פישר העלה - אך התלבט

בנק ישראל ייקר היום (ב') את הריבית ל-2%, בהתאם לרוב ההערכות. אנו סברנו שגם החלטה להותיר את הריבית ללא שינוי הייתה מתקבלת בהבנה ואפשר שההכרעה הייתה צמודה. נמתין בסבלנות לתרשומת הדיונים המוניטריים.

בהודעתו היום, בנק ישראל שב ומפרט רשימת משתנים זהה לחלוטין (אפילו הסדר לא השתנה), שבחודש שעבר הותירה את הריבית ללא שינוי ואילו הפעם הוליכה לייקורה.

בנק ישראל שב ומדגיש שהריבית גם כעת מייצגת מדיניות מוניטארית מרחיבה. די ברור שהגורם העיקרי לייקור הריבית הוא סעיף הדיור, שאף זוכה לראשונה לפסקה נפרדת בדברי הסיכום. לדברי בנק ישראל, הריבית הנמוכה מסייעת לאשראי לדיור, שגדל 7% באוגוסט, אך כך גם ההיצע המופחת, המסתגל באיטיות למצב החדש.

בנק ישראל מעלה אפשרות שגם אם תהיה האטה בעלייה במחיר הדיור (ויש סימנים לכך בגוף ההודעה), הרי סעיף שכר הדירה, המופיע במדד, יוסיף לעלות, בתגובה לעליות שהיו עד כה.

אשר לסביבה הכלכלית, בנק ישראל מסתמך על נתון חדש - ממצאים ראשונים בסקר החברות לרביע השלישי, שלפיהם הפעילות במשק גדלה בקצב בו גדלה במחצית הראשונה של השנה - בניגוד לחששות שתירשם האטה מסוימת.

הגישה החיובית יותר בהודעה החדשה, בהשוואה לקודמתה, משתקפת גם בכך שהסייג מחו"ל לפעילות המקומית לא הוזכר הפעם בדברי הסיכום. אם המגמה תימשך, זו נקודה כבדת משקל שתתמוך בהעלאות ריבית נוספות.

בנק ישראל שם דגש על כך שההערכות השונות לגבי קצב האינפלציה ב-12 החודשים הבאים ממשיכות להיות סמוכות לרף העליון של תחום יציבות המחירים (3%), תוך שינוי שלילי מסוים בנימה בהשוואה להודעה הקודמת, שם נכתב שהן ירדו מתחת לרף זה.

לבסוף, בנק ישראל מדגיש יותר מבעבר שהוא ער לכך שייקור הריבית מתבצע על אף הצפי שהריבית במדינות המפותחות תישארנה נמוכות זמן רב - אות לכך שהשלכות מדיניותו על שער השקל כנגד הדולר (דרך עסקאות בניירות ערך) מובאות בחשבון.

בנק ישראל כותב בהודעתו שהעלייה בשקל כנגד הדולר דומה לירידה בדולר בעולם, אך יצוין שבתקופה זו רכש בנק ישראל מט"ח. עם זאת, לא ברור אם לולא הרכישות הייתה התחזקות השקל כנגד הדולר מהירה משמעותית מאשר בפועל. השקל מתחזק בעקבות ההודעה ובימים הבאים תיבחן תגובת שוק המט"ח למסרים ששילב בנק ישרל בהודעתו.

במבט קדימה, האינפלציה שבנק ישראל צופה ל-12 החודשים הבאים מסתכמת ב-2.5%, כמו בהודעה הקודמת, ואילו הריבית בעוד שנה תיוקר לפי הערכות חטיבת המחקר ל-2.7%, בהשוואה ל-3%. אנו רואים בכך רמז שהעלאות הריבית הבאות תהיינה הדרגתיות יותר בהשוואה לתכנון הקודם.

אנו גם מוסיפים לטעון כי ייקור הריבית ניתן בהחלט להבנה, אך גם לו הייתה מתקבלת החלטה להותיר את הריבית ללא שינוי, די גורמים היו תומכים בכך. עיון בלשון ההודעה מותירה לדעתנו סימני שאלה לגבי ההחלטות הבאות ואנו מזהים בה מספר התלבטויות בתוך בנק ישראל.

בחודשים הבאים, אם המדדים לא יפתיעו, נמשיך להימצא במצב בו יימשך נרמול הדרגתי של גובה הריבית במשק.

רונן מנחם הוא מנהל היחידה לאסטרטגיה והשקעות, החטיבה לנכסי לקוחות וייעוץ, בבנק מזרחי טפחות.