לאומי: גדלה פעילות הספקולנטים; תגליות הגז מחזקות השקל

הרכיב הספקולטיבי מצידם של הבנקים הזרים בשוק המט"ח עלה באופן ניכר בחודשים האחרונים, מה שעשוי להסביר את נפילת הדולר בשיעור של כ-7.5% ב-3 החודשים האחרונים. כך עולה מסקירה של כלכלני בנק לאומי, שפורסמה היום (ה'), תחת הכותרת: "גדל רכיב ההשקעות הפיננסיות קצרות הטווח של המשקיעים הזרים".

"בחודשים ינואר-אוגוסט השקיעו תושבי חוץ בישראל כ-9.2 מיליארד דולר בני"ע סחירים, במונחים שנתיים. לעומת זאת, ההשקעות הישירות, שהן בעלות אופי אסטרטגי, בישראל נחלשו בהשוואה לשנים קודמות", נכתב בסקירה. "יש להעיר שבאפריל הייתה עסקה גדולה אחת, שבנטרולה גדלו ההשקעות הישירות בכ-5.8 מיליארד דולר (במונחים שנתיים) מאז ראשית השנה - היקף דומה לזה שהיה בשנים קודמות".

כלכלני הבנק צופים כי העודף החשבון השוטף של כ-3% מהתמ"ג, אשר אפיין את המשק משנת 2003, צפוי להימשך בשנים הקרובות ולתמוך בהתחזקות השקל. יתרה מזאת - בבנק מדגישים כי תגליות הגז ("תמר", "דלית" ואולי אף תגליות נוספות כגון "לוויתן"), בהן קיים פוטנציאל ייצוא גז לחו"ל, יגדילו את העודף בחשבון השוטף.

"מדובר בגורם בעל פוטנציאל להביא אף להכפלת העודף בחשבון השוטף של מאזן התשלומים של ישראל בהשוואה לרמה הנוכחית", כותבים הכלכלנים. "לכך ישנה כבר כיום השפעה על הציפיות לשינוי בשער החליפין של גופי השקעה שונים, מצב התומך אף הוא - כבר כיום - בהתחזקות השקל".

ומה ניתן לעשות כדי למנוע את המשך ייסוף השקל מול הדולר, אשר גורר פגיעה בייצוא הישראלי ובצמיחת המשק? ובכן, כלכלני הבנק מונים מספר פתרונות, כולל הטלת מס על תנועות הון, מה שזכה כבר לכינוי "מס ספקולנטים", אשר כבר הונהג במדינות כגון ברזיל - אך לא הביא לשינוי המצב.

לפיכך, בלאומי רואים סיכוי קטן להטלת "מס ספקולנטים" ופונים לפתרונות אחרים, למשל שילוב ידיים בין משרד האוצר לבנק ישראל, על מנת שלא להפיל את מרבית הנטל על בנק ישראל. נזכיר כי בקיץ 2008, כאשר הדולר ירד ל-3.2 שקלים, משרד האוצר התערב בעקיפין בשוק המט"ח באמצעות עסקאות פורוורד (Forward), ובשילוב רכישות המט"ח של בנק ישראל הצליחו 2 הגופים הממשלתיים להציב תחתית לדולר.