כלכלת מצרים תמשיך לצמוח?

יש פרשנים המייחסים את המשבר הנוכחי שהתרחש במצרים לכלכלה המקרטעת במדינה. אולם, ב-5 השנים האחרונות הכלכלה המצרית האיצה את צמיחתה ואף רשמה גידול שנתי ריאלי של 6% בעקבות תכנית כלכלית מוצלחת של הממשלה למשוך ולעודד השקעות זרות.

בגרף למטה ניתן לראות את ההכנסה לנפש במצרים במשך 30 השנים האחרונות (קו אדום) כנגד המגמה ארוכת הטווח של הצמיחה לכל התקופה (הקו השחור).

לפי הגרף, נראה בבירור שהצמיחה הכלכלית לנפש במצרים הואצה בשנים האחרונות כמו גם למגמת הצמיחה המתמשכת על פני 30 השנים האחרונות שבהם שלט מובארק במצרים.

 האתגרים הכלכליים של מצרים

קשה לדמיין מאיפה תבוא צמיחה כלכלית מואצת יותר מזו שחלה במצרים בשנים האחרונות. מצרים היא כלכלה ענייה עם שיעור חיסכון קטן והשקעות ההון הנחוצות לצמיחה כלכלית יכולות לבוא רק מבחוץ.

בנוסף, מצרים אינה שופעת באוצרות טבע. יצור האנרגיה שלה, למשל, בקושי מספק את הצריכה המקומית, את עודפי יצור הגז שלה היא מוכרת בעיקר לישראל. העדר משאבים טבעיים מוריד את המשיכה להשקעות בכלל ולהשקעות מצד הסיניים, שמחפשים להשקיע באוצרות טבע, בפרט.

לפיכך, מצרים תלויה בהשקעות מהמדינות המפותחות, בעיקר ארה"ב ואירופה. כיום פועלים במצרים מספר לא מבוטל של מפעלים זרים בעיקר מהמדינות המפותחות שמתבססים על כוח עבודה זול ועל שוק של 86 מיליון תושבי המדינה.

מעט להפסיד, הרבה להרוויח

הריבוי הטבעי הגבוה והמעבר המסיבי מהכפר אל העיר יצרו שיעור אבטלה במצרים שנע בין 8% ל-11% כבר שנים רבות, משמע שיעור האבטלה מהווה בעיה מבנית ולא רק מחזורית.

גם שיעור האבטלה בקרב הצעירים המשכילים גבוה מאוד והם מועסקים בעיקר בעבודות לא מיומנות דבר שגרם להם להרגשה של חוסר תקווה ומרירות ולכן רבים מהם היו אלה שהובילו את המהפכה.

לצעירים אלו היה מעט מאוד להפסיד והרבה להרוויח משינוי הסדר החברתי. גם בעיית תעסוקת הנשים קשה מאוד, בחברה המוסלמית הדתית מקומה של האישה בבית, וכתוצאה מכך אחוז המשתתפות בכוח העבודה נמוך מאוד. זה לא נובע רק מהעדר ביקוש לכוח עבודה נשי, זו בעיה סוציולוגית עמוקה בחברה המצרית. שינויים של תרבות ומנהגים דורשים כידוע זמן רב.

כדי לפתור את בעיית האבטלה בקרב הצעירים בפרט, מצרים זקוקה ליציבות פוליטית, חברתית וכלכלית וזאת כדי למשוך השקעות בינלאומיות. סביר להניח שהצבא במבנה הנוכחי והאוכלוסייה הלא דתית ישאפו לצמיחה כלכלית וינסו לשמר ולהמשיך לעודד השקעות מהמדינות המפותחות. מדיניות כזו גם תכלול כנראה את שמירת הסכם השלום עם ישראל.

אתגרי האינפלציה והטכנולוגיה

האינפלציה המצרית גבוהה בסטנדרטים בינלאומיים ומגיעה כיום כמעט ל-10% בשנה. יתר על כן, שיעור האינפלציה גבוה במיוחד במוצרי המזון הבסיסיים, דבר שמשפיע מאוד על רמת החיים של המעמד הבינוני הנמוך וכמובן על 20% מהאוכלוסייה במצרים הנמצאים באופן רשמי מתחת לקו העוני (כנראה בשיעור הרבה יותר גבוה במציאות).

שני פלחי האוכלוסייה האלו מהווים ביחד את רוב העם המצרי. לכן ההמונים במצרים נמצאים במאבק מתמיד בניסיון לשמור על "הראש מעל פני המים" או במילים אחרות על רמת החיים מינימלית בסביבה אינפלציונית גועשת וקשה.

צעדי ההבראה המקובלים לאינפלציה הם העלאת שערי הריבית תוך נכונות לתת לפעילות הכלכלית לרדת לתקופת מה. ספק אם המשטר הנוכחי וקברניטי המשק המצרי יעזו לפתוח במלחמה באינפלציה בתקופה של חוסר יציבות ואי ודאות.

טבעה של האינפלציה שאם עוזבים אותה לנפשה היא נוטה על פני זמן לצבור תאוצה. ולכן, האינפלציה במצרים תהווה בעיה רצינית לטווח הבינוני והארוך.

מדדים של טכנולוגיה ורמת הפיתוח הכלכלי כגון, מספר המחשבים, הטלפונים הניידים, יודעי קרוא וכתוב, תמותת תינוקות, תוחלת חיים לנפש מדרגים את מצרים מקום נמוך יחסי של דרגת הפיתוח הכלכלי. ושוב נדרשות השקעות ענק על מנת לקדם את מצרים לכלכלה מודרנית.

הזרים ישבו על הגדר

נראה שהסיכויים שמצרים תמשיך להנות מהאצה בצמיחה הכלכלית כתוצאה מהמהפכה אינם מבטיחים. יש סבירות גדולה שבמצב של אי ודאות הזרים ישבו על הגדר ויחכו שהעננים הפוליטיים, החברתיים והכלכליים יתבהרו. במקרה זה קצב הצמיחה הכלכלית של מצרים כנראה יפגע.

במידה והצמיחה הכלכלית תדשדש במשך תקופה מתמשכת, הסיכויים שיתחזקו היסודות של האסלאם הקיצוני גוברים. לעומת זאת אם הצבא יהיה כלב השמירה של כלכלת השוק, יונהג משטר דמוקרטי, יישמו רפורמות חברתיות והעולם המפותח יסייע כלכלית, מצריים תוכל להמשיך לתפקד ואולי אפילו לפרוח.

ד"ר גד אריוביץ, מרצה לכלכלה ומימון, המרכז ללימודים אקדמיים אור יהודה, אסטרטג השקעות