מוסדות הלימוד בישראל - לא מסתגרים במגדל שן אקדמי

דרכו של כל עובד היי-טק עוברת דרך לימודי אלגוריתמים, מתמטיקה ליניארית ועוד מגוון קורסים שנראים משעממים וחסרי אותו אפיל סקסי שאופף את התעשייה המקומית. כמעט כל מי שעובד במיקרוסופט, בגוגל, ב-IBM או באחד ממאות הסטארט-אפים בישראל, עבר את אותה כברת דרך אקדמית - עד שהגיע לנחלה ואם שפר עליו מזלו אז גם לסכומי הכסף הגבוהים יחסית שנכנסים לו לחשבון מדי חודש.

האבולוציה הטכנולוגית, לצד המרחק הרב בין הלימודים האפורים לבין סביבת העבודה שנהוג לראות בה כמפנקת בחברות ההיי-טק הישראליות, הביאה ליצירת קלישאה על הניתוק שחווה האקדמיה ממה שקורה בפועל בחברות ההיי-טק. כאילו שחוקרי האוניברסיטה נעולים במגדל שן, מנותקים מהמציאות.

היא הניבה גם ביקורת כלפי תחומי הלימוד הרלבנטיים - כמו הנדסת תוכנה, הנדסת מערכות מידע ומדעי המחשב - בטענה שתוכניות הלימוד לא מעודכנות, הציוד מיושן והגישה לא פרקטית בעליל ועל-כן אינה מעודדת חדשנות אמיתית בהיי-טק.

"האקדמיה אינה בית ספר מקצועי שמכשיר סטודנטים לעבוד בהיי-טק", מבהיר דיקן הפקולטה למדעים מדויקים באוניברסיטת תל אביב, פרופ' חיים וולפסון. "המטרה שלנו היא לתת לסטודנטים את הבסיס - כמו מתמטיקה והתיאוריה מאחורי המדעים - ולהכשיר אותם לחשוב, כדי שיידעו איך לפתור בעיות חדשות שיצוצו אחרי הלימודים. הרי מה שרץ היום בהיי-טק יכול להיות מיושן כשהבוגרים שלנו יסיימו את הלימודים שלהם בעוד 3-4 שנים".

* זה הגיוני ללמד סטודנט שפות תכנות שכבר לא משתמשים בהן היום בתעשייה? מדוע לא לעדכן קצת את הסילבוסים?

וולפסון: "אנחנו מעניקים להם הכשרה אקדמית שתהיה השקעה לדורות ותאפשר לאנשים להתקדם הלאה. הרי היום יש שפת תכנות מסוימת באופנה ומחר תהיה אחרת. האקדמיה לא יכולה להיכנע לאופנות אלא צריכה להכשיר את האנשים כדי לתת להם את היסודות. עם זאת, אני לא פוסל שיינתנו קורסים בשפות מסוימות".

רביזיה כל כמה שנים

גם דיקן הפקולטה להנדסה באוניברסיטת בן-גוריון, פרופ' גבי בן-דור, סבור שצריך להיצמד לבסיס, אבל גם לשמור על קשר עם המציאות. "קורסי היסוד לא השתנו, ומאז שאני הייתי סטודנט לומדים עם כמעט אותם ספרים. מי שאין לו את אבני היסוד האלה, אין לו לאן להמשיך", אומר בן-דור. "אבל, לצד הבסיס, אנחנו משתדלים לעשות פעם בכמה שנים רביזיה ולבדוק מה קורה בתעשייה ולעדכן את קורסי הבחירה בהתאם. למשל, לפני 15 שנה בסילבוסים בקושי היה קורס שנושק לרובוטיקה. היום, לעומת זאת, יש המון קורסים כאלה. אנחנו אמנם לא נמצאים בינתיים בחזית הידע, אבל כל הזמן סוגרים פערים".

"האקדמיה לא מנותקת מהתעשייה. זה רושם שמתקבל אצל אנשים לא מנוסים", אומר וולפסון וחוזר להתנגח בקלישאה. "יכול להיות שתלמיד שלומד בשנה א' ורואה שכל המקצועות שלו הם מבואות, מקבל רושם של 'בשביל מה אני עושה את זה?'. גם כדורגלן יכול לשאול: 'בשביל מה אני רץ כל יום באימונים, אם אני בכלל צריך ללמוד איך לבעוט לשער?'. אבל בסופו של דבר, היסוד שלו הוא לשמור על כושר. גם אם לסטודנטים זה נראה בהתחלה מנותק, בהמשך הם ירכשו מספיק ידע כדי לדעת להתמודד עם בעיות חדשות שהם ייתקלו בהן בחברות שיעסיקו אותם".

חלק מהרצון לשדר חדשנות גם במסגרת הלימודים האקדמיים הביא את המוסדות ליזום שיתופי פעולה עם חברות בתעשייה. לדברי בן-דור, "יש נכונות של חלק מחברות ההיי-טק לנסות ולהשתלב בתוך תוכניות הלימוד אצלנו. חלקן אפילו מוכנות להעמיד עובדים שלהם כדי שיעבירו לסטודנטים שלנו קורסים, שלדעתן יכשירו טוב יותר את הבוגרים להתמודד עם הכניסה להיי-טק. זה צעד נכון מבחינתן, כי לנו קשה לעיתים למצוא חברי סגל ששולטים במה שחדש בתעשייה".

 11

שת"פ עם התעשייה

בן-דור מציין, כי חברות ההיי-טק אף מקיימות סיורים במפעליהן על-מנת לעזור לסטודנטים להבין איך התיאוריה שהם לומדים בשיעורים באה לידי ביטוי בפועל. לדבריו, שיתוף הפעולה עם חברות ההיי-טק אף מתבטא במתן מענקי מחקר לחוקרים באקדמיה בנושאים שמעניינים את החברות ואת התעשייה.

השת"פ גם עוזר למוסדות הלימוד לרענן את הציוד המיושן שלהם באמצעות קבלת ציוד מחברות ההיי-טק, שנהנות מתקציבים גדולים בהרבה מאשר באקדמיה ויכולות להרשות לעצמן להחליף אותו בתדירות גבוהה יותר. בחלק מהמקרים, סגל טכני שפורש מחברות ההיי-טק מנסה להשתלב בתפקידי הוראה במחלקות המחשבים והתוכנה באוניברסיטאות ובמכללות.

"הנה, יש את גוגל, אחת מחברות הטכנולוגיה המתקדמות בעולם. ראש המחקר שלהם בישראל, פרופ' יוסי מטיאס, הוא חבר סגל אצלנו", מדגים וולפסון.

בשורה התחתונה, טוענים וולפסון ובן-דור, קשה להגיד שהאקדמיה מנותקת לגמרי. לימודי אלגוריתמיקה וחשבון דיפרנציאלי עדיין ישלטו שם, אבל גם לחדשנות נשמר מקום על ספסל הלימודים, על-מנת להמשיך ולהניע את קטר החדשנות של ההיי-טק הישראלי.

 22