במי תומך עוזי לנדאו?

התמיכה העקבית והמוזרה בקבוצות הגדולות במשק, על חשבון הציבור, על ידי חברי הכנסת מטעם ישראל ביתנו ושר התשתיות, עוזי לנדאו, נמשכת. עוד בעניין הקישוריות של חברות הסלולר שמענו התבטאויות של חברי (ובעיקר חברות) כנסת של ישראל ביתנו לטובת חברות הסלולר, ורק עמדתו התקיפה של שר התקשורת, משה כחלון, הביאה לאישור ההפחתה.

התמיכה בבעלי ההון נמשכת גם בנושא תמלוגי הגז. גם שם נטלו את ההובלה חברות-כנסת של אותה סיעה, וציטטו את טיעוני קבוצת תשובה, כולל דיסאינפורמציה שסיפקו הזכיינים, לרבות הצעתו המוזרה (שכל משלם מסים היה מאמץ) למתן תרומות נדיבות במקום תשלומים חוקיים למדינה.

שר התשתיות תומך בזכיינים. כך עשה לפני פרסום המלצות ועדת ששינסקי וכך הוא ממשיך עכשיו.

יש לקוות שלא ייאלץ את נציגיו בוועדה לשנות את עמדתם בין המלצות הביניים לדו"ח הסופי, ושההמלצות אכן יאומצו על-ידי שר האוצר ושאר הגורמים הרלבנטיים.

הנפילות בבורסה לא היו מחויבות המציאות, ואיומי הזכיינים ושר התשתיות, שמטרתם להשאיר את המצב הקיים והאבסורדי על כנו, יותר מההמלצות עצמן, הובילו לירידה התלולה. בסופו של דבר, ישקפו המחירים את הערך הכלכלי.

תמך גם בחברות הדלק

בכך לא נגמר הסיפור. לנדאו ממשיך להגן, הפעם על חברות הדלק הגדולות, בעניין חוק הדלקנים.

הכנסת אישרה כבר לפני ארבעה חודשים את חוק האחדת הדלקנים בתחנות הדלק. השיטה הקיימת מנציחה את מונופול חברות הדלק הגדולות על-חשבון הקטנות (מי ירצה דלקן של חברה שלה מעט תחנות דלק?), פוגעת בציבור (מונעת מהצרכן לתדלק במקום נוח לו והיכן שזול יותר) ומונעת הכנסות של מאות מיליוני שקלים לאוצר המדינה בדיווחי הוצאות כוזבים, על-פי חישובי רשות המסים.

את התקנות הדרושות להפעלת החוק מעכב שר התשתיות, שהתנגד לחוק עוד בשלבי הכנתו, לשמחת החברות הגדולות. נקווה כי יו"ר ועדת הכלכלה, וגם לחץ ציבורי, יכריחו את השר לאשרן בוועדה ולהפעיל את החוק. נזכיר, כי בעניין חוק אחר - חוק התדלוק העצמי - הנמצא בפיקוח משרד התשתיות, לא נאכף דבר והוא אינו מיושם כנדרש עד היום.

עתה התבשרנו על תמיכת משרדו של השר לנדאו בקבוצת בטר פלייס, על חשבון הציבור ושאר מתחרים פוטנציאליים, בעניין טעינת מכוניות חשמליות. במשרד התשתיות מתגבשת הנחיה לא לאפשר תדלוק ביתי, אלא רק באמצעות חברות מנהלות. זו יצירה של מונופול חדש במשק, על-חשבון הציבור. עמדנו כבר בעבר על המוזרות בהתייחסות הרשויות לחברה זו, וזה נמשך.

הטיעון, כי יש לנהל את הטעינה מסיבות של פיקוח על העומס אינו נימוק רציני למנוע טעינה ביתית. ניתן היום, בדרך קלה ויחסית לא יקרה, להחליף את המונים בבתים ובעסקים למונים חכמים, תוך חלוקת עלות ההחלפה בעסקה משולשת בין יצרני המונים, הציבור וחברת החשמל, כך שניהול הצריכה ייעשה ישירות על-ידי חברת החשמל.

יישום שיטה זו יחסוך חשמל עד כדי מניעת צורך בתחנת ייצור חשמל נוספת, יפחית עלויות חשמל לציבור, ויחסוך מאות משרות מיותרות של קוראי מונים. אבל, בדרך זו, לא ייווצר מונופול נוסף, ולכן כנראה אין היא מובאת בחשבון על-ידי משרד התשתיות.

* הכותב שימש כדירקטור וכמ"מ יו"ר חברת החשמל