הבונדס - נכס אסטרטגי לישראל

בשנה הבאה יתחלף נשיא ארגון הבונדס בארה"ב, וזו הזדמנות למתנגדים להעלות מחדש את הטענות כי הארגון הזה מיותר, ארכאי ויקר. ישראל היא כיום מדינה מפותחת, חברה בארגון ה-OECD, בעלת דירוג אשראי טוב, ונגישות לשווקים הבינלאומיים. במצב דברים זה, מה שנותר לחברי ארגון הבונדס וראשיו לעשות, כדברי המקטרגים, הוא "לערוך ארוחות ערב ולהתחכך במנהיגי ישראל והעולם".

אגף החשב-הכללי האחראי על ניהול וגיוס החוב של מדינת ישראל, ורואה באופן מתמיד לנגד עיניו את יעילות גיוס החוב והכלכליות שלו, וכמי שנהנה מהשינוי העצום שחל ביכולת הגיוס של המדינה בשווקים הבינלאומיים, דווקא מכיר בחשיבות הגדולה של פעילות ארגון הבונדס כנכס אסטרטגי.

הבונדס הוא ארגון קמעונאי שטווה רשת של קשרים חברתיים בקרב הקהילות היהודיות בעולם. פלטפורמה ייחודית זו מייצרת ארגון שאינו פילנתרופי, אלא רשת השקעה ממוסדת המשמרת את הקשר בין יהודי התפוצות לישראל על בסיס כלכלי, קשר שלא ניתן להתעלם מחשיבותו לקהילות ולמדינה.

יחידת החוב שבחשב-הכללי קובעת את סוגי איגרות-החוב שהארגון מפיץ וכן את הריביות. במשך השנים עלות הגיוס ירדה בהתאם לקביעת האוצר ואף אם נכלול את עלות תפעול הארגון כחלק מעלות החוב, נגלה שהעלויות סבירות ביחס לאמצעי הגיוס האחרים העומדים לרשותנו.

כדי להפחית את העלויות פעל הארגון בשנים האחרונות בהנהגת ראשו, בהתאם לדרישת משרד האוצר, והפחית משמעותית את היקף הוצאות הארגון. כך למשל מספר העובדים פחת מיותר מ-600 לפני כעשור, לפחות מ-200 כיום. בשנת 2008 חברת ייעוץ חיצונית, BCG, ערכה מחקר מקיף שמסקנותיו יושמו, מיושמות ועוד ייושמו בארגון בשנים הקרובות, על מנת להוזיל את העלות ב-7% בשנה מצד אחד, ולהגדיל את יכולת הגיוס של הארגון מצד שני.

צודקים המקטרגים הטוענים, שכיום יש לישראל יכולות גיוס מרשימות וניתן להסתדר ללא הנפקת הבונדס, אולם אנו לוקים בבעיית זיכרון קצר. הסיכון המשמעותי ביותר לכלכלת ישראל הוא הסיכון הגיאו-פוליטי. ארגון הבונדס מהווה כרית ביטחון לגיוס מט"ח עבור המדינה. הארגון תומך בחוזקו הפיננסי של המשק במספר חזיתות:

1. בעתות משבר, כאשר הזרים מוציאים את כספם מישראל, מהווה ארגון הבונדס מקור גיוס בעל קורלציה הפוכה. ההיסטוריה מראה כי בימים כאלו עומדת יהדות התפוצה לצד ישראל והיקפי הגיוס של הבונדס עולים באמצעות רשת ההפצה הייחודית.

2. סוכנויות הדירוג, בבואן לדרג את ישראל, רואות בבונדס נקודת חוזק עבור המדינה, ומציינות אותו מפורשות בדוחותיהן כגורם תומך בשימור הדירוג שלה. היכולת הייחודית של המדינה לשמר מקור גיוס הפעיל במיוחד בימים גשומים מוסיף ביטחון לרוכשי איגרות-החוב שלנו.

חברת Moody's מציינת בסקירתה מינואר 2009: "לממשלת ישראל מקור חיצוני קריטי לנזילות, הוא ארגון הבונדס". גם חברת S&P בסקירתה מינואר 2009 מתייחסת לחשיבות הארגון: "בשונה מכל מדינה המדורגת בדומה לישראל אנו מצפים מישראל להשתמש בכלי המימון הגמישים שעומדים לרשותה, הערבויות האמריקניות וארגון הבונדס, כלים שבאופן היסטורי בעתות מתח גיאו-פוליטי ניידו חסכונות של יהודים מעבר לים לישראל".

יצוין, כי לאחרונה על רקע משבר האשראי ובכלל זה פגיעה ביכולת גיוס חוב של מדינות כגון יוון, נעשו פניות מצד גופים בינל' ומצד מדינות שונות, אשר הכירו בארגון הבונדס כנכס אסטרטגי לישראל, במטרה ללמוד על אופי הארגון ומבנהו. זאת, על מנת לנסות ולהקים גופים דומים בארצות אחרות בעולם.

קיום מנגנון ביטחון ייחודי זה לגיוס מט"ח ע"י ישראל, דורש תפעול, וכמו בכל תחום אחר, משמעותו גם עלות כספית. משרד האוצר והארגון פעלו וממשיכים לפעול להפחתת עלויות אלו, אך מכאן ועד לחרוץ חד-משמעית שהבונדס מיותר - על רקע שנים מוצלחות מבחינה כלכלית למדינה - ישנה עוד כברת דרך.

הכותב הוא החשב הכללי במשרד האוצר