בנק ישראל משנה את אופן הצגת דו"חות רווח והפסד של הבנקים

הבנקים יישרו קו עם UBS ודויטשה בנק, ועם כללי החשבונאות בארה"ב ■ חשבונאי בכיר בבנק גדול: "סוף-סוף המספרים יתחילו לדבר"

בנק ישראל מוביל שינוי משמעותי בהצגת דו"ח רווח והפסד של הבנקים. השינוי ינטרל את התנודתיות ברווחי המימון, יגדיל את שקיפות הנתונים ותועלתם למשקיעים, יאפשר ליישר קו באופן הצגת הנתונים עם בנקים מובילים בעולם, כמו UBS ודויטשה בנק, ועם כללי החשבונאות בארצות הברית למדידת הכנסות ריבית. כך נודע ל"גלובס".

חשבונאי ראשי באחד הבנקים הגדולים אמר בתגובה כי מדובר בצעד מתבקש, שיהפוך את הדו"ח הכספי לקריא יותר ומובן יותר למשקיעים ואנליסטים. "סוף-סוף המספרים יתחילו לדבר, ולא נצטרך כל רבעון לנטרל 'רעשים' חד-פעמיים, כמו הפרשי שער ונגזרים", ציין החשבונאי.

רווחי המימון הסתכמו ב-24 מיליארד שקל ב-2009, ומהווים כשני שליש מהכנסות הבנקים. הרווח מפעולות מימון כולל - נוסף על הכנסות והוצאות ריבית (רווח מימוני מפעילות שוטפת) - גם התאמות לשווי הוגן של מכשירים נגזרים; הפרשי שער כתוצאה מהשינוי בשערי מטבע חוץ; עמלות מעסקי מימון; רווחים ממכירת אגרות חוב ורווחים שעדיין לא מומשו מהתאמות לשווי הוגן של אגרות חוב.

תנודתיות רבה

בעיה חשבונאית חמורה יוצרים לבנקים המכשירים הנגזרים, מכיוון שהשפעתם על הדו"ח הכספי גדולה ויוצרת תנודתיות רבה. עסקאות במכשירים נגזרים יוצרות את הפוזיציה הכלכלית של הבנק, אך על פי כללי החשבונאות, רווח והפסד של נגזרים נמדד על בסיס שווי הוגן, בה בעת ששווי נכס הבסיס נמדד על בסיס צבירה.

הפער בין הפוזיציה החשבונאית והכלכלית יוצר לפעמים הפסד חשבונאי "על הנייר", הנובע מהפרשי עיתוי בלבד. למשל באחד הרבעונים אשתקד נוצר לבנק הפועלים הפסד ענק בנגזרים של 855 מיליון שקל, והבנק סיים את הרבעון ברווח זניח של 42 מיליון שקל. לאחר גיבוש טיוטה מוסכמת, בכוונת בנק ישראל לערוך סבב התייעצויות עם הבנקים, ולהגיע לפורמט מוסכם על מנת לעבוד על פי הפורמט החדש החל בדו"חות הרבעון הראשון של 2012. המפקח על הבנקים הוא רוני חזקיהו.

הנגזרים יוצאים מרווחי המימון

על פי הטיוטה שהפיץ בנק ישראל, והמוגדרת "מזכר לדיון", ישתנה סעיף "הרווח המימוני" ובמקומו יבואו שלושה סעיפים - "הכנסות ריבית", "הוצאות ריבית" וסעיף מסכם "הכנסות ריבית נטו". סעיפים רבים המוגדרים כיום רווח מימוני אך אינם קשורים להכנסות/ הוצאות מריבית, יועברו לסעיף "הכנסות אחרות".

מוצע כי הכנסות בגין מכשירים נגזרים יופיעו בסעיף הכנסות אחרות, ויצאו לחלוטין מרווחי המימון. סעיפים נוספים שיוצאו מסעיף רווחי מימון ויעברו לסעיף הכנסות אחרות הם הפרשי שער, רווחים (הפסדים) ממכירת אג"ח לרבות הפרשות לירידת ערך ורווחים (הפסדים) נטו בגין נכסים שנמכרו במסגרת עסקת איגוח ובגין הלוואות שנמכרו.

רווחים שעדיין לא מומשו מהתאמות לשווי הוגן של אג"ח למסחר יופיעו בפורמט החדש בסעיף הכנסות אחרות, במסגרת סעיף "הכנסות מפעילות מסחר" (Trading Revenue). עמלות מימוניות הכוללות הכנסות מערבויות למתן אשראי, הכנסות מערבויות לרוכשי דירות ועמלות מפעילות סחר חוץ יפוצלו בין סעיף העמלות התפעוליות לסעיף הכנסות אחרות.

עוד מציע בנק ישראל לבטל למעשה את סעיף הרווח מפעולות לא רגילות. סיווג של רווח לא רגיל צריך לענות על שני תנאים: להיות פריט שאינו רגיל (unusual) או פריט בלתי שכיח (infrequent). להערכת בנק ישראל, רק מספר מצומצם של אירועים או עסקאות כשירים לטיפול כפריטים מיוחדים על מנת שיחשבו רווח לא רגיל. לכן רווח או הפסד ממכירת מניות של חברות מוחזקות או ממכירת בניינים וציוד כבר לא יחשבו כרווח מפעולות לא רגילות, אלא יהיו רווח רגיל בסעיף הכנסות אחרות. סיווג רווח מאירוע או עסקה כרווח לא רגיל יחייב אישור מראש של הפיקוח על הבנקים.

בכוונת הפיקוח על הבנקים להקים צוות עבודה שיסייע בגיבוש ההצעה, ובו ישתתפו נציגים מהפיקוח על הבנקים וממשרדי רואי החשבון המבקרים של הבנקים. הצוות יפעל בצמוד לוועדת הקשר של לשכת רואי חשבון בישראל, עם המפקח על הבנקים. בראש הוועדה עומדת רו"ח איילין טולדנו, שותפה אחראית על תחום שירותים פיננסיים במשרד סומך חייקין.