"אם לא נמצא כלום ב'לוויתן' - הנפילה תהיה מאוד קשה"

אתר "גלובס" העביר היום (ב') בשידור חי את ועידת אנרגיה ועסקים 2010, המתקיימת בכפר המכביה ברמת גן ותימשך גם מחר. בוועידה יבלטו דוברים ידועים כדוגמת שר התשתיות עוזי לנדאו, נשיא קבוצת מרחב יוסי מימן, מנכ"ל דלק אנרגיה גדעון תדמור, מנכ"ל משרד האוצר חיים שני, יו"ר בז"ן יוסי רוזן, הממונה על רישוי אוצרות הטבע יעקב מימרן ועוד רבים אחרים.

כאמור, הוועידה תימשך גם מחר, אז ינאמו, בין היתר, יורם טורבוביץ, יו"ר דלק אנרגיה; יעקב מימרן; אוהד מראני, יו"ר שותפות עמנואל; טוביה לוסקין, הגיאולוג של גבעות; וכן שר האוצר יובל שטייניץ. מחר יתקיים גם פאנל אנליסטים המסקרים את הסקטור: יואב בורגן מפועלים סהר, גיל בשן מ-IBI, ירון זר מכלל פיננסים וערן יונגר ממגדל שוקי הון.

לצפייה בלו"ז המלא של הוועידה - לחצו כאן

"יש חוסר ודאות עצום בתחזיות לגבי מחירי הנפט. התרחיש הסביר מדבר על רמת מחירים של 150-200 דולר לחבית בתוך 20-25 שנים. יש גם תסריט למחיר של יותר מ-200 דולר לחבית ב-2020", אמר הבוקר (ב') ד"ר עמית מור, מנכ"ל אקו אנרג'י, בפתיחת הוועידה.

בסך הכל, אומר מור, יש חוסר ודאות עצום גם בצד ההיצע וגם בצד הביקוש: "על פי התרחיש של משרד האנרגיה האמריקני, צריכת האנרגיה תעלה בכ-40% ב-20 השנים הקרובות. אמברגו על יצוא הנפט האיראני ועל יבוא תזקיקי נפט לאיראן יהיה אפקטיבי. הסנקציות שמופעלות היום לא מדגדגות אותם. היום העולם לא נחרץ מספיק. אמברגו יביא אותם למשבר כלכלי גדול מאוד, מהר מאוד. מחירי הנפט אולי יקפצו ל-150 דולר לזמן קצר, אולי לשבוע-שבועיים, אבל אחרי זה המחירים יירדו מהר מאוד. אבל אין נחישות פוליטית של מנהיגים בעולם".

על התפתחות שוק הגז הטבעי בארץ אמר מור כי בסופו של דבר, למרות העיכובים, החלק של הגז הטבעי בסל הדלקים של חברת החשמל גדל מהר מדי. הביקושים, לדבריו, יגיעו תוך תקופה קצרה ל-6-12 BCM בתוך 10 שנים. "חשוב מאוד לדאוג לגיבוי למקרה שהגז הטבעי לא יגיע למערכות מסיבה זו או אחרת. אין תקדים בעולם להתפתחות כל כך מהירה למשק גז טבעי. בעולם צצות אוניות לגז טבעי נוזלי כפטריות אחרי הגשם. המשק חייב גיבוי וחשוב מאוד שתהיה כאן אוניית LNG (עיבוד גז נוזלי - ק.י).

לנדאו על סוגיית תמלוגי הגז: לא להבריח משקיעים זרים

שר התשתיות עוזי לנדאו הזהיר גם היום, שוב, מפני "בצורת חשמל" בעוד שנתיים וחצי, כלומר מחסור חריף בתשתיות לייצור חשמל שיביאו למצב בו הביקוש לחשמל בישראל לא ייענה במלואו.

"עתידה ליפול עלינו בצורת חשמל בתוך 2.5-3 שנים", אמר לנדאו. "מצבה של חברת החשמל מבחינה פיננסית לא מאפשר לה להתקדם. יש קשיים מתמשכים בכניסה של אנרגיות מתחדשות וגם שוק הגז הטבעי לא מתקדם בקצב הרצוי. קיימת תוכנית להתייעלות אנרגית שאם היא תבוצע היא תחסוך לישראל כ-4 מיליארד דולר בהקמה של תחנות כוח חדשות".

לנדאו התייחס גם לתגליות הגז מול חופי ישראל ואמר: "ב'לוויתן' יש עדיין 50% על העץ; בינתיים צריך להמתין בסבלנות ולראות כמה יש. בינתיים אין. אם ימצאו גז ב'לוויתן' יהיה כאן יתרון מאוד גדול".

בהתייחסו לסוגיית תמלוגי המדינה מתגליות הגז על רקע עבודתה של ועדת ששינסקי, אמר לנדאו שאסור להבריח מכאן משקיעים זרים והביע תקווה שוועדת ששינסקי תוציא לבסוף "המלצות טובות". לדבריו, "את שדות הגז מצאו מקצוענים מחו"ל ואנחנו רוצים שהם יבואו ויחפשו כאן נפט וגז. לוועדת ששינסקי יש מגוון רחב מאוד של שיקולים ואני מקווה שהם יבואו עם המלצות טובות. כבודו של הציבור במקומו מונח אבל ישראל חייבת להמשיך להיות אטרקטיבית. צריך לתת ליזמים להשקיע ולהרוויח אחרת הם יברחו למקומות אחרים".

יוג'ין קנדל, יועצו הכלכלי של ראש הממשלה וחבר בוועדת ששניסקי, אמר בכנס כי אין לשלול את האפשרות שמחיר הנפט יגיע ל-200 דולר לחבית. "סיבה אחת היא העלויות ההולכות ועולות להפקת נפט", אמר קנדל. "יש גם עלייה חדה בביקושים לנפט באסיה. יש תלות הולכת וגוברת של סין והודו בנפט מהמפרץ הפרסי. כל מכונית שיורדת מפס היצור שיכולה לנוע רק על תזקיקי נפט היא של צרכן כפוי של מדינות שלא ידידותיות לישראל ולמערב.

"מטרת התוכנית שהכנו היא להסיט כמה שיותר מכוניות למצב שיוכלו לנוע באמצעים אחרים. למדינת ישראל יש מחיר ומעל מחיר מסוים לנפט לעולם לא כדאי בקיום מדינת ישראל. לכן חשוב מאוד לקדם את התוכנית הזו, שהיא משתלבת בתוכנית העולמית להקטנת התלות בנפט. הדבר השלישי הוא נושא סביבתי, ברור שתחלופה לתזקיקי הנפט יכולה לשפר את איכות החיים שלנו".

קנדל התייחס לתוכניות כגון המכונית החשמלית, דלקים ביולוגיים וכו'. "אנחנו מתכוונים להשקיע כ-200 מיליון שקל לשנה, למשך 10 שנים, וביחד עם מינוף של פי 2-3 מהסקטור העסקי אני מאמין שאפשר להביא לשינוי ממשי", הוסיף.

סגן נשיא בנובל אנרג'י: "פוטנציאל גדול מאוד"

לוסון פרימן, סגן נשיא נובל אנרג'י לאיזור מזרח הים התיכון, אמר בכנס כי לחברה יש ניסיון רב בקידוחים בעומקים דומים כמו "תמר" ו"לוויתן" ודיבר על הפוטנציאל הנוסף הטמון מול חופי ישראל.

"לדעתנו יש פוטנציאל גדול מאוד באיזור מעבר ל'תמר'", אמר פרימן. "אנחנו עובדים מאוד קשה לשמור על בטיחות גבוהה ולהמשיך לספק גז טבעי משדה 'מרי בי'. כרגע בדרך לישראל יש ציוד נוסף שנועד להגדיל את הלחצים בשדה 'מרי בי' כדי שיוכל לספק עוד גז טבעי. אתמול הגענו לקרקעית באתר 'לוויתן', כלומר לקרקעית הים התיכון, וזה ציון דרך חשוב בקידוח הזה.

"אסדת 'סדקו אקספרס' (הקודחת במבנה 'לוויתן' - ק.י.) היא מדהימה ומשתמשת בטכנולוגיות מאוד מתקדמות. הפעלת האסדה עולה כמיליון דולר ביום. אנחנו מזכירים לאנשים שוב ושוב כי עדיין לא חפרנו לתוך ה'לוויתן'; כולם היום עם תקוות מאוד גדולות אבל אם לא יגלו שם כלום הנפילה היא מאוד קשה. אבל זה המקצוע ואנחנו אוהבים אותו. קדחנו 2 בארות בתמר ואנחנו נקדח עוד 3 בארות ובמקביל להניח את הצנרת האדירה שתוביל את הגז הטבעי".

גדעון תדמור: "בתעשיית חיפושי הנפט והגז חשים ברוחות רעות"

גדעון תדמור, מנכ"ל דלק אנרגיה אמר כי "קידוח 'לוויתן 1' הוא העמוק ביותר והיקר ביותר שנקדח אי פעם בישראל. למעשה פרויקט ים תטיס הוא שאיפשר את הקמת משק הגז הטבעי בישראל. אם קידוח 'לוויתן' יצליח והקידוחים האחרים שיקדחו, הם יוכלו לאפשר לישראל להגיע למעמד של יצואנית גז טבעי, עם תרומה לא פחות חשובה גיאו פוליטית".

תדמור הוסיף כי "אנחנו נמצאים בעיצומו של פיתוח פרוייקט 'תמר' בהשקעה של 3 מיליארד דולר. לוח הזמנים ב'תמר' הוא ייחודי בעולם מכיוון שהגז הולך ומדלדל בים תטיס, מדובר במשימה לאומית שמחייבת מימון חריג שלא כולו נמצא בבנקים הישראליים. יש כאן אתגר אדיר, והכל נעשה ללא תמיכה ממשלתית".

ביחס לנושאים החמים של התמלוגים ויחס התקשורת לסקטור הגז אמר תדמור כי "היום לצערי הרב אנחנו בתעשיית חיפושי הנפט והגז חשים ברוחות רעות. היה לאחרונה קמפיין נרחב שלווה בהרבה מאוד דיס-אינפורמציה. צריך לקיים דיון מקצועי על בסיס עובדות שניתנות לבחינה על ידי מומחים. האמת המרה היא שמיקומה של ישראל והאטרקטיביות שלה היא נמוכה ביותר בהשוואה עולמית. חברות מסתכלות על האטרקטיביות הכוללת, כלומר גם מה מידת הסיכונים שהמדינה לוקחת על עצמה. כאן המדינה לא מתחייבת לקנות את הגז הטבעי. המצב הגיאופוליטי כאן כמובן לא טוב, חברות שיגיעו לכאן יהיו מנודות בעולם הערבי והמוסלמי. גם פיתוח התשתיות כאן עולה הרבה מאוד כסף, ויש גם סיכונים גיאולוגיים".

בנקודה זו אמר תדמור כי "חלקה של הממשלה בהכנסות מקידוחים הוא כ-50%, ואפשר לבדוק את זה. היום הרוב המכריע של יחידות ההשתתפות נמצא בידי הציבור ולא בידי בעלי ההון או שליטה אם המדיניות הייתה משתנה לפני כמה שנים אז לא היינו כאן. מדובר על פרויקטים מאוד קשים, זה תחום מאוד מיוחד והרווחים הם לא כל כך גדולים כמו הכותרות. לא ייתכן שהגז המקומי כחול לבן יופלה לרעה לעומת גז מיובא מארצות אחרות. אין כאן ימין מול שמאל, טובים מול רעים. יש כאן תעשייה חדשה שצומחת במהירות שמחייבת אותנו לבחון את כל ההיבטים מבלי לעצור את ההתקדמות שלה".

להפחית פליטת גזי החממה

השר לאיכות הסביבה, גלעד ארדן, קרא בכנס להפחית את פליטות גזי החממה כדי לשמור על איכות הסביבה. לדבריו, "מדינת ישראל נמצאת כאן, כמו בנושאים אחרים, בפיגור נוראי. בכל משרד ממשלתי באירופה יש מישהו או מחלקה שאחראי על תחום הפחתת פליטות גזי החממה ואיכות הסביבה. אין ספק שיש כאן הכרח וחובה לאומי להפחית הפליטות. מעבר לכלכלה דלת פחמן יכול גם לייצר גם הרבה מאוד מקומות עבודה. אם ישראל לא תעשה שינוי דרמטי בכלכלה שלה אז ב-2030 אנחנו צפויים להכפיל את פליטות גזי החממה לעומת 2005. יש כאן בעיה גדולה כי הפוטנציאל שלנו למקורות אנרגיה מצומצם הרבה יותר מאחרים".

חיים שני, מנכ"ל משרד האוצר, גיבה את ארדן אך סייג ואמר: "העולם מבין היטב את הצורך בהפחתת פליטות גזי החממה אבל יש גם משבר גלובלי. באירופה מבינים את החשיבות אבל בארה"ב יש בעיה וקושי לנשיא אובמה להעביר החלטות בבית הנבחרים. בדומה למגמה בעולם, גם בארץ פנה השר ארדן לשר האוצר ואני קיבלתי על עצמי להוביל את הנושא של ריכוז הגורמים השונים. יש ועדה ואנחנו לקראת סיום עבודת הוועדה בנושאים השונים והכנת דו"ח מלא על הנושא.

"אנחנו לא המצאנו את הגלגל ולמעשה מרכזים בעיקר את נושאי ההתייעלות האנרגטית במשק החשמל ובתחבורה, וגם בפסולת. מיפינו את הנושאים השונים ואת היתרונות למשק במידה ויבוצעו התוכניות השונות. היום אנחנו מוכנים עם תוכנית עבודה מפורטת לתחומים השונים, כמו רגולציה, מיסוי, תקציב. בנושא הבניה הירוקה נבצע פיילוט משמעותי בהתאם לתקנים חדשים ונבדוק אם זה כדאי בהקשר של הפחתת פליטות גזי חממה. כמובן גם נושא היישום חשוב, לדאוג שהכספים הגדולים יגיעו למקומות הנכונים וינוצלו ביעילות".