שש תמיהות לגבי המלצת המשטרה

לטענת המשטרה, בתהליך אישור ההלוואה על ידי ועדה מיוחדת של הדירקטוריון הציג קינן "מצג שווא" לגבי יכולותיו הפיננסיות של דנקנר, טופס המכונה בז'רגון הבנקאי "דו"ח עושר פיננסי", שאותו אמור למלא מבקש ההלוואה.

המלצת המשטרה מעוררת אי-נוחות לגבי קלות האצבע על ההדק, ומעלה תהיות רבות. הנה שש מהן.

1. שנה עברה מאז שהתפוצצה פרשת דנקנר, אבל רק בתחילת פברואר נהפך קינן מעד לחשוד, כאשר חקירתו נהפכה לפתע לחקירה באזהרה. ואז, תוך שלושה שבועות בלבד, המשטרה, שעסקה בפרשיות דני דנקנר כמעט שנה, מגיעה למסקנה שכנגד קינן צריך להגיש כתב אישום. מהירות זו אינה מצויה במקומותינו, בטח לא במשטרת ישראל.

2. ההלוואה לדנקנר הייתה שקופה, ניתנה בתנאים מסחריים רגילים ופורסמה בדו"חות הכספיים של 2008. ההלוואה גם הוחזרה במלואה במהלך 2009, עניין שמעלה תמיהה מסוימת לגבי טענת המרמה.

3. ממתי חריגה מנוהל בנקאי, שהיא באופן עקרוני חריגה מנהלית מכללי ממשל תאגידי, נהפכת לפתע לאירוע פלילי בטיפול משטרת ישראל?

4. בנק ישראל קיבל בזמן אמת דיווח על ההלוואה ובדק אותה. יש מקום להניח כי בבדיקה דאז לא נמצא פגם, מכיוון שחזקה על בנק ישראל שאם היה מוצא פגם, היה מטפל בו כבר אז, ב-2009. האם בנק ישראל התרשל?

5. בזמן הדחתו של דני דנקנר, באביב 2009, בנק ישראל בדק לעומק את כל פעולותיו בבנק הפועלים. אם אנשי בנק ישראל מצאו אז חריגות בנהלי מתן אשראי אישי לדנקנר שהגיעו לכדי פלילים, מדוע שתק בנק ישראל ולא הציף את ההלוואה?

6. בקיץ 2009, בזמן אישורו של ציון קינן לתפקיד מנכ"ל בנק הפועלים, נערך לו בבנק ישראל הליך המכונה Fit & Proper. איך קרה שבנק ישראל בדק את כל פעולותיו של קינן לעומק, כולל ההלוואה לדנקנר, ולא מצא אותן בעייתיות? האם בנק ישראל בחר להעלים עין?

וזו התמיהה הגדולה ביותר - אם בנק ישראל ידע את העובדות ב-2009, בדק את התנהלות קינן ולא מצא דבר בעייתי גם במישור המנהלי, איך קורה שהמשטרה, שנתיים אחר כך, חושבת שמדובר באירוע פלילי. תוצאות שתי הבדיקות אינן דרות בכפיפה אחת. מי טעה? האם בנק ישראל ב-2009, או המשטרה כיום?