רונן מנחם, מנהל יחידת ההשקעות והאסטרטגיה בבנק מזרחי-טפחות
הפד מבקש לשכנע את הציבור האמריקני שקצב האינפלציה יעלה בעתיד, כדי לשלוח אותו לחנויות ועל ידי כך לאושש את הכלכלה. הוא עושה זאת ע"י הגדלת יעד האינפלציה. שיטה זו טרם נוסתה בארה"ב. זה בהחלט רעיון נכון ויצירתי ואפשר שיצליח, אך יש בו לבטח גם סכנות וקשיים.
הבנק הפדראלי של ארצות הברית נקלע למצב בעייתי - עליו להעיר את הצריכה הפרטית במדינה, דווקא כשהאבטלה גבוהה והאזרחים מעדיפים לחסוך ולא להוציא.
אחת הדרכים להנעת צריכה פרטית היא הוזלת ריבית, אלא שכלי זה מיצה עצמו בארצות הברית: הריבית נעה כבר קרוב לשנתיים בין 0% ל-0.25% וצופים שתישאר כך בכול השנה הבאה, לפחות. והנה - למרות זאת, הצרכנים לא שולחים יד לכיס וממאנים לבזבז.
הצורך בהשבת הצרכנים לחנויות כעת נתפס כקריטי, על מנת להמריץ את הפעילות במשק האמריקאי ולהקטין את הנטל על ייצוא הסחורות והשירותים.
אולם, הצרכנים לא משתפים פעולה, כי רבים מהם חוששים שהכלכלה האמריקאית תיקלע למשבר נוסף, שיביא בעקבותיו דפלציה ואיתו ירידת מחירים מתמשכת לאורך זמן, כמו זו המתקיימת ביפן כבר שני עשורים ברציפות.
כשהצרכן הטיפוסי מצפה לירידות מחירים, הוא עוצר את קניותיו, בתקווה ליהנות ממחירים זולים, ובעצם מעשה זה מגשים את הציפיות - כשאין קונים, המחירים בדרך כלל יורדים.
לפי מדד אמון הצרכן האחרון שפורסם בארה"ב, הצרכנים האמריקנים מאמינים שהאינפלציה תסתכם ב-2.2% בלבד ב-12 החודשים הבאים. נתון זה הוא שפל חסר תקדים השנה.
בישיבת הפד' האחרונה שהפרוטוקול שלה פורסם בשבוע שעבר, החליט הבנק להתמודד עם הבעיה בדרך שטרם נוסתה בעבר בארצות הברית: העלאת יעד האינפלציה, בתקווה שהדבר ישכנע את הצרכנים למהר לחנויות ולקנות, לפני שהמחיר יעלה.
לדעתי, מדובר ברעיון יצירתי, שעשוי להשיב סוף סוף את הצרכן האמריקאי לחנויות ואולם ניצבים לפניו מכשולים אפשריים רבים:
ראשית, כדי שהציבור יאמין בכוונות החדשות של הפד' לגבי האינפלציה צריך זמן - וזה אין ממש. למעשה, הפד הצליח לשכנע את הציבור בעבר שהוא פועל לרסן את האינפלציה וכעת יהיה עליו לשכנע אותו במטרה ההפוכה.
שנית קיימת סכנה הפוכה - שהציבור יקנה את הרעיון ברצינות רבה מדי ומהר מדי, יסתער על החנויות ויגרום לעליית מחירים מהירה מדי - שתחייב הקדמה בהעלאת ריבית.
שלישית, האינפלציה בארצות הברית נמוכה כל כך (הליבה טיפסה רק 0.8% בשנה החולפת) שקשה יהיה למשוך אותה לקצב הרצוי, שהוא גבוה פי 2 ונע בין 1.5% ל-2%; במיוחד כשהאבטלה גבוהה כל כך.
ביום שישי נמסר שמדד המחירים לצרכן בחודש ספטמבר בארה"ב עלה 0.1%, רק מחצית מההערכות המוקדמות. עלייה נמוכה זו מהווה כר נוח לפד לפתוח במדיניות חדשה זו.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.