נירה שמיר: ישראל לא תהיה שחקן מהותי בשוק הגז העולמי

נירה שמיר, הכלכלנית הראשית של בנק דיסקונט, פרסמה היום (ד') סקירה מעניינת על שוק הגז הטבעי בישראל.

שמיר מציינת כי בהתבסס על תחזית הביקוש ניתן להעריך כי סך צורכי המשק הישראלי לגז הטבעי ב-20 השנים הקרובות יעמדו על כ-230 מיליארד מטר מעוקב, לעומת פוטנציאל עתודות בנפח של כ-700 ממ"מ (BCM), בהנחה שהעתודות במאגר לוויתן, אכן בנפח המשוער.

אם נניח כי הביקוש לגז בישראל ימשיך לצמוח בשיעור של -6% 7% בשנה (החל משנת 2031 ), אזי העתודות הקיימות (תחת הנחה שמרנית שלא ימצאו מאגרים חדשים ) יספיקו עד אמצע שנות הארבעים . עם זאת , "מאחר והביקוש השנתי נמוך מיכולת הפקת הגז השנתית , מתכננות החברות לייצא את העודפים, כך שבפועל עתודות הגז הקיימות יספקו את הביקוש המקומי לפרק זמן קצר משמעותית".

עם זאת, אומר שמיר, בפרספקטיבה עולמית העתודות האמורות מהוות רק 0.4% מעתודות הגז בעולם , כך שישראל לא צפויה להיות שחקן משמעותי בעולם.

בהתייחסות להשפעה האפשרית של תגליות הגז הקיימות על כלכלת ישראל מציינת שמיר כי בצד החסכון הירידה בעלויות האנרגיה, כתוצאה משימוש בגז מקומי, יכולה להוות יתרון יחסי ליצרנים המקומיים, וכן להוות מקור משיכה לחברות זרות, שיקימו מפעלי ייצור עתירי אנרגיה (דוגמת מפעלי התפלת מים, מפעלי נייר ואגרו-כימיה ). ברמת הפרט מדובר בעלייה בהכנסה הפנויה (לדוגמא כתוצאה מהוזלת תעריפי החשמל ).

על פי הערכות משרד התשתיות, מאז שנת 2004 חסך המשק כ-5 מיליארד דולר כתוצאה מהשימוש בגז.

בנוסף, פיתוח משק הגז בישראל מושך אליו השקעות, בעיקר זרות , הצפויות לעמוד על כ-3.7 מיליארד דולר במצטבר, בחמש השנים הקרובות. השפעה נוספת על המשק הישראלי צפויה להתבטא בשיפור מאזן התשלומים הן בהיבט של ירידה ביבוא והן בגידול ביצוא (יבוא הדלקים הסתכם בשנת 2009 בכ-8 מיליארד דולר, כ-20% מסך יבוא הסחורות של ישראל ללא יהלומים). על פי הערכות בנקים זרים מדובר בתוספת של כ-4 מיליארד דולר בשנה לחשבון השוטף, כלומר גידול של למעלה מ-50%.

התפתחויות אלה, אומרת שמיר, צפויות להגדיל את הכנסות המדינה הן ממסים ישירים ותמלוגים מחברות הגז והן משיפור ברווחיות החברות במשק, אשר ייהנו מחיסכון בעלויות האנרגיה.

עם זאת, בבחינה היסטורית להכנסות ממשאבי טבע קיים גם צד שני, המכונה "קללת משאבי הטבע" ( מושג המתאר מדינות עתירות משאבי טבע שצמיחתן נפגעה כתוצאה מכך ). תסמיני הקללה הינם פגיעה ביצוא כתוצאה מהתחזקות המטבע המקומי, הכנסות תנודתיות בתקציב המדינה, עימותים טריטוריאליים ועלייה בשחיתות במוסדות המדינה על רקע הענקת רישיונות וחלוקת תמלוגים.