"מר לוי שלום, ביום שלישי הקרוב אני רוכש ניסן אלמרה שנת 2006. במחירון המכונית מופיעה ב-64 אלף שקל. במכונית שאני רוכש יש שתי כריות אוויר ואין רדיו מקורי. אשמח מאוד לקבל את תשובתך - האם המחירון עדיין 64 אלף שקל?" (אזרח מודאג במכתב לעורך מחירון הרכב, לוי יצחק)
לפני שנים אחדות, בלילה ארוך מדי של נדודי שינה, הזדמן ללוי יצחק לצפות בסרט שמאז הוא לא מצליח לשכוח. "אני רואה לפעמים בטלוויזיה סרטים לא מי יודע מה איכותיים", מתוודה שמאי הרכב הוותיק, "באמצע הלילה אני ככה אוהב לפתוח את הטלוויזיה. בקיצור, שמע אנקדוטה: באותו לילה אני רואה פתאום סרט של גנגסטרים, יריות וכל זה. יושבים שני גנגסטרים במרצדס ומתווכחים, מתעצבנים זה על זה. פתאום אחד מהם מוציא סיגריה ורוצה להדליק אותה. מה אומר לו השני? 'אל תדליק סיגריה בתוך האוטו שלי, זה מוריד מהערך שלו'. מה זה אומר? שכל דבר משפיע על ערך המכונית".
לוי יצחק / צלם: איל יצהר
לוי אמנם לא מתכנן להוסיף עישון לרשימת הקריטריונים במחירון הרכבים המשומשים שלו ("אני לא רוצה לפגוע במיליונים שמעשנים, אני יודע את הגבול"), ששולט בשוק הרכב הישראלי זה 40 שנה, אולם הוא אוהב לצטט את הסצנה כחיזוק לתקפות השיטה שלו: שיטה שמשקללת את מחירי הרכב על בסיס שלל גורמים, כגון קילומטרז', מספר ידיים ועוד. "הרבה סוחרי רכב אומרים לי, 'לוי, מה אכפת לך מכל השטויות האלה - ידיים, קילומטרים, של מי הרכב היה. תבדוק את המכונית ובהתאם למצבה תיתן מחיר'. אני לא מסכים. כל הדברים האלה משפיעים".
בשנה האחרונה חשוב במיוחד ללוי להסביר כיצד הוא עובד ומדוע. להוכיח לכל הספקנים והציניקנים שלא מדובר בקביעות שרירותיות במקרה הטוב ובאינטרסנטיות במקרה הרע, כפי שמאשימים המלעיזים, אלא בעבודת "חקר שוק" אובייקטיבית ומגובה בניתוח סטטיסטי מדעי. מה שהדליק נורה אדומה אצל לוי - שמוכר את המחירון שלו במחיר הלא צנוע בכלל של 45 שקל - הוא הטלטלה שהכניס לשוק מחירון הרכב האינטרנטי-חינמי של אתר יד2, שהחל מהחודש שעבר מופץ גם במהדורה מודפסת.
בזמן שלוי מתגאה בקיום פגישות עם סוחרים, בתחקור מפרסמי מודעות, בליקוט נתונים מהיבואנים ומחברות הליסינג, בשליחת מתחזים שבודקים את המחירים בנקודות מכירה ועוד, ביד2 טוענים שמדובר בשיטה אנכרוניסטית, ושבידם המפתח לשיקוף אמיתי של השוק: שקלול סטטיסטי של העסקות הנסגרות באמצעות מודעות שמתפרסמות אצלם באתר.
"אנחנו המחקר הכי גדול שנעשה אי-פעם במדינה על תחום הרכב", מגדיר זאת רועי שגב, סמנכ"ל יד2 והעורך הראשי של המחירון. אם יתממשו התוכניות שלו, בתוך זמן לא רב יהפוך השלטון הבלתי מעורער של לוי יצחק, האיש והמותג, לנחלת העבר, ומכתבים מסוג זה שצוטט בראש הכתבה - לקוריוז נוסטלגי משעשע ותו לא.
לוי טוען שבינתיים "לא הייתה שום השפעה עליי כתוצאה מכניסת המחירון של יד2", אולם קשה למצוא מישהו בענף שיחתום על האמירה הזו. לוי אמנם שומר על דומיננטיות, וראיה ניצחת לכך היא העובדה שכל חברות הביטוח עדיין נשענות עליו באופן בלעדי. אולם ברור כי יד2, מאתרי האינטרנט הגדולים בישראל, שהשליטה בו נרכשה בקיץ האחרון על-ידי פורטל וואלה לפי שווי של 160 מיליון שקל, אינו מתחרה שמומלץ להקל בו ראש.
עדות לכך שגם לוי יצחק מבין זאת היטב ניתן לראות, אולי, בהחלטתו להסיר את הכפפות המילוליות. "המחירים במחירון של יד2 הזויים", הוא אומר בראיון ל-G. "הם נכשלו בכמה וכמה דברים בתחום האמינות. הם העתיקו אחת לאחת את השיטות שלי, שיטות שאני הייתי הראשון שהוביל אותן ברחבי העולם. כל הקונספט מועתק ממני".
שגב לא נשאר חייב: "כל דבר שיוצר תחרות, בטח למונופול כמו לוי יצחק, יגרור אחריו טענות כאלה ואחרות. להגיב על טענות של גוף שנמצא בלחץ היסטרי זו תהיה ירידה לרמה נמוכה. זו הפעם הראשונה שקם מתחרה טוב וראוי ממנו. המחירון שלנו יהיה המחירון המוביל בשנה-שנתיים הקרובות, ולכן לוי נמצא בלחצים שהוא מעולם לא היה בהם ומתנהג בהיסטריה".
רועי שגב יד2 / צלם: בן יוסטר
אז איזה מהמחירונים טוב יותר עבור הציבור הרחב? דעה רווחת בענף הרכב גורסת שהתשובה היא, פחות או יותר, אף אחד. שניהם לא באמת משרתים את הצרכן מהשורה אלא הרבה יותר את בעלי האינטרסים - היבואנים, חברות הליסינג והסוחרים - על-ידי כך שהם שומרים על מחירים גבוהים ומתעלמים מהתרחשויות שונות בשוק שעשויות להסיט את המחירים כלפי מטה. בניתוק המסוים של המחירונים מהמציאות, שיש הרואים אותו כסוג של בועה המתהווה בשוק הרכב, נוכח האזרח כשהוא מבקש למכור את רכבו, במיוחד אם לא מדובר בדגם מבוקש; אם יתעקש על מחיר מחירון, הוא ייתקל בעיקר בגיחוכים מצד הקונים הפוטנציאלים. "יש היום שני מחירים: מחיר המחירון, והמחיר שבו מוכרים רכבים באמת", אומר אפרים מוהר, שבעבר ערך מחירון רכב בהוצאת ידיעות אחרונות.
עבור חברות הרכב, שמחזיקות בציי רכבים אדירים, כל תנודה קלה במחירוני המשומשות נושאת בחובה משמעויות של מיליונים רבים.
מחירים גבוהים יכולים לשרת גם את היבואנים ואת הסוחרים בכך שיאפשרו להם להציע הנחות מפליגות. כך למשל גלישה לאתרים כגון זה של רשת אוטודיל, מעלה שלל מבצעים השמים ללעג את המחירונים - ב.מ.וו 650 מודל 2008, למשל, מוצעת ב-480 אלף שקלים, כשמחיר מחירון הוא 563 אלף שקל (גם חלק מהמודעות המתפרסמות במחירונים עצמם, למרבה השעשוע, מתפארות בהנחות משמעותיות ממחיר המחירון).
חברות הליסינג - הרוכשות מהיבואנים רכבים רבים במחירים הנמוכים בעשרות אחוזים מהמחיר ה"רשמי" שמשמש את המחירונים כנקודת ייחוס - מצליחות בזכות המצב הזה אפילו לעשות אקזיט על הרכבים, ולמכור אותם לאחר שנתיים-שלוש של שימוש ברווח על מחיר הרכישה.
דבר אחד בטוח: המחירונים במידה רבה קובעים, ולא רק משקפים, את המחירים שהאזרח הישראלי משלם תמורת הרכב שלו - זאת בשעה שהתנהלותם אינה נתונה לפיקוח ציבורי כלשהו. שני המחירונים, מגלה כל לקוח שמעיין בהם, מתפרנסים היטב ממודעות של חברות הרכב. לוי מופץ בתשלום בעשרות נקודות מכירה. מחירון יד2 פתוח בחינם באינטרנט, וגרסתו המודפסת מופצת בחנויות רשת מנטה של קבוצת דלק שבשליטת יצחק תשובה, אשר מייבאת ארצה רכבי מאזדה ופורד (ובקרוב גם במכוני בדיקה ובסניפי רשת קפה קפה).
אגב, את המחירון המודפס של יד2, שכולל גם כתבות הסוקרות דגמים שונים בשוק, מנהלת ומוציאה לאור חברת תנופה אפיקי תקשורת, שעד לפני כשנתיים החזיקה כרבע ממניותיה קבוצת מאיר שבשליטת יעקב שחר ויעקב קז. הקבוצה מייבאת לארץ רכבי וולוו, יגואר והונדה, ובבעלותה חברת הליסינג הרץ ורשת מכירת הרכבים המשומשים אוטו סנטר. בעל תנופה, יהודה יעקובוביץ', רשום כמנהל חברה אחרת, אקטיב דיל, שעוסקת בתחום ההגרלות, לצד ברק קנה, מנכ"ל חברת ההשקעות של קבוצת מאיר.
- שגב, בשוק מפעילים עליכם לחצים בניסיון להשפיע על המחירים?
"שום דבר, שום כלום. בגלל הנושא הזה זה יצרנו קבוצה של מומחים ויועצים שקובעים את הדברים החשובים במחירון - כדי שזה לא יהיה עסק של אדם אחד אלא אוסף של מומחים".
הרמז על "אדם אחד" בהקשר של לחצים איננו מקרי, כמובן. "יש לי חמישים עובדים", חשוב ללוי להזכיר. "למזלי הרב השם שלי הוא שם העסק, זה מותג, אבל אני לא עובד לבד. גם פורד לא ייצר לבד מאות אלפי מכוניות".
כיצד מסביר לוי את המודעות הרבות שקוראות לציבור לרכוש רכבים במחיר הנמוך בעשרות אלפי שקלים ממחיר המחירון שלו? זה לא שהמחירון מנותק מהשטח, הוא מתעקש, אלה הסוחרים שמרמים בפרסום: "כשסוחרים מתלוננים לפעמים שאני מוריד את המחירים, אני מראה להם שהם בעצמם מפרסמים בעיתון '20% פחות מלוי, 30% פחות מלוי'. כשאני שואל למה הם עושים את זה הם עונים, 'אנחנו רוצים למשוך את האנשים. כשבאים אלינו אנחנו כבר יודעים להסתדר'".
במצגת על החברה שלו מופיעה מודעה של רכב המוצע ב-139 אלף שקל כשמחיר המחירון הוא 236 אלף שקל. "תעשה לי טובה, למי הם מספרים מעשיות? תיגש לשם, הם יגידו לך 'המכונית הזו כבר נמכרה'".
לפני כשנתיים בשיאו של המשבר הכלכלי, באופן חריג למדי, פרץ עימות פומבי בין לוי יצחק לבין חברות הרכב, לאחר שסיפק תחזית על ירידת מחירים בענף. התגובות לימדו על ההשפעה הרבה שיש למילה שלו. בכירי הענף, שבמשך השנים לא השמיעו מילת ביקורת על לוי, לא חסכו לפתע במילים. אורי דגמי, יו"ר ארגון סוחרי הרכב, נזכר כי "כבר תקופה מאוד ארוכה שמחירון לוי יצחק אינו משקף את מחירי השוק, הצרכנים איבדו את האמון במחירון ובמקצועיותו"; שמוליק קליין, מנכ"ל חברת הליסינג קל אוטו, אמר ללוי שגרם לענף "נזק של מיליונים, שואה שלא הייתה כדוגמתה"; נשיא איגוד יבואני הרכב יקי אנוך אמר ש"ההתבטאויות האומללות האלה הן האויב הכי גדול שלנו"; ומנכ"ל הרץ דני שמעוני הטיח בלוי כי הוא "מנציח שיטה מיושנת וגורם לעיוות".
הוכחה לכך שלוי לא עושה חשבון לאינטרסנטים? מבקריו סקפטיים, בעיקר כי עיתוי ההודעה על הוזלות נראה להם חשוד, סמוך מאוד להשקת מחירון יד2. "אני שומר על שמי הטוב מכל משמר", מגיב לוי. "אתה יודע מה זה במדינה הזאת לשמור על שם טוב במשך ארבעים שנה, ושלא יאשימו אותך שעשית משהו שאסור שייעשה? אני בולגרי, ולבולגרים יש שריטה בראש עם הנושא של יושר. אני יודע שאני אבוד אם פעם אחת אמינותי תיפגע. אולי בהתחלה ניסו ללחוץ עליי, והבינו שזה פשוט לא הולך".
- חברות הרכב מנסות להשפיע עליך?
"כל אחד מנסה. כל קונה וכל מוכר. זו הגדולה שבי: המוכרים לכל דרגותיהם רוצים שהמחיר יהיה גבוה, הקונים לכל דרגותיהם רוצים שהמחיר יהיה נמוך, ואני נמצא באמצע. ואתה יודע שלפי חוקי הפיזיקה שני כוחות מנוגדים מבטלים זה את זה".
הפרינט חוזר לחיים
באתר יד2 ניתן למצוא גם היום, במדור הרכב, מאמר שפורסם בו זמן קצר לאחר השקת המחירון. "האם אפשר להיפרד לשלום ממחירון הרכב המודפס של לוי יצחק?", שואל בו הכותב, ומשיב: "ככל הנראה - כן, חייו מגיעים לסופם".
מאז שבישרו ביד2 על השקת מחירון מודפס דואג לוי להפיץ בחדווה את המאמר לכל מי שרק אפשר, זאת בשל הנימוקים שהובאו בו להצדקת התזה: הפרינט מת, נטען שם, והעתיד טמון רק במחירוני אונליין, שאינם מצריכים "דפדוף מייגע (ולכלוך האצבעות בצבע שחור...) בין עמודים רבים". "זה הפיאסקו הכי גדול שלהם", טוען לוי, "הם טענו שמחירון מודפס זה פאסה, אז מה זה אומר שפתאום עכשיו הם מוציאים מחירון מודפס? זה אומר שהם מודים: 'נכשלנו במחירון שלנו באינטרנט'. חד וחלק. ולמה? כי אי-אפשר לסמוך על אנשים שמוכרים את המכונית שלהם במודעות חינם".
- למה?
"כשהם מתבססים על פניות של המוכרים בלבד, זה מטה את המחירים למעלה. לכן המחירים שלהם לפעמים יותר גבוהים ממני בעשרות אלפי שקלים - כי מה אכפת למוכר, שיש לו מכונית ששווה 150 אלף, לפרסם ולהגיד 'אני רוצה 180 אלף'? פעם, כשהיית מפרסם בעיתון ושילמת על המודעה, לא היית מבקש מחיר יותר גבוה סתם, כי ידעת שלא יקנו ממך ושזה גורם לך להוצאות. באינטרנט אתה רוצה למכור, אז אתה זורק מחיר, אולי זה יתפוס. ומה נאגר ביד2? המחיר הגבוה".
ביד2 מבהירים שהם אינם מסתמכים רק על המחיר שמבקשים המוכרים, אלא גם מבקשים מהמוכרים לדווח להם, לאחר שסגרו עסקה ולכאורה איבדו את האינטרס הבעייתי, בכמה נמכר הרכב. באתר המחירון נכתב כי "לשמחתנו, מעל 80% ממסירי המודעות באתר נענים בחיוב ומוסרים את מחיר המכירה", אולם בשיחה עם G אמר שגב כי מדובר ב65%-70% בלבד.
"גם אז אתה תשאל אותי, 'רגע, אבל אתה לא יודע אם אלה תשובות אמיתיות'", הוא מוסיף. "זה נכון, אבל אמירה כזו מבטלת את כל חברות המחקר הסטטיסטי בעולם, זו אמירה פילוסופית".
- מה מונע מיבואן רכב לפרסם אצלכם מודעות ולספר שהרכבים שלו נמכרים במחירים פנטסטיים?
"יש לנו כל מערכות הסינון האפשריות שמזהות משתמש, כולל כתובת ה-IP שלו ועוד הרבה מאוד דברים מאוד מתוחכמים. אנחנו מבצעים דגימה שמאפשרת להוציא את המוץ מן התבן".
- נתקלתם בניסיונות של גורמים אינטרסנטיים לעשות מניפולציות? משתמש ששלח עשרות מודעות, או משהו דומה?
"דבר ראשון, ברור. ליד2 נכנסות מדי יום כעשרת אלפים מודעות חדשות, ולאוויר עולות רק כ-8,000. כל מודעה שלא עומדת בקריטריונים של האתר ברמת התוכן וברמת המחירים נפסלת, וגם אחר כך יש נתונים שעפים ברמת המחלקה הסטטיסטית".
- אז כל הפגישות של לוי עם סוחרים, היציאה לשטח, הכול דברים מיותרים ששייכים לתקופת האבן?
"בערך, כן. אפשר לחוש את הדופק של השטח גם בלי להתנהל כמו לוי, שראינו אותו בערוץ 10 הולך פיזית בעצמו לאסוף ניירות ודוחות מודפסים. אנחנו מזמן לא חיים בעולם הניירות. אנחנו לא מקבלים מעטפות בסוכנויות רכב. יש קובצי אקסל, אנחנו אוספים נתונים על עסקות ממגרשי טרייד אין ומסוחרים, ויש גם הרבה סוחרים שמתנהלים בתוך האתר".
- בשעתו פורסם אצלכם מאמר שטען שהפרינט הוא פאסה. מה קרה שהוצאתם מחירון מודפס?
"לא תכננו להוציא מחירון מודפס, אבל אחד הדברים הראשונים שהוצפו בפנינו היה החוסר של הנייר. מתברר שהרבה מאוד משוק הרכב חי בעולם של אוף ליין. כל גדולתנו היא ביכולת להתאים עצמנו למה שהלקוחות צריכים, ולא להיות מקובעים".
שגב מתגאה בהצלחה: "העפנו בשלושה שבועות ארבעים אלף עותקים. זו כמות מטורפת", הוא אומר, ומסביר שהמחירון נמכר ב-2 שקלים ולא מחולק חינם, "כדי למנוע זילות של המוצר".
לאחר שבדיקה שביצענו גילתה כי בפועל המחירון מחולק חינם, הסביר שגב כי בעצם הופצו רק כ-35 אלף עותקים, וכדי שהשאר לא ייזרקו סתם הוחלט משלב מסוים לחלקם בחינם.
- מה עושים עם הליסינג?
ביד2 טוענים כי 85% מעסקות הרכבים המשומשים במדינה נסגרים דרך האתר, זאת בהתבסס על מספר המודעות ביחס לנתונים הרשמיים. לא בטוח כלל שמדובר בנתון מדויק, אולם אין ספק כי חלק נכבד מהעסקות עובר דרכו. לעומת זאת, טוענים גורמים ביד2, "מחירון לוי יצחק מתגאה בכך שהוא מבצע דגימות לאלף רכבים בחודש. כשיש לך 6,000 תתי-דגמים בכל חודש שאתה צריך לייצר להם מחיר, מדובר בבדיחה שלא נשמעה כדוגמתה".
"מה כל הפרסום של יד2 אומר?", מגיב לוי יצחק. "'יש לנו כך וכך אלפי פונים שרוצים למכור'. בסדר, לי יש win-win (לוח חינמי מבית ידיעות אחרונות, שעובד בשיתוף עם לוי יצחק, א' ר'), אלה אותם סכומים, ואני מקבל משם את כל הנתונים".
אבל גם בלי שאינטרסנטים יעלו מודעות פיקטיביות בניסיון להשפיע על הסטטיסטיקה, טוענים גורמים בענף כי שני המחירונים אינם משקפים כראוי את הנעשה בשוק, פשוט מכיוון שהם מתעלמים מהתרחשויות מרכזיות בענף. המחירונים אמנם עוסקים בשוק המשומשות, אולם התעלמות מהמתרחש בשוק המכוניות החדשות, שממנו נגזרת נקודת הייחוס המרכזית לשווי המכונית כמשומשת, עלולה לייצר עיוותים. למשל, המחירונים אינם מעניקים כל משקל למבצעים סקטוריאליים כגון מבצעי המכירות לחברי ארגונים (מועדון חבר למשל), שבמסגרתם נמכרות מכוניות רבות במחיר נמוך בהרבה מהמחיר הרשמי. בימים אלה, למשל, מוצע לחברי חבר לרכוש מיצובישי לנסר ב-108 אלף שקל, כשמחיר המחירון הוא 118 אלף שקל.
"זה לא משוקלל, כי העובדה שהם קנו את הרכב בהנחה לא אומרת שהם צריכים למכור אותו בהנחה", מנמק שגב. ולוי מודה: "בשלב הזה אנחנו לא יודעים איך להתייחס למבצעים האלה, ואנחנו מתעלמים מזה, כי בדרך כלל אלה שקונים במבצעים האלה לא זורקים את הרכבים תיכף לשוק. אנחנו יוצאים מנקודת הנחה שהם לא קונים בשביל ביזנס. אני מודה שאנחנו לא מתחשבים במחירים כאלה, שלפעמים מוכרים במסות".
- ותמשיכו כך?
"אם נראה שהעניין הולך ותופס תאוצה, נתייחס לזה".
עניין אחר שאינו בא לידי ביטוי במחירונים הוא העסקות שנחתמות בין היבואנים לחברות הליסינג. האחרונות רוכשות מהיבואנים כ-60% מהרכבים החדשים בשוק, לפי ההערכות בשוק בהנחות של עד 20%. "אנחנו לא יכולים לדעת בכמה חברות הליסינג קונות מהיבואנים", מודה לוי, "אלה סודות מסחריים".
- טוענים שחברות הליסינג קונות כל כך בזול עד שהן מוכרות את המכוניות שלוש שנים אחר כך ברווח על מחיר הקניה בלי שזה יתבטא במחירון. זה הגיוני? אתם מאפשרים להם את זה.
"קודם כל אנחנו לא מאפשרים, אין לנו שום קשר לזה. אנחנו כן בודקים בכמה חברות הליסינג מוכרות. אנחנו לא יכולים בשום פנים ואופן לדעת בכמה הן קונות. יש לי גם חדשות בשבילך - על זה שמכונית רשומה בליסינג אנחנו מורידים 10%-18% אז מה אתה רוצה יותר?".
- אתה לא יודע בכמה חברת הליסינג קנתה את הרכב?
"בשום פנים ואופן לא".
כחיזוק לדבריו מציג לוי טבלאות שנשלחו אליו מחברות הליסינג, ובהן פרטים מדויקים של עסקות למכירת משומשות. גורמים בענף ששמעו זאת הגיבו בלעג: יציבותן הכלכלית של חברות הליסינג תלויה לחלוטין בערך ציי הרכב המשומש שלהן, שעל בסיסו הן מגייסות הון ומקבלות ביטחונות מהבנקים, כך שיש להן אינטרס מובהק בניפוח המחירים. צריך להיות נאיבי במיוחד, טוענים אותם גורמים, כדי לסמוך על דיווחיהן כעל דיווחי אמת (יצוין, עם זאת, כי שני המחירונים קובעים הפחתה קבועה בערך רכב מליסינג).
גם ביד2 לא משקללים את המחירים שבהם מוכרים היבואנים רכבים לחברות הליסינג. "נכון, מה לעשות", אומר שגב. "זה שחברה כזו או אחרת קונה במחיר זול יותר לא משנה באמת את מחיר הרכב יד שנייה. זה משנה אך ורק את מחיר הרכב יד ראשונה. מה לעשות שבקנייה קבוצתית או במסות יש מחירים אחרים שאדם פרטי לא יכול לקבל אותם". עם זאת, מוסיף שגב, "אולי צריך לעשות מחירון מיוחד לחברות הליסינג. יש פה חומר מעניין למחשבה, שגם עלה בכמה ישיבות אצלנו עם צוות ההיגוי שלנו".
הכוח של חברות הביטוח
נושא אחר ומסקרן למדי, שעלה על שולחנו של צוות ההיגוי ביד2, הוא התדירות הראויה שבה יש להנפיק מחירון: לוי יצחק הטמיע את הנוהג של מחירון חדש מדי חודש (מה שלא מזיק כמובן לשורת ההכנסות של העסק שלו, שהרי המחירון מוצע בתשלום), אולם ביד2 כלל לא משוכנעים שיש לכך הצדקה עניינית. "אנחנו שוקלים להוציא מחירון רק פעם ברבעון", מגלה שגב.
- למה?
"כי פעם בחודש זה סוג של בורסה: אין שום סיבה שמחיר של רכב ישתנה בכל חודש. בצוות ההיגוי בוחנים בצורה מחקרית כל מיני הנחות עבודה והנחות יסוד שאנחנו תקועים איתן בגלל מחירון כזה או אחר".
המומחים שמזכיר שגב הם חמישה שמאים מטעם איגוד שמאי הרכב. במארס השנה יצאה הבשורה כי האיגוד החליט לאמץ את מחירון יד2 ולהעניק לו גיבוי מקצועי. "עבורנו זו תעודת כבוד", אמר אז שגב, וחלק לא קטן מאמצעי התקשורת פירש את המהלך כתחילת הקריסה של לוי יצחק. חודש לאחר מכן נחשף בערוץ 10 פרוטוקול של ישיבת האיגוד, שבו נכתב כי "אחוז קבוע" מהכנסות המחירון "יופרש לטובת האיגוד"; האיגוד יקבל זכויות פרסום באתר בשווי 40 אלף שקל, וחברי הוועדה המייעצת יקבלו שכר תמורת עבודתם.
לאחרונה, לדברי לוי, הוא הגיש תלונה לרשם העמותות נגד האיגוד בטענה שכל ההתחברות בינו לבין עסק פרטי כיד2 מנוגדת לחוק העמותות. "זה לא שוחד", מגיב שגב. "בסך-הכול, כשאיש מקצוע עובד אתה משלם לו לפי תעריף המקצוע. זו עלות סמלית רק בשביל לכסות את הוצאותיהם". כמה? "200-300 שקל לשעה".
אבל עוד לפני השאלה האתית הכרוכה בכך שהאיגוד עובד עם יד2 ועוד תמורת כסף, נשאלת השאלה איזו משמעות מעשית יש למהלכי האיגוד, כל עוד חברות הביטוח נותרות נאמנות ללוי יצחק. לוי טוען שמשמעות אפסית: "זה הכול רוח וצלצולים".
- התקשורת תיארה את המהלך של האיגוד כמכה ניצחת עבורך.
"איזה מכה ניצחת? זה שום דבר. הרי חברת הביטוח קשורה איתי, אז השמאי לא יכול לכתוב שקל אחד שונה ממה שאני כותב. זה רק רעש מבחינה ציבורית".
- יהודה יגן, יו"ר ענף רכב באיגוד, אמר שהם מתכננים לפנות לחברות ולהציע להן לעבור ליד2.
"הוא יכול להגיד עד מחר. מי זה בכלל? הרי כשהוא נולד, אני כבר הקמתי את חיל חימוש".
ביד2, כמובן, סבורים אחרת, ומנהלים זה תקופה ארוכה מגעים עם כמה מחברות הביטוח, וגם עם הבנקים, שלהם תפקיד חשוב בקביעה לפי איזה מחירון יבוצעו שעבודי רכבים. בינתיים קשה לדבר על הצלחה מסחררת: באתר יד2 אמנם מספרים כי סוכנויות הרכב וחברות הביטוח קיבלו את בשורת השקת המחירון "בהתלהבות רבה", אולם שנתיים מאז ההשקה לא עברה אליו ולו חברת ביטוח אחת, ובתחום הבנקים עובד איתו רק בנק המזרחי, כשלטענת לוי ב"מזרחי עדיין פונים אליי בלי סוף בשביל לברר מחירים".
"הבנקים מאוד שמרניים", אומר שגב, "לוקח זמן לעשות שם שינויים". אצל חברות הביטוח, לעומת זאת, הבעיה לטענתו היא בעיקרה טכנית: "כל הגדרות מערכות המידע שלהן מאונדקסות לפי לוי יצחק ולא לפי קודי משרד התחבורה, מה שמקשה עליהן לעשות את המעבר".
- זה מה שעומד כיום ביניכם ובין עבודה עם חברות הביטוח?
"כן. מעצורים טכנולוגיים לחלוטין. תראה, זה לא שחברות הביטוח אומרות לנו 'תקשיבו, אנחנו עכשיו רוצים בצורה בלעדית רק את מחירון יד2'. אבל כמה חברות ביטוח בוחנות אותנו כבר מעל שנה. זה תהליך מאוד קשה, חובת ההוכחה היא עלינו, החברות צריכות לראות שאנחנו מחירון רציני שמוכיח את עצמו לאורך זמן".
- המגעים איתם הולכים יותר קשה ממה שחשבתם?
"לא, אבל בהחלט לא קל יותר ממה שחשבנו".
- חברות הביטוח והבנקים נשארים עם לוי יצחק כי המחירון שלו משרת אינטרסים שלהן?
"לא, זה לא בגלל אינטרסים. זה פשוט השוק, שמוחזק על-ידי מונופול במשך ארבעים שנה. ומונופול, מתישהו, צריך ליפול".
לוי, מצדו, מבטיח לא לספק ליד2 את התענוג: "אלה החיים שלי. אתה שואל אם נמאס לי? אני מרגיש שרק לפני חודש התחלתי את העבודה".
כתבות
ני"ע
