תנודת המדדים הנוכחית באה על רקע המהומות בעולם הערבי והחשש מפגיעה קריטית בהיצע הנפט, דבר שעשוי לדעת רבים, להוביל את הכלכלה הגלובאלית המתאוששת למיתון דוגמת משבר האנרגיה העולמי של השנים 1973-74.
עד לשנת 1973 נסחר הזהב השחור ביציבות ובמחיר נמוך מ-20 דולר (במונחים ריאליים), וסופק למערב בשפע בעיקר מהמדינות במזרח התיכון החברות בקרטל אופ"ק. מלחמת יום הכיפורים הובילה את מדינות ערב להכריז חרם על אלה שתמכו בישראל, וכתוצאה מכך עלה המחיר בחדות. התחבורה והתעשייה באירופה וארה"ב שותקה, מפעלים וחברות פשטו רגל והמיתון לא אחר לבוא.
רק כוונותיהן של בעלות הברית להשתלט צבאית על אתרי ההפקה המרכזיים במזרח התיכון הביאה את חברות אופ"ק לבטל החרם ובזאת בא לסיומו משבר האנרגיה העולמי. אותו משבר הצניח את מדד ה-S&P 500 ב-49% במהלך שנה ו-9 חודשים.
גל המחאה השוטף כעת את העולם הערבי מעורר בקרב החזאים נטייה טבעית להשוות את המצב היום למשבר האנרגיה של שנת 1973, בעוד שתמונת הרקע למאורעות אז והיום היא שונה מהיסוד:
תחליפים לנפט הערבי
עד לפרוץ משבר האנרגיה כמעט כל תפוקת הנפט העולמית הגיעה ממדינות אופ"ק, בכמויות ובזול, עובדה שהצדיקה את העדר מאמצי החיפוש וההפקה ע"י הצרכניות המרכזיות, מדינות מערב אירופה וארה"ב.
המשאב הזמין הביא בין היתר גם לתכנון לא חסכוני של ניצולת הדלק ע"י מנועי כלי הרכב, ולצמצום ההשקעה באיתור מקורות אנרגיה חליפיים.
הזעזוע שחווה המערב ומידת הנזק שנגרם לכלכלה אז, גרמו בשנים שאחרי המשבר להגברת החיפוש וההפקה בים הצפוני, מפרץ מכסיקו ואתרים נוספים, וכיום כ-17% מהנפט העולמי מופק בארה"ב, מכסיקו וקנדה, כ-13% ברוסיה, 5% בסין ו-3% בנורבגיה (נכון לשנת 2007). כיום כ-43% בלבד מהתפוקה העולמית מגיעה ממדינות אופ"ק.
זאת ועוד, המהפכה הירוקה והמודעות הגוברת להתחממות הגלובאלית הביאו לאיתור מקורות אנרגיה אלטרנטיביים מעבר לאנרגיה גרעינית, גז ופחם שהשימוש בהם גבר גם הוא במהלך העשורים האחרונים.
שיעור העלייה במחיר
במהלך משבר שנות השבעים זינק מחיר הנפט מ-3 דולר (נומינאלי) ל-30 ואף יותר, והשינוי הרדיקאלי במחיר הביא לריסוק מערכות כלכליות שנשענו על השימוש בנוזל. החשש כעת הוא מעלייה מתונה הרבה יותר במחיר, ואם זה ירקיע אל מעבר ל-150 דולר לחבית, תיכנס לתוקפה כדאיות ההפקה של אנרגיה חליפית שנחשבת היום כיקרה יותר.
היקף ההפרעה
החרם הערבי של שנות ה-70 הונהג ע"י אופ"ק ואיגד את כל יצואניות הנפט החברות בארגון במחויבותן להחלטה. כיום מתרכז החשש במדינות מפתח בודדות, ובראשן ערב הסעודית המפיקה כ-13% מהתפוקה העולמית. גם אם תופרע האספקה משטחה של היצואנית הגדולה בעולם, הקיטון בהיצע יהיה שולי לעומת החרם הגורף של שנות ה-70.
אלמנט הזמן
היה מי שמיהר להזהיר שמא עלייה במחיר החבית אל מעל 120 דולר יכניס את הכלכלה הגלובאלית למיתון חוזר. הבעיה באמירה הזו שהיא מתעלמת ממוטיב הזמן - לכמה זמן יעלה המחיר? שעון החול העומד לרשותם של מארגני המחאות הוא קצר, וההפרעה באספקת הנפט מוגבלת לאותם ימים בלבד, שלא כמו בימי החרם הממושך שהביא למשבר ההוא.
תנודתיות המדדים ברקע למאורעות במדינות ערב היא לגיטימית וסביר שתחלוף בשוך הסערה. תחזיות אימה של חזרה למיתון בשל העלייה במחיר האנרגיה, מעידות על ניסיון עקר להשליך ממאורעות חיצוניים בעבר על שעתיד להתרחש.
- אלדר גנזל הוא מנכ"ל אסטרטג בית השקעות
- eldar@astrateginvest.co.il
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
