ברגל ימין: מגעים חשאיים להסכם אספקת גז מ"לוויתן" ליוון

ישראל ויוון מנהלות מגעים חשאיים לקראת גיבוש הסכם אספקת גז ליוון ולמדינות נוספות באירופה. ל"גלובס" נודע כי בתחילת השבוע הגיע לישראל בחשאי שר יווני ונועד לפגישות במשרד רה"מ, ועל הפרק גיבוש הסכם אספקת גז למדינות שיקבל את חסותו של האיחוד האירופי. המגעים התנהלו בהמשך לפגישה שהתקיימה לפני כחודש בין בנימין נתניהו לראש ממשלת יוון פפנדראו, שבמהלכה הביע ראש הממשלה היווני נכונות לרכוש גז מישראל.

הכוונה היא לגז שיופק מקידוח לוויתן, וזאת בהנחה שהקידוח שהחל היום (ג') יאמת את תוצאות הסקר הסיסמי שהתפרסמו ביוני, שלפיהן מצוי בלוויתן מאגר גז טבעי בהיקף כפול מזה שבתמר, בהסתברות של 50%.

ייצוא גז טבעי לאיחוד האירופי צפוי לחזק משמעותית את מעמדה של ישראל בזירה הבינלאומית בכלל וביחסיה עם האיחוד האירופי בפרט. משום כך יש חשיבות רבה לעובדה שהאיחוד האירופי נותן את חסותו למגעים בין יוון לישראל.

דרך יוון ובקרבתה עוברות מספר מערכות הולכה בינלאומיות המתוכננות להזרים גז טבעי לאירופה ממרכז אסיה. האיחוד האירופי מייחס חשיבות אסטרטגית רבה לגיוון מקורות אספקת האנרגיה שלו, כיון שכיום הוא תלוי במידה רבה מדי באספקת הגז מרוסיה. בשנים האחרונות השתמשה רוסיה מספר פעמים בנשק הגז לצורך השגת מטרות פוליטיות בין היתר באמצעות ניתוק אספקת הגז למדינות אירופיות בעיצומו של החורף.

השר יוסי פלד טען לאחרונה כי בתקופה הקרובה עלולה להתפתח תחרות בין ישראל ללבנון על שווקי הגז באירופה. מצד אחד לבנון נמצאת הרחק מאחורי ישראל מבחינת קצב הפיתוח של שדות הגז שלה אך מצד שני היא נהנית ממיקום וממעמד גיאו-פוליטי עדיף באופן שמאפשר לה להקים תשתית הולכה זולה בהרבה מזו שנאלצת ישראל להקים. כך למשל בעוד שישראל צריכה להקים צנרת במים בינ"ל עמוקים יכולה לבנון לפרוס את הצנרת שלה במים רדודים לאורך חופי סוריה וטורקיה.

בדיון שנערך בוועדת הכלכלה של הכנסת בשבוע שעבר העריך מנכ"ל דלק אנרגיה גדעון תדמור כי עלות ההקמה של מערכת צינורות על קרקעית הים מקידוח "לוויתן" ליון תגיע לכ-6 מיליארד דולר. הזכויות במבנה "לווייתן" מתחלקות בין נובל אנרג'י (39.66%) דלק קידוחים (22.67%), אבנר (22.67%) ורציו (15%).

לבנון פנתה לאו"ם לקבוע הגבול הימי בינה לישראל

ובתוך כך, ל"גלובס" נודע כי לבנון פנתה לאו"ם בדרישה שיקבע את הגבול הימי בינה לישראל. הפנייה באה על רקע המחלוקת המתמשכת בין המדינות בעקבות תגליות הגז האחרונות בישראל וכן על רקע סכסוך פנימי בתוך לבנון בנושא. בישראל מעריכים כי גם לגרסת לבנון עובר הגבול הימי בין המדינות צפונית לתגליות הגז "תמר" ו"דלית" ומבנה לווייתן, ולכל היותר הוא פולש לשוליים הצפוניים של רישיונות אלון, הממוקמים צפונית ל"תמר".

ישראל ולבנון נמצאות כיום במצב מלחמה, ולכן לכאורה אין מקום להתערבות בורר מוסכם בקביעת הגבול ביניהן. עם זאת, להערכת משפטנים המתמחים במשפט גבולות יש לפנייתה של לבנון בסיס, משום שהאו"ם שימש כבר בתפקיד של מעין-בורר בקביעת קו הגבול היבשתי בין ישראל ללבנון, לאחר יציאת צה"ל מדרום לבנון בשנת 2000. קו הגבול, המכונה הקו הכחול, אינו מוכר עדיין על ידי חיזבאללה, הטוען לריבונות לבנון בחוות שבעא בהר דוב.

גבולות מצטלבים

יוזמת לבנון באה על רקע פרסומים בישראל על השגת הסכם בין ישראל לקפריסין על גבול ימי משותף. להסכם יש השלכות על לבנון משום שמדובר בגבולות ימיים מצטלבים. ההסכם בין ישראל לקפריסין נחתם בקיץ אך בשתי המדינות מסרבים עדיין להודות בקיומו. יתר על כן, פועלת ישראל לקידום חוק השטחים הימיים שיביא להכרזה על אזור כלכלי ייחודי עד לגבול הימי עם קפריסין.

אם פניית לבנון תתקבל, היא צפויה לעלות לדיון במועצת הביטחון או בגוף אחר בעל סמכות לקבל החלטה. ההערכה היא כי במקרה כזה יציע האו"ם לשני הצדדים גורם שישמש בורר מוסכם או שיפעל בעצמו, כפי שעשה ב-2000. "גלובס" דיווח בעבר כי לבנון התלוננה בפני האו"ם על כך שישראל הניחה באופן חד-צדדי שורת מצופים ימיים לאורך התוואי שבו עובר קו הגבול הימי לגרסתה ולמרחק שני מיילים ימיים מהיבשה.

מדובר בצעד אחרון בשורה ארוכה של פעולות שנקטה לבנון מאז פורסמו ממצאי הסקר הסיסמי שערכה נובל אנרג'י באזורי הרישיונות הימיים שלה בישראל ובקפריסין.

בין היתר אישר הפרלמנט הלבנוני באוגוסט חוק נפט המסדיר חלוקת זכויות לחיפוש והפקת נפט וגז במימי המדינה. ביוני איימו בכירי ממשל לבנונים על נובל אנרג'י והזהירו אותה שלא לקדוח גז השייך למדינתם. לטענתם, יו"ר הפרלמנט הלבנוני, נביה ברי, יש בידיו מסמכים המוכיחים כי הגז הישראלי שייך לארצו. נושא תגליות הגז בישראל הפך לחלק מהעימות הפנימי בלבנון, על רקע האשמות החיזבאללה כי ממשלת לבנון בראשותו של סעד אל-חרירי מפקירה את אוצרות הטבע של המדינה ואינה עושה די כדי לחסום את ישראל מלגזול אותם.

משפטנים טוענים כי אין לקו היבשתי השפעה על הגבול הימי משום שהגבול הימי נקבע על פי אמות מידה אחרות ובראשן קריטריון המרחק השווה מחופי שתי המדינות, וכן שיקולי טופוגרפיה תת-ימית ואיים.