הפיכה עממית כמו במצרים אמנם אין כאן, וגם הפגנות ענק נגד הממשלה עדיין לא ממלאות את הכיכרות, אבל גל ההתייקרויות שפקד את המשק בשבועות האחרונים בהחלט ניכר בשיח הגולשים ברשת.
כמו השכנים מדרום, גם הישראלים משתמשים במדיה החברתית כדי לנגח את הממשלה. מאז אמצע ינואר נרשם באתרים אלה זינוק של מאות אחוזים בנפח השיחות על מחירי הלחם, הדלק והמים.
ניתוח נושאי השיחה מצביע חד-משמעית על מקור התסכול הגדול ביותר: הישראלים הכי מוטרדים מעליית מחירי הדלק. אולי זה בגלל שמחירי הלחם והמים נמוכים יחסית, ולכן גם התייקרויות חדות אינן יוצרת נטל כלכלי כמו זה שאנחנו משלמים במשאבה. ייתכן שההסבר טמון גם בגובה שיעור המס שהאזרח משאיר למדינה מכל תדלוק - 57%.
עד כמה טפחה השיחה על הדלק? מאז תחילת פברואר הגיע נפח השיחה על מחירי הדלק ל-200 ואף 300 שיחות מדי יום - בהשוואה ל-10-20 שיחות בממוצע יומי, בתקופה שלפני חצי שנה.
הזינוק בנפח השיחה על מחירי הדלק נעשה בשני שלבים: תחילה כשמתפרסמת ההחלטה על ייקור הדלק, ובעוצמה רבה יותר כשההתייקרות יושמה בפועל. היום שיצר את מספר השיא של שיחות על עליית מחירי הדלק היה ב-1 בפברואר, היום שבו נכנסה לתוקפה ההתייקרות.
יואב דלק ויז'ואל 1
לזעמם של הגולשים יש כתובת מדויקת: חלק משמעותי מהסנטימנט השלילי בשיח הגולשים על מחירי הדלק מופנה כלפי מקבלי ההחלטות בממשלה, ובראשם ראש הממשלה ושר האוצר.
מתוך 5,400 שיחות ברשת בחודש האחרון על התייקרות הדלק, כמעט 2,000 מהם מציינים במפורש את ראש הממשלה בנימין נתניהו בשמו, יותר מ-1,000 שיחות הזכירו את שר האוצר יובל שטייניץ.
הכעס הוא לא נגד "הממשלה" כמושא ערטילאי - אלא נגד אנשים ספציפיים בראשה, שעומדים מאחורי ההחלטה על ייקור תעריפי הדלק.
מעניין גם לראות איפה הישראלים בוחרים להוציא קיטור. אם בעבר היינו מצפים לראות מחאה נגד מקבלי ההחלטות בטוקבקים לכתבות באתרי אקטואליה, כיום המחאה חוצה מקיר לקיר, החל בסטטוסים עוקצניים בפייסבוק ובטוויטר (שירכזו יחדיו 20% מהשיחות על התייקרות הדלק), דרך טוקבקים באתרי חדשות כלליים (כ-26%) ובאתרים כלכליים (14% נוספים), וכלה בדיונים בפורומים השונים, ובראשם "תפוז" עם כ-10% מהשיח.
למעשה, העובדה שהאתרים הכלכליים והפורומים בנושאי רכב אחראים רק לחלק קטן מהשיחה ממחישה את היקף ההתנגדות למהלך הזה.
הנגיד יכול להעלות את הריבית, הדולר יכול להתחזק, קופות הגמל רושמות תשואות שליליות - כל אלה משפיעים על הכיס שלנו. אבל אין הרבה נושאים שבה אנחנו מרגישים את הכלכלה נוגסת בבשרנו כמו בתדלוק השבועי. ומכאן העוצמה שבה התפשט השיח על התייקרות הדלק, מפורום יולדות ועד אתרים למגזר החרדי.
יואב דלק ויז'ואל 2
מחירי הדלק, מסתבר, הם כבר לא עניין כלכלי אלא תופעה לאומית. אפשר להאשים עד מחר את עורכי העיתונים היומיים בפופוליזם. מה לעשות, התייקרויות של מוצרי יסוד תופסות כותרות ועוזרות להגדיל את התפוצה. אבל המדיה החברתית מגלה שזה באמת נושא שמרתיח את הגולשים.
הקלישאה של בתי-הספר למינהל עסקים אומרת שכל איום טומן בחובו הזדמנות. מי אמור להרוויח מההתייקרות האחרונה במחירי הדלק? מוכרי אופניים, למשל. אבל שם הכסף הקטן. בינינו, כמעט אף אחד לא מסוגל לוותר על האוטו בדרך לעבודה כל יום. זה גם מה שכל כך מקומם בהתייקרות הזאת.
אבל מה שכן אפשר לעשות זה להחליף את המכונית בדגם היברידי, שצריכת הדלק שלו נמוכה ב-40% מזה של דגם בנזין סטנדרטי. בסגמנט המכוניות המשפחתיות, שני הדגמים המוצעים כיום בשוק הישראלי הן טויוטה פריוס והונדה אינסייט. שתי מכוניות מבית טוב, מותגים שהנהג הישראלי מכיר ומעריך.
ועדיין, האזכור של שני הדגמים האלה - כמו גם זה של מכוניות היברידיות באופן כללי, ללא אזכור שום מותג ספציפי - נותר נמוך עד אפסי. 15, מקסימום 20 שיחות ביום - בדיוק כמו שהיו בסוף השנה שעברה, לפני שמישהו דיבר על התייקרות נוספת במחירי הדלק.
האם יש כאן הזדמנות מפוספסת של יוניון מוטורס וחברת מאיר, יבואניות טויוטה והונדה? הונדה עלתה בסוף השבוע האחרון בקמפיין לקידום דגם האינסייט, שמבוסס על החיסכון שהוא אמור להביא בדלק.
יהיה מעניין לראות אם הקמפיין יצליח למנף את בהלת הדלק לטובת המותג ולעלות לסדר היום של שיח הגולשים ברשת.
יואב פרידור הוא מנכ"ל חברת buzzilla למחקרי תוכן צרכנים
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.