התקינה הבינלאומית מתרחבת

מהפכת התקינה החשבונאית הבינלאומית מגיעה לחברות הפרטיות. החל משנת 2008 כל החברות הציבוריות מחויבות לאמץ את התקינה הבינלאומית (IFRS) בדו"חות הכספיים שלהן. השנה, ביולי 2010, הרחיב המוסד הישראלי לתקינה בחשבונאות את מהלך האימוץ בישראל של התקינה החשבונאית הבינלאומית, ואיפשר לישויות קטנות ובינוניות לאמץ את התקן הבינלאומי IFRS for SMEs החל מהדו"חות הכספיים לשנת 2011.

כך, כל חברה פרטית תהיה רשאית לבחור באחת מתוך 3 אפשרויות לאימוץ תקינה חשבונאית: התקינה הישראלית; התקינה הבינלאומית (IFRS) המלאה; או התקן הבינלאומי לישויות קטנות ובינוניות (IFRS for SMEs).

לבחירה זו יהיו השלכות מרחיקות-לכת על המצב הכספי והתוצאות המדווחות של החברה, לרבות הרווח הנקי, ההון העצמי, סך הנכסים ועוד.

בחירת התקינה החשבונאית על-ידי החברה תשפיע בעקיפין גם על פרמטרים הנגזרים מהדו"חות הכספיים, כגון אפשרות חוקית לחלק דיבידנדים הנגזרת מהרווח הנקי ומהעודפים, תגמול עובדים בחברה (הנגזר פעמים רבות מהשגת יעדים כספיים כנקבע בחוזה העסקה), עמידה באמות-מידה שקבעו הבנקים ונותני אשראי (הנגזרות מיחסים פיננסיים בדו"חות הכספיים) וייתכן שאף חישוב סכום המס שעל החברה להעביר לפקיד השומה (הנגזר מההכנסה החייבת).

הקלות רבות

התקן לישויות קטנות ובינוניות מצטיין בפשטותו, ומעניק הקלות רבות לעומת הדרישות הקיימות בתקינה הבינלאומית המלאה. כך, לדוגמה, התקן מצמצם במידה משמעותית את הדרישה לשימוש באומדנים ובהערכות שווי, מקטין את מספר החלופות לטיפול החשבונאי העומדות לבחירת החברה ומפחית את דרישות הגילוי בביאורים לדו"חות הכספיים.

בנוסף לכך, גם נקודת האיזון בין עלות עריכת הדו"חות הכספיים לבין התועלת הנובעת מהם ממוקמת באופן שונה בתקן זה, בהשוואה לתקינה הבינלאומית המלאה. כך, כאשר כלל חשבונאי אינו ניתן ליישום ללא עלות או מאמץ מופרזים, אפשר ליישם כלל פשוט יותר.

עם ההקלות בתקן החדש נמנים בין היתר:

* נושאים שלא נכללו בתקן כלל, כגון רווח למניה, דיווח מגזרי ודיווח כספי לתקופות ביניים.

* צמצום חלופות חשבונאיות לבחירת הישות, כגון מדידת רכוש קבוע לפי מודל הערכה מחדש, והכרה ברווחים והפסדים אקטואריים לפי שיטת הרצועה.

* שימוש מופחת באומדנים, כגון מדידת (או גילוי בדבר) השווי ההוגן של נדל"ן להשקעה, ומדידת מחויבות אקטוארית בגין פיצויי פיטורים ופנסיה.

* שינוי עקרונות הכרה ומדידה משיקולי עלות-תועלת, כגון זקיפת כל עלויות האשראי והוצאות המחקר והפיתוח לרווח והפסד, והפחתה שיטתית של מוניטין ושל כל הנכסים הבלתי מוחשיים.

יצוין כי זהו תקן העומד בפני עצמו ואינו ניזון מהתקינה הבינלאומית המלאה (למעט חריג אפשרי אחד ביחס למכשירים פיננסיים). כאשר התקן לא מתייחס ספציפית לעסקה מסוימת, על ההנהלה לשקול את ההנחיות בתקן הדנות בנושאים דומים וכן את ההגדרות והעקרונות הכלליים ב"מסגרת המושגית" של התקן. בנוסף לכך, ההנהלה רשאית, אך אינה חייבת, להביא בחשבון את הדרישות וההנחיות בתקינה הבינלאומית (IFRS) המלאה, הדנות בנושאים דומים.

אימוץ התקן הבינלאומי לישויות קטנות ובינוניות מרחיב את השפה הגלובלית האחידה גם לחברות פרטיות. אולם כאשר חברה פרטית שוקלת אם לאמץ את התקן כבר בשנת 2011, טוב תעשה אם תביא בחשבון את נקודות אי-הבהירות הבאות, כפי שעולה מדברי המוסד הישראלי לתקינה בחשבונאות:

* חברות פרטיות יהיו חייבות לפרסם דו"חות כספיים בהתאם לתקן החדש "ככל הנראה" החל משנת 2015.

* ייתכן שייקבע כי חברות הנמצאות מעל רף מסוים יידרשו ליישם את התקינה הבינלאומית (IFRS) המלאה.

* ייתכן שייקבע כי התקן אינו מתאים לישויות מסוימות/קטנות.

גיל רוזנשטוק, רואה חשבון ומשפטן, הוא מנהל המחלקה המקצועית במשרד רוה"ח שיף הזנפרץ.