לקראת סגירת הגיליון הזה כבר נשמעו רחשים חיוביים בין ישראל לטורקיה. כיבוי השריפה בכרמל, מסתמן, עשוי גם לסמן את כיבויה של השריפה ביחסים בין שתי המדינות. המתינות והרצון להשאיר את המשבר מאחור, שבאו לידי ביטוי בכותרות בעיתונות הישראלית בשבוע החולף, היו למעשה דומות למדי לכותרות בעיתונות הטורקית.
העיתון הפופולרי "Hurriyet" אמנם סיקר את שליחת מטוסי הכיבוי כ"מחווה הומינטרית" והקפיד לצטט את ארדואן באמרו שאין קשר לבעיות הפוליטיות בין הצדדים, אך במאמרים שפורסמו בו לאורך השבוע סוקרו המגעים הדיפלומטיים בין הצדדים, ואף צוטט בכיר טורקי שאמר כי "אם יושיטו לנו יד ידידותית לפתרון הבעיות, לא נשאיר אותה מושטת באוויר".
גם העיתון "Todays Zaman", שמזוהה עם הקו האסלאמי במדינה, הצטרף לגל האופטימי כאשר דיווח כי "דיפלומטיית האש צפויה להצליח". בכתבה נרחבת דיווחו בעיתון על המגעים בין הצדדים, כאשר דווקא ציטוט של המומחה ליחסים עם טורקיה, אלון ליאל, עשוי לשפוך זווית נוספת על המהלך הדיפלומטי.
ליאל אמר לעיתון כי "הממשלה בישראל צפויה להיות תחת לחץ פנימי וביקורת על התפקוד שלה ושל המוכנות של שירותי הכבאות. לכן היא עשויה להגיד לעם, 'תראו, יצא משהו טוב מהשריפה. שיפרנו את היחסים עם טורקיה'".
במאמר אחר בעיתון טענו מומחים כי הרצון של טורקיה לקדם את המהלך הוא תוצאה של לחץ בינלאומי על אנקרה, שמגיע בעיקר מכיוון ארצות-הברית. ארוגן באבהן, בעל טור בעיתון, סיכם את הנושא תחת הכותרת "לעשות שלום עם ישראל".
במאמר שכתב הוא טען כי "ישראל צריכה להבין שגם אם היחסים יהיו נורמליים, טורקיה לא תשתוק כאשר היא תחוש שמתרחשים באזור מעשים מוטעים".
נו, לפחות מתחילים לדבר.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.