הדילמה של ששינסקי: האם לבטל לחלוטין את התמלוגים?

ועדת ששינסקי שוקלת לבטל לחלוטין את התמלוגים הנגבים מחברות נפט וגז ולהחיל בישראל את "המודל הבריטי". המודל נדון בוועדה והוא זוכה לתמיכת היועצים המקצועיים, בעיקר כיוון שהוא מביא לפגיעה מינימלית בכדאיות הכלכלית של הפקת נפט וגז, וכן הוא יביא להגדלת החלק המרבי של המדינה ברווחי היזמים ל-80%, כפי שמציעים התומכים בהעלאת התמלוגים.

ואולם בוועדה חוששים שהדבר יתפרש בציבור כהתקפלות בפני לחצי היזמים. על רקע זה פורסם בשבוע שעבר כי הוועדה שוקלת להמליץ להשאיר את שיעור התמלוגים הנוכחי על כנו.

התמלוגים הנהוגים בישראל, בגובה 12.5%, הועתקו למעשה מבריטניה, ואולם בינואר 2003 הכריזה בריטניה על ביטול מוחלט שלהם, ובמקומם חל חוק הכנסות הנפט (PRT), שקבע מס מיוחד על הכנסות ממכירת נפט וגז טבעי. מדובר במס שחל על כל שדה ושדה בנפרד, בהתאם למידת רווחיותו, בשיעור של 0% עד 50%.

נוסף על כך, משלמים מפיקי נפט וגז מס חברות בגובה 30%, הכולל גם מנגנון שנועד למנוע מהם את האפשרות לקזז הוצאות על פעילויות שאינן קשורות לנפט וגז כנגד הכנסות מנפט וגז. לפיכך, חלק המדינה ברווחים עשוי להגיע עד 80%.

ה-PRT נחשב ידידותי גם ליזמים משום שהוא אינו פוגע בכדאיות הכלכלית של ההפקה ומעודד פיתוח של מרב הפרוספקטים, כולל הקטנים.

המודל הבריטי מציע גם "רשת ביטחון" למפיקים, המבטיחה להם תשואה של 15% על ההון ההיסטורי המושקע בפרויקט במשך השנים הראשונות להפקה.

מעבר לכך, כולל ה-PRT שורה של הקלות והטבות מס, שמשמעותן דחיית תשלום המסים בפועל לשלבים מאוחרים יחסית בפרויקט - דחייה שמשמעותה הגדלת הערך המהוון של הפרויקט. ההקלה העיקרית שמציע ה-PRT היא פחת מיידי על מלוא ההשקעה בפיתוח.

כך, למשל, במקרה של תגלית "תמר" מגיעות עלויות הפיתוח ל-3 מיליארד דולר. על פי החוק החדש יתחילו השותפים ב"תמר" לשלם מס רק לאחר שיחזירו את מלוא השקעתם בפרויקט. החוק כולל גם הכרה בטווח רחב של הוצאות שאינן מוכרות במשטר התמלוגים הנוכחי, ובהן הוצאות על מחקר ואקספלורציה, הוצאות מימון, הכנסות מהשאלת תשתית ההולכה למפיקי גז אחרים וכן פטור ממס על הכנסות ממכירת גז לחברת האנרגיה הלאומית של בריטניה. החשש הוא כי ההקלות ייצרו תמריץ ליזמים להגדיל משמעותית רכיבי הוצאה כמו משכורות למנהלי החברות המפיקות.