אישה חולה מעיירת פיתוח

סקר רחב היקף שהזמינה חברת פיליפס מדיקל בחן את נגישות הנשים בישראל לשירותי בריאות, ואת מודעותן בנושא. מתוצאות הסקר עולה תמונה עגומה: אחת מכל חמש נשים מדווחת כי לא ביקרה אצל רופא ולא נטלה מינון מספק של תרופה מפאת אילוץ טכני כזה או אחר, לרבות אילוצים כלכליים.

כמו כן, 10% מהנשים דיווחו כי דילגו בעבר על כמות מומלצת של תרופה, כי רצו שהיא תחזיק מעמד זמן רב יותר. 36% מהנשים הביעו דאגה לגבי איכות שירותי הרפואה במדינה, ו-24% מהנשים התקשו לקבוע תור לרופא בשל מחסור ברופאים מומחים בסביבת מגוריהן.

מנגד, תוצאות הסקר מעידות על מעורבות גדולה יותר של נשים, לעומת גברים, בנושאים הקשורים ישירות לבריאותן. הדבר בא לידי ביטוי, בין היתר, באחוז הגבוה של נשים (95%) המבקשות לדעת על גורמי סיכון למחלות שכיחות, כגון סרטן השד ומחלות לב.

תוצאות הסקר חשפו עוד, כי קיים קשר ישיר וחזק בין רמת השכלה ומצב סוציו-אקונומי לבין הרצון לקבלת מידע בריאותי, וכי המודעות לגורמי סיכון עולה עם הגיל, באופן לא מפתיע.

נתוני הסקר מעידים בעיקר על השינוי שחל בעשור האחרון בהתייחסות לרפואה המגדרית ועל האופן שבו פערים סוציו-אקונומיים מחריפים את המגמה הזאת. כיום, מקובלת הגישה כי קיימת שונות באספקטים ייחודים הקשורים לבריאות האישה. עם זאת, תוחלת חיי האישה בישראל עדיין נמוכה יחסית למדינות מפותחות בעולם.

אחת הרעות החולות של מערכת הבריאות היא הפער המשמעותי בנגישות לשירותי בריאות בין גברים לנשים, אשר עוד מתרחבים כשמוסיפים עליהם את הפערים בין מרכז לפריפריה. נשים בעלות הכנסה נמוכה ורמת השכלה נמוכה אינן מבצעות בדיקות שגרתיות לאיתור מחלות שכיחות, כגון סרטן השד, והן נמנעות מנטילת תרופות בשל העלויות הכרוכות בהשתתפות עצמית.

נושא חשוב נוסף בהקשר של נגישות לשירות בריאות בקרב נשים הוא היחס למחלות לב בקרב נשים.

לאחר שנים שבהן הניחו שנשים "מחוסנות" ממחלת לב, התברר כי נוסף לכך שנשים חולות במחלה, היא מהווה גורם תמותה משמעותי בקרבן. על-פי הסקר, המודעות למחלת לב ולגורמי הסיכון משתנה בין קבוצות סוציו-אקונומיות שונות. קיים פער במודעות לגורמי סיכון והתייחסות אליהם בין נשים משכילות לנשים בלתי משכילות.

מסקנה חשובה שאותה יש לאמץ בעקבות פרסום תוצאות הסקר, היא כי נשים מעוניינות לדעת יותר ולהיות מעורבות יותר. לנשים יש כיום השפעה גדולה יותר במוקדי קבלת החלטות במערכת הבריאות, ובנוסף הן מהוות צרכן ראשי של שירותי בריאות, גם בשל היותן אחראיות באופן מסורתי על בריאות בני המשפחה.

ההבנה כי קיימים משתנים ייחודיים בנושא בריאות האישה, עומדת בבסיס הפעילות הקיימת זה כעשור במטרה לקדם את הנושא. משרד הבריאות, קופות-החולים ועמותות בעלות עניין בבריאות, חייבים להמשיך במאמצים לקידום הנגישות לשירותי בריאות לנשים, תוך התייחסות ספציפית לפערים הידועים הקיימים במערכת הבריאות בין המגזרים השונים ובין השכבות הסוציו-אקונומיות.

הכותבת היא ראש השדולה לקידום בריאות האישה בישראל. השתתפה בפאנל מומחים בנושא בריאות האישה שיזמה חברת פיליפס מדיקל ישראל בועידת ישראל לעסקים