בשלב הראשון דיווח, בשלב השני מיסוי?

אחרי תקופה של כמעט שלוש שנים שבהן התערב בנק ישראל בשוק באמצעות רכישות מט''ח בלבד, הודיע היום (ד') הבנק כי בכוונתו להטיל חובת דיווח על עסקאות במט''ח ובמק''מ (מלווה קצר מועד) |, מהלך שמכונה "צעדים אדמיניסטרטיביים".

צעד זה הציעו כבר בסוף ספטמבר 2009 יו''ר מכון היצוא דאז, דוד ארצי, וד''ר אהוד קאופמן, בראיון ל"גלובס". בבנק ישראל ובאוצר סירבו אז בתוקף לנקוט צעדים כאלה, והגדירו אותם "בלתי יעילים" וכאלה ש"רב בהם הנזק מן התועלת".

לפי הצו שפורסם היום, חובת דיווח תחול על תושבי ישראל ועל תושבי חוץ בגין ביצוע עסקאות החלף | שקל-מט"ח ועסקאות עתידיות במט"ח בסכומים של 10 מיליון דולר ומעלה ביום אחד. כמו כן תחול חובת דיווח על תושבי חוץ שביצעו עסקאות במק"מ ובאג"ח ממשלתיות קצרות בסכומים של 10 מיליון שקל ומעלה ביום אחד. חובת הדיווח תחול ביחס לפרטי העסקאות שביצעו וביחס להחזקותיהם בנכסים אלה.

הערות - תוך שבוע

בנק ישראל הפיץ היום את טיוטת הצו לבנקים, למתווכים פיננסיים ולאחרים, והוא יקבל את הערותיהם תוך שבוע, עד לתאריך 26.1.2011. זהו זמן תגובה קצר ביותר - בדרך כלל נוהג בנק ישראל להעניק עד שלושה חודשים כדי להגיב. מכאן, כי בנק ישראל מתכנן לבצע את המהלך באופן מיידי. יצוין כי יישום הצו אינו מצריך אישור הממשלה או אישור הכנסת. זאת, לעומת הטלת מס, צעד שבנק ישראל אינו רשאי לבצע - אלא רק שר האוצר - ודורש את אישור הכנסת. עם זאת, הצעד תואם באופן מלא עם שר האוצר, יובל שטייניץ, אשר צפוי כבר בימים הקרובים להכריז על ביטול הפטור שניתן למשקיעים זרים מתשלום מס על רכישת מק''מ.

בכך מפעיל פישר כלי מתקדם יותר במלחמתו נגד הגופים הספקולנטיים. "בחודשים האחרונים גדל נפח העסקאות בנגזרות מט"ח ובמק"מ במידה ניכרת. כדי לשפר את יכולת הניתוח שלו בנוגע לעסקאות ולמגמות במכשירים אלו, במסגרת המעקב אחר התפתחויות בשוק מטבע החוץ בישראל, יקבע בנק ישראל בצו חובת דיווח על אלה שביצעו עסקות", נכתב בהודעת בנק ישראל. בכך מבקש פישר, טרם ינקוט צעד אגרסיבי יותר, למפות את פעולות המט''ח בשוק שכן לא כל פעילות המט''ח בשוק הישראלי הינה בעלת אופי ספקולטיבי. לדוגמה, יצואן ישראלי אשר רוב פעילותו מתבצעת מול ארה''ב ואשר חושש מצניחת הדולר אל מול השקל ובכך מאובדן משמעותי בערך הריאלי של הכנסתו, יבצע פעולות "הגנה" בצורת עסקאות "החלף", עסקאות שבמקרה כזה הן רצויות, לגיטימיות ואינן בעלת אופי ספקולטיבי. עם זאת, יצוין כי לפי הערכות, רוב פעילות המט''ח בשוק הישראלי הוא בעל אופי ספקולטיבי.

כפי שנכתב ב"גלובס" באוגוסט אחרון, זינקה אחזקת המק''מ בקרב גופים זרים מאחוז אחד באוגוסט 2009 ל-20 אחוז במאי 2010 ול-37 אחוז בנובמבר האחרון. רק בחודש אוקטובר האחרון ביצעו המשקיעים הזרים רכישות מק''מ בסך 4 מיליארד דולר. לפי בכירים בשוק ההון, הספקולנטים הזרים היושבים בארה''ב ובאירופה נהנים בריביות כמעט אפסיות, לווים כספים כמעט ב"חינם", ממירים את הדולרים לשקלים ורוכשים את המק''מ אשר מניב להם ריביות של עד 2.5 אחוזים. המשקיעים מרוויחים מפערי הריבית והסיכון נמוך מאוד, שכן מדובר בנייר שניתן למימוש מהיר ומצד שני, מדיניות המט''ח של בנק ישראל מבטיחה להם יציבות בשער החליפין. יצוין כי לעתים קרובות מדובר בעסקאות במינוף גבוה מאוד.

"קודם כל פישר רוצה למפות את השטח ולהבדיל בין עסקאות לגיטימיות לספקולנטיות, כי אתה לא רוצה להכות את כולם. אחרי שאתה יודע מי נגד מי, תוכל לדעת על מי להכות ועל מי לפסוח", מסביר גורם בשוק ההון.

בעקבות ברזיל

"ייתכן שזהו צעד מקדים להטלת מס רווחי הון או מס על כניסת הון לטווח קצר, וייתכן שמדובר בצעד הרתעתי, על מנת לגרום להקטנת הפעילות של זרים בשוק המק"מ", סבור מיכאל שראל, הכלכלן הראשי של הראל.

השתלטות הספקולנטים הזרים על שוק המט''ח מהווה חלק ממה שמכונה "מלחמת המטבעות", שישראל אינה היחידה שמשתתפת בה.

רק לפני שבוע וחצי הטיל הבנק המרכזי של ברזיל צעד אדמיניסטרטיבי דומה, אם כי אגרסיבי יותר, המכונה "חובת נזילות". לפי המהלך הברזילאי, בנקים אשר מבקשים לבצע עסקה עתידית על הדולר ייאלצו להפריש 60 אחוז מסכום העסקה ולהפקיד אותו בבנק המרכזי ללא ריבית. לפי הערכות בשוק, ייתכן כי פישר מבקש לחקות את מקבילו הברזילאי, אנריקה מיירלס, ואחרי המיפוי בעקבות "חובת הדיווח" יבקש להטיל גם "חובת נזילות".