סקר של התאחדות התעשיינים בקרב חברות מייצאות מעלה כי התחזקות השקל גרמה ב-2010 להפסד עסקאות בהיקף של כ-3.3 מיליארד דולר. על-פי הסקר, שנעשה במחלקה למחקר כלכלי בהתאחדות התעשיינים, מדובר בהפסד של עסקאות יצוא בהיקף מצטבר של כ-2.3 מיליארד דולר ובהפסד של עסקאות בשוק הישראלי בהיקף של מיליארד דולר. הדולר נחלש ב-2010 בכמעט 6%, כשירד משער של 3.775 שקלים בתחילת השנה ל-3.55 שקלים בסופה.
מחצית מהחברות שהשתתפו בסקר דיווחו כי בשנת 2010 נפגע כושר התחרות שלהן בשוקי העולם עד לכדי אובדן לקוחות. עשרות מהתעשיינים שהשתתפו בסקר התריעו מפני הימשכות השחיקה ברווחיות היצוא גם במהלך 2011 ודיווחו כי אשתקד חלה ירידה של כ-15% ברווח הנקי. ממצאי הסקר, המתפרסמים כאן לראשונה, יוצגו מחר (ה') באסיפה השנתית של התאחדות התעשיינים, המתקיימת השנה בסימן 90 שנה להתאחדות ו-120 שנה לתעשייה בישראל בחסות "גלובס".
סקירה מקיפה שהכינה ההתאחדות לקראת הכנס, מעלה כי רוב ענפי התעשייה בארץ גילו סימני התאוששות מהמשבר העולמי כבר במחצית השנייה של 2009, אך המגמה נבלמה במחצית השנייה של 2010. בין הגורמים לבלימה, כך העריכו בהתאחדות, נמנים המשך השחיקה ברווחיות היצוא והאטה בביקוש בשוקי העולם. למרות אלה, ב-2010 הסתכמו המכירות של כלל ענפי התעשייה בישראל בכ-95 מיליארד דולר, יותר מ-42% מהם ביצוא, כשהענפים המרכזיים שהיוו את עיקר המכירות הם ענפי האלקטרוניקה, הכימיה והמזון.
השפעת המשבר הכלכלי ניכרת גם בהיקפי ההשקעות בתעשייה וברכש של ציוד ומכונות. 2010 התאפיינה בשיפור בתחום, אך עדיין, היקף ההשקעות בו הוא הנמוך ביותר בשש השנים האחרונות: אחרי ירידה של 37% בהשקעות ב- 2009, חלה אשתקד עלייה מתונה ומהוססת של 6%. עיקר ההשקעות נעשו בענפי המתכת, הציוד הרפואי והציוד האלקטרוני, וזאת לצד המשך הירידה בהיקף ההשקעות מצד חברות בענף הכימיה, ככל הנראה בשל מיצוי תוכניות השקעה מצד חברות כמו אינטל ונייר חדרה.
3.52 שקלים בסוף השנה
גם התחזית המעודכנת של התאחדות התעשיינים ל-2011 מתאפיינת בהיעדר הוודאות בשווקים, ושם מתריעים כי החודשים הבאים יתבטאו בהאטה ניכרת בקצב הצמיחה בענפי התעשייה השונים, כנגזרת מההאטה הצפויה בקצב הצמיחה העולמי ובעיקר בכלכלות המפותחות שאליהן מופנה עיקר היצוא הישראלי. כך, צפוי המשך גם במגמת ההתייקרות של תשומות הייצור, צפי להמשך העלאת הריבית במדינות צומחות בעולם - בהן ברזיל, הודו וסין, וכך גם בישראל - מהלכים שעשויים לרסן את הביקוש ואת הצמיחה. שם מעריכים כי גם במהלך השנה הקרובה תימשך מגמת ההתחזקות של השקל אל מול הדולר, וכי בסוף 2011, השער יתייצב על 3.52 שקל לדולר.
בהתאחדות התעשיינים חוששים כי כל אלה יביאו ליציאה של קווי ייצור מישראל לחו"ל באופן שיאיים על עתיד התעשייה המקומית. בהתאחדות הזכירו סקר מחודש פברואר 2010 ולפיו בתוך כשנתיים כ-45% ממפעלי התעשייה בארץ יחזיקו בפעילות יצרנית כלשהי בחו"ל.
לא הכול שחור
למרות התחזיות הקודרות, בהתאחדות התעשיינים נותנים ביטוי גם לכמה נקודות של תקווה: הצמיחה המהירה בשווקים מתפתחים והסטת היצוא הישראלי אליהן; הירידה בשיעורי האבטלה בישראל, שתתבטא בעלייה בביקוש בשוק המקומי; הרפורמה בחוק לעידוד השקעות הון, שצפויה ליצור סביבת מס תחרותית; הפעילות המואצת בענף הבנייה, שתימשך על רקע הביקוש הגובר לדירות, והעלייה ב"תחושת העושר" של הציבור, אפקט שיחזק את הביקוש של הצרכנים המקומיים חרף ההאטה הצפויה.
על רקע התחזיות, קרא נשיא התאחדות התעשיינים שרגא ברוש לאוצר לפעול ללא דיחוי להטלת מיסוי לטווח הקצר על השקעות ההון בישראל, לעודד משקיעים מוסדיים להוציא את הכסף לחו"ל ולהבטיח ודאות עסקית - תוך הקלה בתשומות הייצור.
"האוצר מתייחס להתחזקות השקל כמו להצטננות"
"שער דולר של 3.4 שקלים הוא כבר לא תרחיש התלוש מהמציאות, ואם הוא יתממש - אנחנו בצרה", אומר סמנכ"ל התאחדות התעשיינים לכלכלה ולרגולציה, רובי גינל, על רקע התחזיות לשנת 2011. לדבריו, חרף הנתונים רק כ-50% מהתעשיינים בישראל עשו הגנות מט"ח, בזמן שלפני כשנה עמד שיעור התעשיינים שרכשו הגנות על כ-80%: "הירידה במספר התעשיינים שעשו הגנות מוסבר בכך שהם לא מאמינים שיש טעם להגן על מטבע בשער של 3.5 שקלים וקצת. הם כבר ראו את השפל ואת התחתית ולא מאמינים שיש עוד לאן לרדת", מסביר סמנכ"ל ההתאחדות, רובי גינל, תוך שהוא מודאג מהתחזיות ל-2011.
גינל, שמעבד מדי חודש את הנתונים והמדדים שנאספים בידי צוותיו ממאות תעשיינים, מכיר את המגמות גם מסיורים שהוא מקיים מדי שבוע במפעלים ומערוץ תקשורת פתוח שהוא מקיים עם תעשיינים: "הנה דוגמה מהבוקר", הוא מספר בשיחה עם "גלובס" על מייל ששיגר אליו עוד תעשיין מודאג שמתרעם על מדיניות האוצר וטוען שאנשיו מעדיפים להתייחס אל התיסוף בשקל כאל הצטננות שתעבור מחרתיים, מחלה עונתית נטולת פוטנציאל לסיבוכים שיובילו לקריסת מערכות: "מיילים וטלפונים בנוסח כזה אנחנו בהתאחדות מקבלים בעשרות מדי שבוע.
"אלה זעקות שאנחנו שומעים מדי יום, והכדור נמצא במגרש של האוצר: ברוש דרש כבר לפני חודשים משר האוצר שטייניץ שיגבש סל של היערכויות לקראת הישרדות בתרחיש של שער של 3.5 שקלים, שאליו אנחנו מתקרבים בהתמדה. אבל כלום לא קרה", אומר גינל.
לא ערוכים למשבר
"אם אנחנו הולכים לקראת משבר כלכלי נוסף בעולם, או לקריסה של מדינות בגוש האירופי, בשנה הנוכחית תיווצר תגובת שרשרת. מקבל החלטות חכם חייב להיערך לתרחיש כזה, בייחוד כשכרגע יש אי-ודאות בנושא. אם אנחנו ערוכים? לחלוטין לא", אומר גינל.
גינל טוען שהוא לא אופטימי: הוא רואה את הסביבה העסקית המטורפת, את עליות המחירים, את האמרת תשומות הייצור, את השחיקה ברווחיות היצוא ואת המיתון העולמי, והוא מזהה אתגר קשה לתעשייני ישראל, גם בלי שיתממשו כל התחזיות האפוקליפטיות או חלקן: "מדינת ישראל ממשיכה לחלוב את הפרה. בינתיים היא רזה אך שרירית, אבל לא תוכל לספוג עוד מכה: במשבר האחרון היא התייעלה לאורך ולרוחב, פיטרה אלפי עובדים - וטרם שבה לימים שקדמו. אין איפה לספוג עוד", אומר גינל.
דבר התעשיין / מיכאל אילוז, מנכ"ל טבע נאות
"מדי שנה אנחנו מייצרים בהיקף של 300 מיליון שקל, ו-70% מהתוצרת, נעליים, אנחנו משווקים לחו"ל. 55% מהיצוא מופנה לקנדה ולארה"ב, הסחר נעשה בדולר אמריקני, וכך נשחקת הרווחיות שלנו בכ-30%.
בשבעת החודשים האחרונים זינקו מחירי הגלם לעיבוד העורות בכמעט פי שניים. מחיר העורות שאני קונה כדי לתפור את הנעליים האמיר בכ-30%. לאורך זמן ספגנו את העלויות, התחשבנו בשווקים הקשים שבהם אנו פועלים, וכשלא יכולנו לספוג עוד, העלינו מחירים ב-4.5%, מה שעדיין לא מפצה אותנו על השחיקה ברווחיות, על צניחת הדולר ועל התייקרות הייצור. קיבלנו על כך מכתבים נזעמים מקמעונאים בארה"ב ובקנדה, ששאלו אותנו למה אנחנו מעלים מחירים דווקא עכשיו, כשקשה פה ממילא.
האווירה קשה. אין כאן חגיגות, האווירה מאלצת לעשות רק את מה שחייבים. חוסר הוודאות בשווקים מבלבל, לאף אחד לא ברור מה יילד יום. אנחנו מנסים להגביר את הפעילות, לקבל הזמנות מראש ולא לפספס הזדמנויות.
ברחבי ארה"ב מתקיימות מדי שנה כ-100 תערוכות בתחום ההנעלה: אנחנו הולכים לכולן, מציגים. לפני כל תערוכה כזאת יש חרדות אדירות, ומיד אחריה אנחנו ממהרים לספור את ההזמנות.למרות כל אלה, בשנה האחרונה רשמנו צמיחה יפה במכירות בארה"ב ובקנדה, עלייה שהיא לא מובנית מאליה במצב השוק הנוכחי.
אנחנו לא משלים את עצמנו. באחרונה עשינו גידור והגנות גם לאירו וגם לדולר. הבנו שלא מדובר במצב בר חלוף. מדובר במגמה מתמשכת שכנראה הולכת להעיק כאן עוד זמן. אנחנו לא רוצים לחטוף עוד".
השכר הכי גבוה - בכרייה
הנתונים של התאחדות התעשיינים מצביעים על כך שהשכר הממוצע בענפי התעשייה נאמד ב-11,600 שקל, אך גם בין הענפים השונים ניכר היטב הפער בשכר: כך, עובדים בענפי הכרייה והחציבה, כמו במפעלי ים המלח, משתכרים בממוצע כ-23 אלף שקל; עובדים בתחום ציוד תקשורת אלקטרוני משתכרים כ-20.5 אלף שקל, והשכר הממוצע של עובד בענף הכימיה נאמד ב- 15,600 שקל.
עובדים בענפי החשמל, המתכת, הגומי, הפלסטיק ומוצרי הנייר משתכרים כ- 9,000 שקל לחודש; עובד בתעשיית המזון משתכר בממוצע כ-8,000 שקל, ואת הרשימה סוגרים עובדי ענפי הטקסטיל, העור וההנעלה, המשתכרים בממוצע כ-6,500 שקל לחודש. בהתאחדות אומרים כי חרף הפערים הניכרים, המתבטאים בשכר העובדים בתעשייה המסורתית לעומת התעשייה עתירת הידע, עדיין השכר הממוצע בתעשייה גבוה בכ-40% מהשכר הממוצע במשק, שנאמד ב-8,500 שקל וגבוה פי שלושה משכר המינימום - 3,850 שקל.
22
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
