"חב' הגז ישלמו עשרות מיליארדים למדינה"

ועדת ששינסקי הגישה הערב (ד') את המלצות הביניים בסוגיית תמלוגי המדינה מתגליות הנפט והגז. פרסום ההמלצות הוקדם בעקבות פנייתו של זוהר גושן, יו"ר רשות ני"ע, שכן הפרסום היה אמור להתקיים בשבוע הבא. אתר "גלובס" העביר את מסיבת העיתונאים בשידור חי.

משרד התשתיות החרים את מסיבת העיתונאים ונציגיו לא הופיעו בה. הסיבה הרשמית להיעדרם היא שהממונה על ענייני הנפט והגז, ד"ר יעקב מימרן, נמצא בסיור מחצבות באילת ושמנכ"ל המשרד שאול צמח נעדר בשל "כנס פרטי". שר התשתיות עוזי לנדאו נשא מוקדם יותר היום נאום תוקפני למדי וקרא לרה"מ בנימין נתניהו להתערב מיד בנושא המלצות ששינסקי (ראו הרחבה בהמשך).

עיקרי מסקנות ועדת ששינסקי:

■ הותרת שיעור התמלוגים על כנו.

■ ביטול ניכוי האזילה.

■ הנהגת היטל רווחי גז ונפט.

השפעת מסקנות ששינסקי על מאגרי הנפט והגז:

■ ההיטל לא בא לידי ביטוי בשנות ההפקה הראשונות: 8 שנות הפקה במאגרים בינוניי-גדולים, 15 שנים במאגרים קטנים.

■ מאגרים שרווחיותם גבולית, לא ייפגעו כמעט.

■ היקף ה-GT הכולל יעמוד על שני שליש לאורך שנות הפרויקט בפרויקט רווחי.

■ החל מ-50% רווח - ייכנס מיסוי של 20%.

■ מ-230% רווח ומעלה - מיסוי מקסימלי של 60%.

■ ההיטל יחול רק לאחר החזר של השקעה, בתוספת 50% ממנה.

■ המיסוי יוטל על כל מאגר בנפרד.

■ גבולות ההיטל לא יכללו מתקני ייצוא.

המס יעלה עם העלייה ברווחי החברות

ביום א' חשף "גלובס" את עיקרי המלצות הוועדה, מה שחולל סערה בשוק. ששינסקי צפוי להכריז על מיסוי מיוחד בשיעור של 20-60%, שייבחן עבור כל פרויקט בנפרד. כמו כן, צפוי ששינסקי להמליץ על ביטול ניכוי האזילה (הטבת מס מקובלת בתחום חיפושי הנפט והגז, המאפשרת למפיקים לקבל ניכוי מההכנסה הגולמית בשל אזילת המאגרים), צעד שיעלה את התמלוגים בפועל מ-12.5% ל-21%.

המלצות הוועדה היום אישרו את חשיפת "גלובס": מסקנות הוועדה התקבלו פה אחד ובראשן הוחלט להשאיר את שיעור התמלוגים הקיים וחלק מהטבות המס, זאת "בשל ההשפעה השלילית שעשויה להיות למהלך על פיתוחם של שדות רווחיים פחות, כמו גם ההשפעה על רחחיות המאגרים תחת תנאי שוק משתנים".

כפי שפורסם ב"גלובס" הוחלט גם על ביטול ניכוי האזילה, שכן "שינוי זה הינו רכיב ראשון והכרחי ביצירת מערכת פיסקאלית ראויה וסבירה בענף חיפושי הנפט והגז". בלב הדו"ח ניצבת חשיפת "גלובס": הוחלט על מיסוי רווחי נפט וגז פרוגרסיביים שייקבע לפי היחס שבין ההכנסות המצטברות בניכוי ההוצאות השונות.

שיעורו הראשוני של המס, כפי שפורסם ב"גלובס", יעמוד על 20% ויעלה בהדרגה עד לגובה של 60%. ששינסקי ציין כי המס יחל מ-20% לאחר שהחברות המשקיעות בפרויקטים השיגו 50% על השקעתם ויעלה ל-60% מס לאחר שהשיגו רווח של 230% ומעלה.

הוועדה החליטה כי המס לא ייגבה עד לשלב שבו יעמוד בסיס היחס בין ההכנסות המצטברות לבין ההוצאות, התמלוגים וההיטל על יחס של 1.5. עוד נקבע כי המנגנון יכלול תמריץ מיוחד להוצאות חיפוש וזאת על ידי מתן משקל יתר של 1.5 להוצאות חיפוש. בוועדה מדגישים כי כדי למנוע "תרגילים חשבונאיים" מצד היזמים, המנגנון יחול על כל מאגר בנפרד ולא תתאפשר הסטת הכנסות או הוצאות בין מאגרים שונים.

 ששינסקי

המסקנות יחולו גם על "תמר"

"בהשוואה למערכת המס הנוכחית על רכיביה השונים, לא צפוי שינוי משמעותי בהיקף התשלומים למדינה בשנים הראשונות להפעלתו של כל מאגר", נכתב בתקציר דו"ח הביניים. "הגידול בחלקה של המדינה בהכנסות מצוי ברובו בשנים המאוחרות יותר לחיי המאגר ועל כן פגיעתו ביכולת החזר החוב וביסוס המאגר היא נמוכה".

שיעור המס וערך התקבולים, קבעה הוועדה, ישתנו בהתאם ליחס בין רמת ההכנסות במאגר לבין היקף ההשקעה המבוצעת. כמו כן, ההיטל יחול רק לאחר החזר ההשקעה בתוספת 50% ממנה. ההיטל יהיה פרוגרסיבי ושיעורו יעלה בהדרגה עם העלייה ברווחים. רק פרויקט רווחי, כמובן, ישלם את ההיטל.

"התוצאה היא תשלום תקבולים למדינה בהיקף קטן יותר ממיזמים בעלי רמת רווחיות נמוכה ולעומת זאת מיצוי התמורה הממשלתית במאגרים שבהם רווחי היתר מרביים", נכתב בדו"ח.

עוד נכתב כי "חלקה של המדינה והציבור ברווח הנקי לאחר החזק ההשקעות ממכירת הגז והנפט יעלה משיעור של שליש לשני שלישים".

הוועדה קבעה כי השינויים המוצעים יחלו מהיום על כל מאגרי הנפט והגז מאחר ומדובר במיסוי רווחים עתידיים, כלומר השינויים יחולו גם על תגלית "תמר".

במשרד האוצר מדגישים כי המודל המוצע יבטיח את המשך פיתוח משק הגז, בד בבד עם קבלת תמורה הולמת לציבור וכל זאת תוך מתן תמריצים נאותים לעוסקים בענף. למעשה, יש לציין כי משמעות הנוסחה היא שבמאגרים בגודל בינוני/גדול יחל המיסוי לאחר 8 שנות הפקה בעוד שבמאגרים קטנים יחל תשלום המס לאחר כ-15 שנה בלבד.

 ששינסקי

שטייניץ: "זו טיוטה לא סופית"

תחילה פתח שטייניץ ואמר: "ועדת ששינסקי מטפלת בחודשים האחרונים באחד הנושאים המאקרו-כלכליים החשובים בישראל. אין ספק שהתגליות הקיימות ואלו בעתיד הן משאב הטבע הגדול ביותר שהתגלה במדינת ישראל. בתגליות אלו טמונה בשורה חשובה ותקווה גדולה לאזרחי מדינת ישראל. קשה להפריז בחשיבותן של תגליות אלו לגבי עתידנו ויכולתנו לממן את הגנת המדינה בעתיד, יכולתנו לדאוג לחינוך והשכלה ברמות הגבוהות ביותר לבנינו ובנותינו".

שר האוצר הודה לששינסקי ואמר לו: "תודה לך איתן שעמדת בלחצים ולא נשברת. אני מודה לך שהתנדבת למשימה הלאומית הזו". בהמשך הדגיש שטייניץ: "זוהי טיוטה לא סופית וייתכנו בה שינויים לאחר השימוע השני שיתקיים בשבועות הקרובים".

שטייניץ חזר שוב על דברים שאמר פעמים רבות בשבועות האחרונים, ואשר תמציתם היא זכותם של אזרחי ישראל ליהנות מאוצרות הטבע שלה: "אני חייב לעמוד בתוקף על זכותה של מדינת ישראל ועל זכותם של האזרחים ליהנות גם הם מאוצרות הטבע של המדינה על פי אמות המידה המקובלות בעולם המפותח".

הוא הדגיש כי "עיני אינה צרה באנשים אמידים או אמידים מאוד - בעלי חברות - שרכושם ועושרם מגיע לעיתים לפי 1,000 או פי רבבה מעושרם של בני תמותה רגילים כמוני - אבל הדאגה שלנו לאינטרסים שלהם אינה יכולה להתעלם מהאינטרסים החברתיים והכלכליים של העם כולו".

שטייניץ שב והדגיש שחוק הנפט לא שונה משנת 1952 וציין: "המליצו לי לא לעסוק בנושא בגלל הלחצים הצפויים עלי; אך הייתי מועל בתפקידי אם הייתי נענה להמלצותיהם. האזרחים, הכנסת והממשלה חייבים להכריע האם המדינה שייכת לאזרחיה או שאנו מדינה שבה ההפחדות והאיומים מונעים ממנה לעיתים מלהידמות למדינות מפותחות".

ששינסקי: "משאבי הטבע שייכים לציבור"

מיד לאחר תום דבריו של שטייניץ החל ששינסקי בנאומו: "כיום הציבור לא מקבל את החלק הראוי שלו. משאבי הטבע שייכים לציבור". בהמשך אמר ששינסקי: "אנחנו מדינה קיצונית בכך שהממשלה איננה מקבלת תמורה שבסטנדרטיים העולמיים קיימת במדינות שאנחנו רוצים להידמות אליהם - אנגליה, נורבגיה, ארה"ב; אנחנו הרבה פחות מהמדינות האלה".

בהצגת המסקנות ניכר כי הן נכתבו בחופזה ומספר טעויות התגלו במצגת תוך כדי הצגת הפרזנטציה. ששינסקי התנצל על כך וטען: "סליחה, זה בגלל לחץ הזמן היום".

בהמשך ציין ששינסקי: "המדינה לא קיבלה כל תמורה עד כה מחברות שעסקו בקידוחי גז ונפט מעבר למה שהיא מקבלת מחברות בסקטור אחר - ולכן למעשה הציבור אינו זוכה לכל תמורה עבור השימוש באוצר הטבע". בכך ביקש ששינסקי לסתור את טענת היזמים לפיה תשלום המס בשנים האחרונות מהווה למעשה תשלום המתקזז עם תשלום התמלוגים.

ששינסקי ריכך את דבריו וקרץ לעבר חברות הגז והנפט כשאמר: "חשוב שיימשכו התמריצים כדי שיימשכו החיפושים ולכן חובה עלינו לאפשר להם לקבל תמורה נאותה - אחרת ההון לא יגיע ואנחנו בוועדה היינו ערים לזה. אנו רוצים לשמר את התמריצים למשקיעים להמשיך לחפש ולהפיק".

לגבי ניכוי האזילה אמר: "לא ראיתי שום נימוק ושום מדינה שנותנת ניכוי אזילה על משאב שניתן ללא תמורה. ברור חד משמעית שניכוי האזילה צריך להיות מבוטל. בארה"ב יש בזה היגיון - יזם משלם עבור המשאב וככל שהוא אוזל הוא מקבל בהתאם הטבה. כאן הוא לא משלם על המשאב, אז מה בדיוק ההיגיון?".

כאשר נשאל ששינסקי למעורבותו של נתניהו בהמלצותיו, אמר: "ראש הממשלה הקפיד שלא להתערב בעבודת הוועדה ועד כה לא הביע דעתו ורק ביקש לדעת מה מטרות הוועדה ומה מנחה אותה". באשר להיעדרות נציגי משרד התשתיות הבהיר ששינסקי: "שני נציגי משרד התשתיות נתנו את ידם למסקנות והן התקבלו פה אחד, חד משמעית".

ששינסקי הבהיר באופן חד וברור את השלכות המלצותיו: "משמעות מסקנות הוועדה לציבור - עשרות מיליארדי שקלים, ואולי אפילו יותר".

בסיום מסיבת העיתונאים הגיש ששינסקי לשטייניץ את דו"ח המנהלים המכיל את המלצותיו ואמר: "תחי מדינת ישראל".

הבנקים הזרים כבר נסוגים מ"תמר"

פרסומן של המלצות הביניים מעורר מתח רב בקרב שותפויות הגז, ובראשן דלק , נובל אנרג'י , רציו וישראמקו , הצפויות להיות הנפגעות המיידיות מכל העלאת מסים רטרואקטיבית. בדיונים שנערכו בימים האחרונים הובעה דאגה רבה מההשלכות שיהיו להעלאת מיסים משמעותית על תגלית "תמר", וזאת לאחר שנציגי הבנקים הזרים המלווים את הפרויקט קיבלו מסרים מהאוצר שלפיהם העלאת מסים לא תחול על המאגר.

"גלובס" דיווח בשבוע שעבר כי HSBC וברקליס קפיטל - הבנקים המובילים את קונסורציום הבנקים המספק את חבילת המימון לדלק קידוחים, אבנר ודור אלון גז - החלו לבדוק אפשרות למכור חלקים מהמימון לגופים מוסדיים ישראליים. מדובר בהלוואת גישור בהיקף 330 מיליון דולר למשך שלוש שנים.

לנדאו: שנתניהו יתערב מיד

בהקשר זה נאם היום שר התשתיות עוזי לנדאו בכנס תשתיות וגז בת"א וכשעה לפני פרסום המלצות הביניים של ששינסקי אמר לנדאו כי ראש הממשלה בנימין נתניהו חייב להתערב מיידית באופן אישי בנושא.

"בסופו של יום, ההחלטה על המדיניות הכוללת בדבר שינויים בתמלוגים ובמיסים במשק הגז והנפט תתקבל בממשלה", אמר לנדאו. "יש לבחון בכובד ראש את המדיניות הפיסקאלית ובד בבד להתייחס להקשר הרחב ולשיקולים נוספים, כבדי משקל, אליהם תצטרך הממשלה להתייחס במהלך דיוניה על עתיד משק האנרגיה של מדינת ישראל. ההשלכות הגיאופוליטיות, כמו גם נושאים מדיניים נוספים, וכן הצורך החיוני להבטיח את פיתוח משק הגז, מחייבים את מעורבותו האישית של ראש הממשלה כבר בשלב הנוכחי של הטיפול בנושא".

לנדאו התייחס גם לנזקים שנבעו מדיוני ועדת ששינסקי, בדמות הפגיעה במימון פיתוח "תמר" כאמור לעיל.

"משק האנרגיה כולו מחכה שתוסר אי הוודאות לגבי תנאי הפעילות של ענף הגז הטבעי, שהחלה עם הקמת הוועדה", ציין לנדאו. "6 החודשים האחרונים שחלפו מאז הקמת הוועדה יצרו עיכוב בלתי נסבל בסגירות הפיננסיות ובהסכמים עם לקוחות".

לנדאו הדגיש כי פעילות משרד התשתיות הלאומיות במסגרת הוועדה, הביאה לכך ש"הוועדה אימצה את עמדת משרד התשתיות הלאומיות לגביי החשיבות הרבה שבפיתוח מאגרי הגז שנתגלו עד עתה, בלוח הזמנים המתאים לצרכי המשק. לפיכך, אם יתברר במהלך שמיעת עמדות הציבור כי קיימת בעיה מימונית בעקבות המלצות הוועדה, היא תמליץ על פתרונות פיסקאליים בכדיי לפתור בעיה זו".