מכניסים אוטוסטרדה לתוך הבית

מה שמניע שנים ארוכות את תעשיית ההיי-טק הוא החזון האולטימטיבי של האינטרנט המהיר. "אנחנו מכניסים אוטוסטרדה לתוך הבית", מסביר רענן גבירצמן, מנכ"ל ברודלייט (Broadlight). בכך, הוא מתכוון לטכנולוגיית העיבוד של החברה, שמנתבת חבילות מידע מהכבל אופטי המגיע לאזור המגורים של הלקוח הסופי, כדי שיספק לו מהירויות שעליהן ניתן היה רק לחלום עד לא מזמן.

הסיפור של ברודלייט הוא סיפור ההתממשות של התקשורת האופטית. התגשמות החלום של עידן האינטרנט - קישור במהירות כמעט אינסופית לכל בית. עם זאת, לוקח זמן להגשים חלומות, וגם לאלו של ברודלייט.

החברה הוקמה ב-1999 ומבין המייסדים המקוריים, היחיד ששרד בחברה הוא דידי ינקובסקי, שמשמש כיום כסמנכ"ל השיווק. גבירצמן עצמו הגיע לחברה ב-2003 כסמנכ"ל תפעול ומונה לתפקיד המנכ"ל ב-2007.

הדרך הטכנולוגית שעברה ברודלייט החלה עם שבבים המיועדים לניתוב התקשורת האופטית. החידוש היה שברודלייט בחרה להתמקד ברשת הגישה שהגיעה ממרכזיית הטלפוניה האזורית ללקוח הסופי, ה-Access, מתוך הבנה שבתוך כמה שנים תהיה רשת אופטית שכזו בחלקים נרחבים מהעולם המערבי. אבל חזון לחוד ומציאות לחוד - המשבר הראשון הגיע מהר מאוד, עם התפוצצות הבועה, ובשנים 2002-2003 עמדה ברודלייט לפני סגירת השערים.

"זה לא התחום למי שאין לו סבלנות"

ההצלה הגיעה מענקית הטלקום האמריקנית, ורייזון, שהודיעה ב-2003 כי החליטה לפרוס רשת גישה אופטית ללקוח הסופי כחלק מפרויקט שדרכו סיפקה שירותי וידיאו מבוססי אינטרנט (IPTV) ללקוחות. הבחירה של ורייזון הייתה בטכנולוגיית תקשורת שבה תמכה החברה הישראלית, שמצאה לפתע לקוחה. "זו הייתה תקופה לא קלה", משחזר גבירצמן. "הבנו שהגל שרכבנו עליו דועך וצריך לחכות לגל הבא. מזל שלמשקיעים היה את אורך הרוח לחכות".

רשימת המשקיעים שצברה החברה במשך חייה הפתלתלים היא ארוכה. בששת סבבי הגיוס שביצעה השתתפו בנצ'מרק קפיטל, מוטורולה ונצ'רס, Azure Capital, דלתא ונצ'רס, יזראל סיד פרטנרס, סטאר ונצ'רס, וכן מספר משקיעים אסטרטגיים כגון ברודקום, סימנס ו-Tellabs. רמז לאמונת המשקיעים אפשר למצוא בכך שבכל אחד מסבבי הגיוס כל הקרנות השתתפו, וסך הכול החברה גייסה 62 מיליון דולר.

לאחרונה נראה כי ההמתנה השתלמה. שוק רשתות הגישה האופטיות ללקוח הסופי (PON) צפוי לצמוח לפי נתוני אינפונטיקס מ-2.4 מיליארד דולר ב-2010 ל-4 מיליארד דולר ב-2014. התחום שבו פועלת ברודלייט, שמספקת שבבי תקשורת לשוק, הוא אמנם רק נישה של 200 מיליון דולר השנה (לפי בנק ההשקעות אופנהיימר), אך החברה נהנית מהגידול בביקושים.

"זה הזמן שלוקח לטכנולוגיה להתפתח", אומר גבירצמן, "הגישה האופטית תגיע לבתים של כולם, וזה לוקח זמן. זה לא התחום הנכון למי שאין לו סבלנות או שמחפש מסלולים קצרים".

את שנת 2009 סיימה ברודלייט עם מכירות של 22 מיליון דולר, והיא הייתה רווחית בחלק מהרבעונים. ב-2010 מצפים בחברה לשיעור צמיחה דו-ספרתי גבוה, שיעביר את ברודלייט לסדרי גודל של 35-40 מיליון דולר ורווחיות. החברה מעסיקה 100 עובדים במשרדיה בסין, בטייוואן, בקוריאה ובארה"ב, וכל יצרניות ציוד התקשורת הגדולות בעולם הן לקוחות שלה.

ברודלייט הייתה עסוקה במשך השנים לא רק בפיתוח ובשיווק הטכנולוגיה, אלא בעיקר בחינוך השוק. "מלכתחילה, התחרות הגדולה שלנו היא כבלי הנחושת, וטכנולוגיית ה-DSL. היעד שלנו הוא להחליף את כבלי הנחושת בעולם בכבלים אופטיים, וכל הצלחה לאורך הדרך של אופטיקה תרמה להצלחה שלנו", אומר גבירצמן.

פסעבה סללה את הדרך

הטכנולוגיה האופטית שהתפתחה מאמצע שנות ה-90, התבססה על העברה פסיבית של תקשורת מהמרכזיה לבית הלקוח, ללא צורך בציוד מיתוג וניתוב לאורך הדרך. שני פרוטוקולים התפתחו במקביל: ה-BPON, ששודרג באמצע שנות ה-2000 ל-GPON ומעביר תקשורת במהירות של עד 2.5 ג'יגה-בייט ובו בחרה ברודלייט, וה-EPON, שפרץ מוקדם יותר משום שהיה גם מעט זול יותר, ותמך בהעברת תקשורת במהירות של 1 ג'יגה-בייט.

האירוניה היא שממש מעבר לכביש בהרצליה פיתוח, גדלה חברה שפיתחה שבבים לטכנולוגיית ה-EPON ואף הצליחה לא רע. הייתה זו פסעבה, שקמה ב-2001 וכבר ב-2006 נרכשה על-ידי PMC Sierra תמורת 300 מיליון דולר, במה שהפך לאחד מהאקזיטים החלומיים של ההיי-טק המקומי. "מה שפסעבה עשתה סייע לנו", משוכנע גבירצמן. "המטרה הייתה לעבור לאופטיקה. זה מה שהיינו צריכים, גם אם תחילת הדרך של התחום הייתה ב-EPON".

היום עומדים בפני החברה אתגרים אחרים. לדברי גבירצמן, ברודלייט מנסה כיום לספק תשתית שתאפשר לספקיות שירותי הטלקום לפתח גם שירותים נוספים על-גבי תשתית התקשורת המהירה. "השאלה שעומדת בפני הספקיות שמחברות את הרשת בהשקעה גדולה היא אילו שירותים הן ימכרו בבתים. עכשיו, כשיש כזו מהירות גישה לבית, צריך לחשוב על הדברים אחרת".

חלק מהחשיבה האחרת עשוי לקחת את ברודלייט בזמן הקרוב להכנסת יכולות נוספות לתוך קווי המוצרים שלה, כגון שבבים לתקשורת מהירה בתוך הבית, כמו אלה שיש לברודקום ולמארוול, או פתרונות אחרים בשרשרת המזון של התקשורת האופטית, המיועדת לחיבור הבתים. "אנחנו רוצים לקיים את ההבטחה ולהיות ספקית השבבים שמניעה את המהפכה. מטרה אחרת היא לבנות את התעשייה הישראלית, ולבסס חברה גדולה ועצמאית עם יכולות", אומר גבירצמן.

אלא שעל רקע המיזוגים והרכישות בסקטור השבבים, קשה שלא להטיל ספק בשאלת העצמאות של החברה. לצידה של ברודלייט פעלו גם פסעבה ואיימבה הישראליות, שנרכשו (על-ידי PMC ומארוול, בהתאמה) ו-Flexlight שנסגרה.

מספר חברות אחרות שפועלות בעולם נרכשו אף הן, כך שברודלייט היא אחת הכתובות האחרונות לענקית שבבי תקשורת שרוצה להיכנס לתחום. גבירצמן נזהר מלהתחייב לגבי העתיד ולדבריו, "אנחנו נזהרים בתחזיות קדימה. גם הפיכה לחברה ציבורית היא אפשרות, ואם זה יקרה - אז רק בזמן המתאים לנו".