לפני שנתיים וחצי, בגיל 37, שרון פליישר החליטה לשנות טקטיקה. סמנכ"לית הרגולציה של בזק הבינה שצריך להפסיק לריב. לא להתעמת על כל דבר. לחשוב פעמיים לפני שמוציאים אימייל זועם. לא לאיים בבג"ץ על משרד התקשורת בכל דבר ועניין. "זה היה בחופשת הלידה אחרי הילד השלישי, שהתרחשה בתום תקופה מאוד סוערת בבזק - היו פה סיפורי יעקב גלברד, המנכ"ל הקודם, והאופציות שלו, והמון עימותים בין בזק לבין הרגולטור, ופתאום בבת אחת עברתי הביתה לכמה חודשים, וראיתי שלא להתווכח עושה לי מאוד טוב.
"זה שינה את היחס שלי לתפקיד עם החזרה לעבודה, והתחלתי להבין שהרבה יותר נכון לנהל את הדברים בדרך של הידברות. זה נכנס לי לתודעה, ומחזיק מעמד עד היום. זה עזר לי ברמה האישית, וזה גם עשה לבזק יותר טוב. להיות רציונלית, ולא אמוציונלית. לחשוב לפני כל מילה שכותבים. להתייעץ עוד, לפני שמחליטים".
לא לחינם מייחסת פליישר לעצמה חשיבות שכזו, כאילו שינויי מצב רוחה משפיעים על מחיר המניה. היא האישה היחידה בהנהלת בזק, ומאז 2006 אחראית על אחת ממחלקות הרגולציה הסבוכות ביותר במשק. כל החלטה שהיא מקבלת, כך היא מסבירה בראיון ראשון, משפיעה מהותית על ההחלטות העסקיות של החברה.
הפגישה במשרדי בזק, בקומה ה-27 בבניין המשולש של עזריאלי, נקבעה לשעות הערב. חבורה של מנהלים גברים ואישה אחת, פליישר, עדיין סגורים בחדר הישיבות של החברה. זמן ההמתנה מאפשר שיטוט קל במסדרונות. בזק אולי ממפה את ישראל בקווים מורכבים, אבל מיפוי החדרים, וסדר ישיבת המנהלים, פשוט למדי. משרדה של פליישר נמצא בדיוק במרחק 15 פסיעות צפונה למנכ"ל החברה, אבי גבאי, ו-15 פסיעות דרומה ליו"ר הדירקטוריון, שלמה רודב. כשגבאי חוצה את הדרך הזו כדי לשוחח עם רודב, או להפך, הם תמיד עוברים דרך פליישר. היא באמצע. במרכז העניינים.
"זה לא מקרי", היא צוחקת כשאני שואלת אותה על המיקום האסטרטגי בקומת ההנהלה. "התחום של הרגולציה הוא תחום שלאורך כל השנים גם יושבי ראש בזק עסקו בו, ולא רק המנכ"ל. בזק שונה מאוד משאר חברות התקשורת. כתוצאה מההיסטוריה שלה כחברה ממשלתית, אין אף גוף בענף התקשורת בישראל כיום שכפוף לרגולציה כמו בזק. כל דבר שעושים צריך לשאול את הרגולטור אם מותר או אסור. כל הליך שיווק, כל פיתוח של מוצר חדש, כל היבט הנדסי, הכול חייב לעבור רגולציה, ולכן אני נמצאת בתוך כל מהלך של החברה".
- כולל מהלך החדרת רשת ה-NGN, שבזק השקיעה בו 2 מיליארד שקל.
"זו הייתה המון עבודה של כיתות רגליים. במשך זמן רב היה מצב של חוסר החלטה בעניין מצד הרגולטור. חוסר החלטה כזה הוא בעצם האיום הגדול ביותר עלינו, אבל בזק החליטה להשקיע בכל זאת ב-NGN".
- כשהחדרתם את ה-NGN, עד כמה זה השתלט על סדר היום של החברה?
"זה נושא שהפך לחוצה חברה, כי מדובר בפרויקט מורכב, ענק, שעבדו עליו בכל אגף ואגף במשך זמן רב. לא מזמן, כשגינדי העלו את הפרסומת שלהם של 'פעם ב-100 שנה', אמרתי לאבי גבאי, המנכ"ל, שזה מדהים שלחברת גינדי אין בושה. הם בונים כמה בניינים, ומצהירים שזה פעם ב-100 שנה. אנחנו רישתנו את כל מדינת ישראל, והקמנו 7,000 ארונות תקשורת, שדרגנו רשת בפרויקט שבאמת מתרחש פעם בהמון זמן, ולא העזנו להגיד על עצמנו 'פעם ב...'.
"אני חושבת שצריך להיות צנוע. אין מה להשוויץ ולצעוק לפני שיש תוצאות בשטח. רק כשהחדרנו את הרשת החדשה ל-250 אלף בתי אב, רק אז הרמנו אירוע השקה. אם אתה רוצה שיראו אותך באור רציני, אז קודם תעשה ותקים, ורק אחרי זה תתחיל לצעוק. אחרת, מי שמצהיר על עצמו מראש יצטרך להוכיח את עצמו לציבור ולתקשורת, ויכולות להיווצר אצלו תקלות. בבזק קודם עושים ורק אחר כך משוויצים".
- מהלך ה-NGN הוא שיא עבורך?
"אין ספק שמבחינת תקציבים ומשאבים של החברה, זה הפרויקט הגדול ביותר של בזק בעשר השנים האחרונות. מדינת ישראל התחילה מאוחר יחסית לאירופה בשדרוג התשתית, אבל מה שמפתיע הוא קצב החדירה. מדובר בחדירת שיא. אנחנו בין המובילים בעולם מבחינת מהירות הפרישה של הרשת, וזה נובע גם מן הדרישות הגבוהות של השוק הישראלי, וגם מכך שבזק מאמינה במתן שירות שוויוני, גם לפריפריה וגם למרכז הארץ".
"פראיירית אני לא"
"אני רואה את ההצלחה שלי, כתלויה מאוד באופן שבו אני עובדת עם הסביבה שלי", אומרת פליישר על עבודתה בחברת התקשורת הגדולה בישראל. "בבזק יש אווירה מאוד חזקה של שיתוף פעולה, ואני מאמינה שהעובדה שההנהלה עובדת בסינרגיה כל כך גדולה, תורמת מאוד להצלחה האישית שלי".
- אין אינטריגות בדרך לצמרת? לא היית צריכה מרפקים בשביל להתקדם?
"תביני, פראיירית אני לא. אני יודעת שיש נחשים בכל מקום, אבל יש לי חושים מאוד חדים. אם מישהו עושה מהלך שלא לרוחי, אני דוקרת חזרה. אבל אני מאוד משתדלת לא להיכנס לעימותים פרונטליים, אלא לנהל את זה בחוכמה".
- מתי הרגשת שמנסים לחשק אותך או לפגוע בך?
"כשעוד הייתי חדשה בפלאפון, ובעצם האחראית הראשונה בחברה על רגולציה, התחום הזה הוחזק על ידי אנשים שהיו ותיקים ממני בחברה. כשאני נכנסתי, גרעו מהסמכויות שלהם, ובאופן טבעי, היו מי שניצלו את נוכחותם בישיבות ההנהלה כדי להמשיך ולשלוט בתחום, להוכיח לשאר שהם פותרים את נושא הרגולציה, ולחסום את דרכי פנימה לביצוע התפקיד שלי. הייתי מאוד מתוסכלת".
- ואיך פתרת את זה?
"בעלי, עמית, שיש לו אבחנות טובות, נתן לי אז עצה מאוד חכמה. הוא אמר שבכל פעם שמישהו מנסה לשים לי רגליים, הוא בעצם הופך להיות הסולם שלי להתקדמות מקצועית. כי דווקא כשיש לידך מישהו שמנסה להכשיל, ואת מוכיחה שאת שולטת בעובדות, ומקבלת החלטות על בסיס מקצועי וענייני, דווקא אז נוצרים סולמות מקצועיים - ואני טיפסתי עליהם".
- מה קרה במסדרונות החברה ביום שהתחלפה הבעלות, וקבוצת סבן מכרה את האחזקות שלה לשאול אלוביץ'?
"לא השתנה כלום. הייתה פה התנהלות מאוד מסודרת. הנהלת החברה מנהלת את החברה, ואנחנו לא מדברים ולא מתעסקים מול בעלי המניות. יש הפרדה ברורה, וחילופי בעלי המניות זה לא דבר שמשפיע עלינו ביומיום. אנחנו ממשיכים לעבוד בדיוק כמו קודם".
- הנהלת בזק היא מאוד גברית - אבי גבאי, שלמה רודב, איציק בנבנישתי.
"נכון. אני אמרתי למנכ"ל שלנו, אבי גבאי, שההנהלה מוטת גברים. אני יודעת שהוא רואה חשיבות גדולה מאוד בקול של הנשים, אז שאלתי אותו איך הגישה שלו מסתדרת עם כך שבזק מאוד גברית.
"יש איזו תפיסה בחוץ שבזק היא חברה כבדה, ממשלתית. אבל תוך זמן קצר היא הפכה לחברה מאוד צעירה, והיום ההנהלה פה היא הכי צעירה שיש. אנחנו כל הזמן חושבים מחוץ לקופסה, עושים דברים צעירים, מחדשים".
- אבל לא נכנסים לעימות עם הרגולטור. למה את חוששת להביע עמדות בנושא הזה?
"זו לא איזו טקטיקה. זה משהו שהשקענו בו הרבה מחשבה. לדעתי עבודה סדורה מול הרגולטור מביאה את החברה לתוצאות הרבה יותר טובות, מאשר ויכוחים אמוציונליים. קחי למשל את חברת פרטנר. הם ניהלו מאבק מול הרגולטור בנושא הפחתת דמי הקישוריות, ובסופו של דבר זה פגע בהם ובצרכנים שלהם. אנחנו רוצים לתת ללקוחות שלנו תחושה טובה, שידעו שהם בחברה טובה, וזה אומר גם חברה שיודעת להוריד את הראש לפעמים ולהגיד שהרגולטור צודק".
"משקולת כבדה על הגב"
האסטרטגיה של פרטנר עלתה במהלך הראיון עם פליישר יותר מפעם אחת. בעוד שפרטנר נקטה עמדה וכחנית וקולנית, וסלקום הביאה מחאות נרגשות, בפלאפון, חברה בת של בזק, ישבו בשקט. מחו בכתב. התנגדו בנימוס. "אנחנו לא עושים קרבות רחוב. לכאורה, היינו צריכים להיות הראשונים שמתנגדים לכל דבר, כי יש עלינו הכי הרבה רגולציה. אבל אנחנו עובדים מתוך ראייה מפוכחת.
"כתוצאה מהמאבק של פרטנר, עובדי מחלקת הרגולציה שלהם פוחדים היום שכף רגלם תדרוך במשרד התקשורת. לפרטנר נוצרה עכשיו תדמית של חברה שנלחמת ברגולטור, ועוד בהחלטה שהציבור הישראלי ראה אותה כלגיטימית. הם פתאום נהיו אנטי צרכנים והם ניסו להשפיע על השר, למרות שהייתה התגייסות של כל התקשורת הישראלית בעד המהלך שהוא הוביל".
- אבל תוצאות ההחלטה ממילא שוויוניות כלפי כולם. אז מה זה משנה איזו עמדה תקשורתית אתם נוקטים?
"זו בדיוק הנקודה שמבדילה את בזק מהחברות האחרות. אם חברות הסלולר חוטפות מכה, אז כולן חוטפות מכה שווה. אבל בזק היא החברה היחידה שיש לה רגולציה משלה. רוב הקרבות שלנו ספציפיים לרגולציה שלנו. אנחנו מתמודדים עם משהו שלא חל על המתחרות שלנו, והשאיפה הכי גדולה שלנו זה לדרוש מהרגולטור ליצור מגרש משחקים מאוזן. שייתן למי שטוב לנצח".
- אמנם נתח השוק של בזק בקווים הנייחים ירד ל-71%, אבל האם באמת מגיע לכם להשתחרר מהפיקוח?
"בזק סוחבת עדיין על הגב שלה משקולת מאוד כבדה, ולרגולטור קשה מאוד להוביל את השינוי - למרות שאנחנו כבר רואים אותו. תחום התקשורת בארץ מאוד השתנה, המתחרים גדלו ונוצרו קבוצות, והרגולציה לא הדביקה את הקצב של השוק. יותר מזה, חלק מהמגבלות שהרגולטור הטיל על בזק גרמו דווקא להאטת התחרות, ואפילו עצרו אותה.
"ל-HOT, לדוגמה, לא היה תמריץ לפתח תוכניות שיווק מיוחדות או לשפר את השירות שלהם, כי הם ידעו שהלקוחות יבואו אליהם ממילא בשל המחירים הנמוכים. הרגולטור כל הזמן אמר ל-HOT, 'אני צריך לשמור עלייך, שיהיה בינך לבין בזק פער מחירים, שאת תהיי חברה יותר זולה'. כל הזמן העצימו את זה עוד ועוד, וכל מי שפעל כרגולטור של משרד התקשורת צריך היום לשאול את עצמו האם יש לו אחריות על השירות הלקוי ש-HOT נותנת ללקוחות שלה".
- עברה שנה מאז שהתחלפו הבעלים של המתחרה שלכם, HOT, ונדמה שהחברה עדיין בהתארגנות. זה משחק לידיכם.
"בהתחלה זה היה מוזר, כי לא הכירו את דרהי. אבל אני חושבת שהיום הדברים נראים מאוד חיוביים מבחינת HOT. העובדה שהולך להיות להם בעל מניות אחד, שיסחב את החברה לכיוון אחד, זה אופק מאוד חיובי. אנחנו מרגישים את התחרות לא פחות מאשר בעבר".
- בזק מצהירה כל הזמן שהיא בעד תחרות, אבל כשזה מגיע לשלב המעשה, אתם מתחילים למחות. כמו עם המהלך של משרד התקשורת, להרים תשתית תקשורת נוספת על בסיס רשת החשמל.
"בזק בעד תחרות, אם היא נעשית בכלים הוגנים ובצורה שוויונית. בסיפור של חברת החשמל, כפי שהוא נראה כרגע, יש בעיה עם התחרות - כי המדינה מכניסה פה את ידה ונותנת לחברה ממשלתית להתמודד מול חברות פרטיות, כשהרעיון מאז הפרטת בזק היה לתת לחברות פרטיות לפתח את השוק. המדינה רוצה להתחרות בשוק הפרטי".
- אבל הנחת תשתית בסדר גודל כזה לא יכולה להתבצע כיום על ידי משקיע פרטי.
"אבל כשבזק משדרגת את הרשת שלה, גם את זה עושים משקיעים פרטיים. אם יש היתכנות כלכלית, שתבוא חברה פרטית, תעשה תוכנית עסקית ותיכנס. אנחנו נברך על הגברת התחרות. אבל אם נכנס גורם שהוא לא פרטי, ורווח והפסד הם לא חלק מהשיקולים שלו - אז ישפכו פה סתם כסף, שאחר כך יגרור העלאה במחירי החשמל, ולנו זה נראה הליך לא תקין.
"וחוץ מזה, אני בכלל לא בטוחה שיש צורך בעוד תשתית. ברוב המדינות, יש תשתית אחת שמגיעה לכל הארץ. אנחנו התברכנו בשתי תשתיות נייחות שמגיעות לכל בית. לא ראינו שנעשתה איזו עבודה מחקרית, שהוכיחה שיש בעיה וצריך תשתית שלישית".
"אני ישנה מצוין"
פליישר החלה את דרכה כעוזרת פרלמנטרית של ח"כית דליה איציק. "העבודה בכנסת היא זמנית. מעין מקפצה כזו", היא מסבירה. "שם שמעתי שמחפשים יועץ למנכ"ל משרד התקשורת, ורציתי ללכת לתחום הזה ולהתמקצע". חמש שנים עבדה במשרד התקשורת כיועצת למנכ"ל דני רוזן. ממשרד התקשורת עברה לפלאפון, התקדמה עד למשרת סמנכ"לית רגולציה - ואז הגיעה ההצעה מבזק. "אין ספק שבתחום התקשורת, בזק זה השיא. המקום הכי מעניין. האתגר הכי גדול שיש. זו חברה שיש עליה הפיקוח הכי הדוק מבין חברות התקשורת. מבחינתי, המעבר לבזק היה קפיצת מדרגה, כי מדובר בחברה שבה הרגולציה היא בנתיב העסקי המרכזי".
- כשאתם מתחילים לעבוד על נושא הנדסי או שיווקי מסוים, ומקיימים מגעים עם משרד התקשורת, מי שומר על הסודיות?
"יש לנו בעניין הזה בעיות קשות עם הרגולטור. לא מזמן התפרסם בתקשורת שביקשנו ממנו לאשר מסלול תעריפים חדש, ואנחנו נמצאים לפני האישור. כלומר, מצב שבו הרגולטור מודיע למתחרים שלנו, באמצעות העיתון, מה הולך להיות מסלול התעריפים החדש. לא מספיק שאנחנו צריכים לקבל אישור רגולטור לכל דבר, וממתינים לו חודשים ארוכים, גם מנצלים את זה ומודיעים למתחרים שלנו לפני ההשקה, מה הולך להיות".
- מה עשיתם בעניין?
"התרענו בפני המשרד, ונאמר לנו שאין להם שליטה על זה".
- ניסיתם לדבר עם שר התקשורת, משה כחלון?
"בעיניי הוא עשה דברים מאוד אמיצים. אפילו באופן יחסי בלוחות זמנים שהם מכווני שוק - בעבר היה רגולטור שעשה דברים באיחור רב, ובעוצמה גדולה מדי. במקרה של כחלון, הוא נוקט צעדים, וגם מצליח לממש אותם".
- את כל הזמן במרוץ. קורה לך שאת עוצרת וחושבת לעצמך, למה לא לנהל את החיים באופן רגוע יותר?
"אני לא אגיד שהרהורים על אורח חיים רגוע יותר לא עוברים מדי פעם. אבל הגעתי למסקנה שאין אמצע. אם רוצים תפקיד מאתגר ומעניין, אז ההשקעה בשעות העבודה היא חלק בלתי נפרד. ואם יום אחד אחליט שאני רוצה לעבוד פחות, אצטרך לעשות תפקיד פחות מעניין".
- מה את עושה בשביל הנשמה?
"אני מקפידה ממש באדיקות ללכת בים פעם בשבוע, במשך שעה. מבחינתי זה ממש כמו טיפול נפשי אצל פסיכולוג. ההליכה הזו, בלי שאף אחד מתקשר אליי ומדבר איתי, מאפשרת לי לחשוב על דברים עם עצמי. אני יוצאת בשבת מוקדם בבוקר, מגיעה לים ורואה כמעט באופן קבוע את אותם האנשים - גליה מאור, אורי שני, ציפי לבני. אחרי זה אני יושבת לקפה, לפעמים לבד ולפעמים עם חברה, ואז חוזרת הביתה לפעילות השבת עם כל המשפחה".
"בזכותי אבי גבאי הגיע למרתון ניו יורק"
(פליישר על הקשר שבין טניס לבין קבלת החלטות בבזק)
פליישר, ואת זה גם חלק מחברי הנהלת בזק לא יודעים, היא שחקנית טניס בעברה. את שנות התיכון העבירה במגרשי הטניס בירושלים, וקיוותה להגיע למקצוענות בתחום. "בסוף ימי התיכון, הבנתי שכבר לא אהיה המרטינה נברטילובה הבאה", היא מספרת, "והחלטתי להתמקד בבגרויות". אולם במהלך שנותיה בתור סטודנטית, כשכל חברותיה ממלצרות ומקוששות טיפים בבתי קפה ירושלמיים, חזרה פליישר למגרשים והרוויחה סכומי כסף נאים יחסית, כמדריכת טניס.
"היום אני משחקת פה ושם. אני תמיד מקפידה על הספורט, ואני מאמינה שהטניס מאוד תרם לאישיות שלי, לרצינות ולאחריות. אני לא מצטערת על אף דקה שהייתי על המגרש.
"אני מאמינה שגם הייתה לי בנושא הזה השפעה על המנכ"ל שלנו, אבי גבאי. עד לפני שנתיים וחצי הוא לא עשה עם עצמו כלום מבחינת ספורט, אבל במהלך חופשת הלידה שלי, בכל פעם שהיו לנו כל מיני הרהורים, הוא היה מתקשר ושומע אותי במכון כושר. זה נתן לו דחיפה להתחיל לרוץ, ובחודש שעבר הוא אפילו עשה את מרתון ניו יורק, שהיה המרתון הרביעי שלו. זה די מדהים, שבן אדם שעד לפני שנתיים וחצי לא עשה כלום, היום רץ מרתונים, ועוד בקצב מעולה".
כתבות
ני"ע
