האחרון שצריך היה להיות מופתע מהעובדה שראש הממשלה הפקיר אותו הוא יובל שטייניץ. הוא הרי מכיר את נתניהו מצוין, וכבר נכווה בתחילת דרכו כשראש הממשלה השאיר אותו לבד ברצון להטיל מע"מ על פירות וירקות.
שטייניץ יכול היה להריח את הסופה מגיעה כשישב השבוע בישיבת סיעת הליכוד ונתניהו איפשר לחברי הכנסת להשתלח במדיניות הכלכלית.
אם אימץ שטייניץ את זיכרונו, יכול היה להיזכר בסגן שר הבריאות יעקב ליצמן שהופקר בפרשת בית החולים ברזילי באשקלון, או בשר הפנים אלי ישי בפרשת גירוש ילדי העובדים הזרים.
גם בפליק פלאק במינוי הרמטכ"ל הפך שר הביטחון מהר מאוד להיות האיש הרע, ונתניהו המבוגר האחראי המחלץ את הממשלה מן המצר. פעם הוא "מבוגר אחראי", ופעם "קשוב לרחשי העם". תמיד הוא האיש הטוב, והשר שתחתיו האיש הרע.
גם דפוס הפעולה קבוע: הממשלה מחליטה, מתחוללת סערה ציבורית, ראש הממשלה פועל לשינוי ההחלטה.
נתניהו לא ייפרד כנראה משטייניץ כי אין דרכו של ראש הממשלה להדיח שרים. אבל השבוע הוא הוציא לו כרטיס צהוב.
כל עוד יתווה שטייניץ מדיניות פופולרית, ראש הממשלה ייתן לו גב. הוא הוכיח זאת באחרונה, כשהלך עם שר האוצר נגד בעלי ההון בעניין רפורמת הגז של ועדת ששינסקי. הציבור אהב את זה. ואולם לו רק ינסה שטייניץ להוביל מדיניות שתזיק לליכוד ולעומד בראשו, כי אז יאלץ להתקפל, למורת רוחו. נתניהו כבר רואה את הבחירות הבאות. שטייניץ גילה שהוא לבד. אף אחד מאנשי סיעת הליכוד לא קם להגן עליו.
זה קרה לשטייניץ כבר פעמיים, וייתכן מאוד שזו אינה הפעם האחרונה. על בשרו לומד יובל שטייניץ פעם אחר פעם שנתניהו לא התבדח כשקבע שהוא יהיה שר על כלכלי. בהיעדר כוח פוליטי משל עצמו, אין לשטייניץ ברירה אלא לקבל בהכנעה את המכות שמנחית עליו נתניהו.
ירון דקל הוא מגיש "הכל דיבורים" בקול ישראל
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
