובדים לא מדלגים עוד בין משרות רק בשביל העלאת שכר. פעם, כל חברה עם רעיון מלהיב הייתה מגייסת כסף ועובדים בקלות - גם אם לא היה בידיה מודל עסקי מובנה שיבטיח הכנסות", היא אומרת, "כיום, יש הבנה כי התחום הטכנולוגי הוא רלוונטי לשנים עתידיות והגדרות תפקיד חשובות לעובדים. הם עצמם למודי ניסיון ובודקים את החברות, את המשקיעים, את רלוונטיות הטכנולוגיה שהם מפתחים, מי מוביל אותה, מה כותבים על החברה בעיתונות ומה אומרים מכרים שעובדים או עבדו שם".

 44

השכר כמעט לא זז

המומחים אינם סבורים, אם כך, שעובדי ההיי-טק הישראלים איבדו את רוח הקרב וכתוצאה מכך גם את יכולת החדשנות שלהם. עם זאת, גם שוק התעסוקה בהיי-טק מתייצב. למרות פיטורים נרחבים שהיו לאורך השנים, הרי שהשכר נותר כמעט ללא שינוי ובמקרים מסוימים אפילו עלה.

"לא היו שינויים משמעותיים בשכר ב-2010, למרות שיש אנשים בתפקידי מפתח שב-2011 השכר שלהם יעודכן כלפי מעלה", אומרת עפגין-חדד. "השוק הולך לכיוון של יציבות ולאו דווקא למקום של טלטלה. היום כבר ברור גם שחברה גדולה לא מבטיחה יציבות, ממש כמו שחברה קטנה לא מבטיחה בהכרח פיטורים".

לדבריה, חברות מנסות למצוא נוסחאות שונות על-מנת לשמר עובדי מפתח על-ידי הטבות והעלאות שכר, כשברוב החברות ניתן לראות לאחרונה בעיקר העלאות שכר שהחזירו את המשכורות לרמתן ערב המשבר. "ברבעון השני של 2010, לאחר תקופה ארוכה של קיפאון, התרחשה עלייה של 10%-13% בשכר בתחום החומרה עבור מהנדסים בעלי ניסיון של 2-5 שנים, ועלייה של 5% לתפקידים ניהוליים באותו התחום", היא אומרת.

חיה בורנשטיין, מנכ"לית חברת ההשמה דיאלוג, טוענת אף היא שהמשכורות התייצבו אך מוסיפה כי הן אינן גבוהות כפי שמקובל לחשוב. "משכורת ממוצעת בהיי-טק גבוהה פי שניים לפחות מהמשכורת הממוצעת במשק, אבל גם כמות שעות העבודה הממוצעות בהיי-טק גבוהות מהממוצע במשק. לכן, התמונה פחות מלהיבה ממה שנדמה", אומרת בורשטיין. "העובדים מודעים לכך, אבל הם עדיין בוחרים לעסוק בתחום כי הוא מתגמל בצורה שכמעט אף תחום אחר במשק לא משתווה אליה".

החדשנות קיימת, אבל היא אינה באה לידי ביטוי רק ברצון של עובדים להצטרף לסטארט-אפים. "בניגוד למה שמקובל לחשוב, לא כולם אוהבים סטארט-אפים או מחפשים לעבוד בחברות כאלה", אומרת בורנשטיין. "חברות סטארט-אפ היום כבר אינן רווחיות כמו שהיה נהוג פעם, והמחשבה על ארבעה חבר'ה במקלט טחוב שיעבדו שנתיים בתנאי רעב רק בשביל לעשות מכה נכונה יותר לימי הבועה של 2000. זה נכון שסטארט-אפ שכן הצליח לעשות אקזיט ייהנה מרווחי עתק, שיחולקו בצורה משתנה בין בעליו, עובדיו ומשקיעיו, אבל כמות הסטארט-אפים שמגיעים לאקזיט רווחי היא קטנה, ולעומת זאת, הפער בשכר שהסטארט-אפים מציעים בהשוואה לחברות יציבות וגדולות, אינו גדול. בנוסף, נטל העבודה בסטארט-אפ עשוי להיות גדול, מה שעשוי לא להתאים לאנשי משפחה".

* אז למה בכל זאת אנשים מחפשים חברות עובריות?

בורשטיין: "אנשים שבוחרים לעבוד בסטארט-אפים עושים זאת משיקולים אחרים לגמרי. בחברה גדולה וממוסדת העובד נוגע בחלק קטן של המוצר, ולרוב לא מכיר את כל האספקטים שלו. לחברות כאלה יש טכנולוגיה מבוססת, וגם אם העובד ייקח חלק בפריצת דרך כלשהי, החלק שלו יהיה זעום. סטארט-אפ, לעומת זאת, הוא חברה קטנה ומתאימה לאנשי היי-טק בעלי תווי אופי חברותיים, ומי שעובד בחברה כזו, זוכה לגעת בכל האספקטים של המוצר", אומרת בורנשטיין.

לכן, יש קליינטים לחברות הסטארט-אפ. עובדיהן יהיו אנשים חדשניים ויזמיים, שמחפשים להיות בקדמת הטכנולוגיה, לעסוק בכל האספקטים של המוצר, פחות חוששים מחוסר וודאות, ומחפשים סביבת עבודה משפחתית וקטנה עם הרבה שעות עבודה.

"עצם העובדה שחברות בינלאומיות כמו HP, אינטל, מיקרוסופט, גוגל ואחרות, מחזיקות בישראל סניף מקומי, מעידה כי העולם חושב טובות על איכות ההיי-טק בישראל", אומרת בורשטיין. "לזה יש להוסיף את העובדה שיחידות טכנולוגיות בצבא משקיעות הון עתק בלימוד ובהכשרת חיילים שנכנסים לשוק האזרחי בהמשך דרכם ומשביחים את הרמה. לא מעט מחברות הסטארט-אפ הישראליות המעניינות ביותר הוקמו על-ידי קבוצה של יוצאי יחידות טכנולוגיה צה"ליות".

ההיי-טק הישראלי, סבורים המומחים, נמצא במקום טוב - הוא יציב ועדיין ממשיך להציע חידושים, למרות כל הטלטלות שהוא עובר. גם בתחום התעסוקה העניינים רגועים, והחברות ממשיכות לדווח על אותה רוח קרב שאפיינה אותן בעבר.

 22