יעקב פרנקל ל"גלובס": מדיניות פישר עלולה להוביל למבוי סתום

היום (א') בצהריים קיבל נגיד בנק ישראל פרופ' סטנלי פישר את אות הנגיד המצטיין של 2010 מטעם המגזין הכלכלי "יורומאני" (Euromoney). הטקס, כבוד גדול ונדיר לנגיד ישראלי, נערך במהלך הכינוס השנתי של קרן המטבע הבינלאומית (IMF) בוושינגטון. בדיוק באותה שעה הציג נגיד בנק ישראל לשעבר, פרופ' יעקב פרנקל, את הרפורמה הרגולטורית החדשה של ה-G30, פורום בכירי הכלכלנים בעולם שבראשו הוא עומד. אגב, בפורום חבר גם פישר.

בראיון ל"גלובס" פרנקל משבח את פישר ("הוא עושה עבודה נהדרת") ומשתדל שלא למתוח עליו ביקורת, אבל בעליל ניכרת הסתייגותו הברורה ממדיניות רכישת הדולרים המתמשכת של בנק ישראל. פרנקל סבור שהמדיניות של פישר מובילה למבוי סתום ולא תיתכן לאורך זמן, ומזהיר, בדרכו המנומסת, מפני סכנה של חזרת האינפלציה.

"השאלה היא האם ניתן באופן פרמננטי לתמוך בשער החליפין כנגד כוחות השוק הבסיסיים. התשובה היא לא ולכן המדיניות שנוקט פישר היאNot Sustainable (לא בת קיימא) מכיוון שאתה תמיד קטן מדי ביחס לשוק", אומר פרנקל, "אבל אני בטוח שפישר מודע לכך שמדיניותו אינה בת קיימא".

פרנקל הזהיר, כי "כרגע המצב לא יציב ותוצאות ההתערבות הסיסטמתית בשער החליפין עדיין לא ניכרות על פני השטח, כי יש שעוני חול שפועלים בקצבים שונים כמו כמות הכסף. עוד לא הגענו למבוי סתום וכרגע אין לחצים אינפלציוניים אבל יש בעיה פוטנציאלית של אינפלציה בעיקר במדינות (כמו ישראל - ע.פ) שהאינפלציה נמצאת ב-DNA ההיסטורי שלהן".

"ההתערבות בשער החליפין היתה מאוד נכונה", מקפיד פרנקל להחמיא לפישר, אבל כעת הוא סבור שרכישת הדולרים מובילה למבוי סתום ולהערכתו פישר מנסה, בינתיים, לקנות זמן. "המדיניות של בנק ישראל בשוק המט"ח אינה צעד אסטרטגי, אלא צעד טקטי שמתאים בנסיבות מסוימות ומי שעושה אותה היה שמח אם לא היה צורך להתערב.

"בנק ישראל הופך את עצמו לכתובת ופישר צריך להבהיר שהתערבות הבנק המרכזי בשוק המט"ח אינה לקיחת אחריות לרווחיות הסקטור העסקי. דפוסי הסחר של ישראל צריכים לשקף את העובדה שהעולם השתנה. פישר נותן למגזר העסקי פסק זמן כדי שיעשה את מה שהוא צריך לעשות כדי להתייעל ולהסיט שוקי יצוא".

"פוטנציאל למלחמת סחר"

מה אתה חושב על ההתערבות הגדלה והולכת של מדינות בשוק המט"ח כדי להחליש את המטבע שלהן, תופעה ששר האוצר הברזילאי, גואידו מנטגה, כינה "מלחמת המטבעות"?

"מלחמת המטבעות טומנת בחובה פוטנציאל למלחמת סחר. במסחר התגובות איטיות, בשוק הפיננסי הן מהירות. מה שקורה היום זה ביטוי לפרוטקציוניזם שנוצר כאשר מדינה מנסה להפלות בסחר בינה לבין המתחרות שלה. התהליך החשיבתי הוא כזה: יש משבר אצלי בבית. איך אני יכול לפתור את ההאטה? להגדיל את הביקושים בבית ואו לעשות פיחות כדי להגדיל יצוא, כלומר שהזרים יגדילו את הביקוש למוצרים שלי. אבל מה יקרה אם גם הזרים עושים אותו דבר בדיוק?"

- יש ציפיות שסין תייסף את היואן, זה יקרה לדעתך?

"אם שר האוצר האמריקני גייתנר מצפה שהסינים יעזרו לו, הוא יתבדה. יש האטה גלובלית, וארצות הברית, בצדק מבחינתה, מעוניינת לראות את הגדלת היצוא. הפתרון לבעיית אי שיווי המשקל נמצא כמובן בסין, שם ישנה צמיחה גבוהה ויתרות מט"ח עצומות. אבל סין תומכת במטבע כי היא חושבת שאם תייסף את היואן והיצוא יקטן לא יהיו לה ביקושים פנימיים בהיקף הנדרש. לסין יש יכולת לעשות שינוי, אבל היא לא מוכנה לשתף פעולה ולשלם את המחיר עבור העולם, כל עוד זה לא כדאי לה. הממשל הסיני צריך לשרוד וההישענות על היצוא היא קריטית מבחינה פוליטית פנימית".

לפרנקל יש ביקורת על תוכנית התמריצים של הממשל האמריקני. הוא סבור שבהון שהושקע בתוכנית ניתן היה לייצר מערך תמריצים אפקטיבי יותר. "היה אפשר באותו הסכום להשיג הרבה יותר וזה בשני תנאים. הראשון, שהכסף היה מופנה לכיוונים שמעודדים צמיחה, כאלו שכעבור שנתיים-שלוש, כשתסתיים התוכנית, יספקו תשתית כלכלית לייצור צמיחה ולא לתשלומי העברה. התנאי השני הוא לחשוב ולפרסם כיצד התוכנית תסתיים, מה האקזיט", אומר פרנקל, "כי אחרת נוצרת אי ודאות.

"האם היית עולה על מטוס כשהטייס אומר לך, 'אני לא בטוח שאני יודע לאן אני טס ואם יש לי מספיק דלק להגיע לשם?'. היום יש אי ודאות איך ייגמר התהליך ואיך יסגרו בעתיד את הגירעון. לכן חברות רבות לא משקיעות ולא מתפתחות כי הן רוצות לראות מה יקרה וכיצד זה עלול להשפיע עליהן".

"ויכוחים לא עוזרים"

לאחרונה העימותים בין פישר לשר האוצר יובל שטייניץ בנוגע למדיניות הריבית עלו על פני השטח. פרנקל מהסס לפני שישיב, אין לו עניין לריב עם אף אחד, אבל כנגיד לשעבר הוא מזדהה עם פישר. "זה טבעי שיש הבדלי פרספקטיבה בין משרד האוצר לבנק המרכזי. בנק מרכזי מסתכל על הטווח הארוך ומשרד האוצר מושפע מהטווח הקצר, ועובדה זו בלבד מייצרת פרספקטיבה שונה", מסביר פרנקל. "לשר האוצר יכולה להיות דעה שונה, אבל יש חלוקת עבודה פורמלית, הגיונית ומוסדרת בחוק, ואת מדיניות הריבית מנהל בנק ישראל".

- שר האוצר אומר שבסך הכול הוא מביע את דעתו.

"ויכוחים לא עוזרים וגם אין צורך לחשוב בקול רם. אהבתי את ההגדרה של פישר שיש כאן שני רופאים שמטפלים בחולה אחד. אם אני הייתי חולה, הייתי מעדיף ששני הרופאים לא יהיו חלוקים בדעתם, ואם כן, שלא ינהלו את הוויכוח מעל שולחן הניתוחים, בוודאי לא כשיש קהל מסביב שלא מבין מה קורה".