הבומרנג של ניר גלעד

זמן קצר לפני פרוץ המהומות במצרים היינו עדים ללחץ שהופעל מצדה של החברה לישראל וראשיה, המנכ"ל ניר גלעד והיו"ר אמיר אלשטיין, כלפי השותפות בתגלית הגז "תמר". השניים חתמו בדצמבר על חוזה לרכישת גז טבעי מספקית הגז המצרית EMG למשך 20 שנה בהיקף שמוערך ביותר מ-4 מיליארד דולר. השימוש המיידי בגז הנו עבור בית הזיקוק בחיפה.

כשנשאל גלעד, מדוע העדיף את הגז המצרי על-פני הגז המקומי, שיופק ממאגר "תמר" של קבוצת דלק וישראמקו, השיב בזמנו: "אין לי אפשרות לחתום על חוזה עם בעלי הגז הכחול-לבן. ניהלנו מו"מ עם שני הספקים, ובשלב מסוים הספק הכחול-לבן לא מסוגל להתחייב ללוחות זמנים שעומדים בפעילות שלנו, ולא למועד סיום של החתימה עצמה".

גלעד ניסה להראות אז, כי הוא מתחשב בשותפויות הישראליות ואמר: "רכשנו 50%-60% מהכמויות הנדרשות, ועשינו מהלך העדפה מתקנת לגז הכחול-לבן על-ידי פיצול הכמות. אנו מקווים שנוכל להשלים את רכישת יתרת הגז גם מקבוצת 'תמר'". עם זאת, באותה נשימה הדגיש: "זה מוגבל בזמן. קיבלנו אופציה להגדיל את הכמויות (מהספק המצרי, ר' ש') במידה שלא נחתום עם ספק כחול-לבן, ולא תהיה לנו יכולת לרכוש גז כחול-לבן".

גלעד המשיך להפעיל לחץ על שותפויות "תמר" בהזדמנויות שונות. כך נהג גם בחודש שעבר בטקס בלשכת שר התשתיות, עוזי לנדאו, לרגל הסגירה הפיננסית למימון תחנת הכוח במישור רותם, שצפויה לפעול באמצעות גז טבעי. החברה מישראל שבה ודרשה משותפויות "תמר" להתחייב ללו"ז אספקת הגז, אם ברצונן לזכות בחלק השני של החוזה.

ואז, בלי שום התרעה או יכולת לצפות זאת מראש, הגיעו האירועים במצרים. הפיצוץ במתקן חברת הגז המצרי, שעצר את אספקת הגז ל-EMG, וחוסר הוודאות בנוגע למועד חידוש אספקת הגז, כמו גם יחס השלטון החדש אליו - אלו הפכו את היוצרות. החברה לישראל, שעד פרוץ האירועים בשכנה הדרומית הייתה בעמדה של כוח, מצאה עצמה פתאום עם ספק גז עיקרי שאמינותו מוטלת בספק, כשהיא בוודאי אינה רוצה להיות תלויה רק בו.

שותפויות "תמר", שללא ספק שיחק להן (שוב) המזל, מבקשות כעת מחיר גבוה יותר מלקוחותיהן, ובהן החברה לישראל - מה שמעורר תרעומת מהצד השני, שהציב אולטימטום משלו עד לא מזמן. בתחילת השבוע צוטט ב"מעריב" גורם בחברה לישראל, שאמר: "בעלי קידוח 'תמר' מנסים להעלות את מחיר הגז במהלך מכוער של סחטנות, אבל אנחנו לא ניכנע".

אלא שראשי החברה לישראל יכולים לבוא בטענות רק לעצמם, שכן הם סידרו לעצמם את הפינה, שבה הם נמצאים כעת מול "ספקי הגז הכחול-לבן", כלשונם. הם אמנם נפלו קורבן לנסיבות ולאירועים שהתרחשו במצרים, אבל ההתנהלות הכוחנית שבה הם נתקלים כעת, זהה למדיניות שבה הם עצמם נקטו עד לא מזמן. נראה שגלעד ואלשטיין למדו בפרשה האחרונה על בשרם, שגם כשאתה נמצא בעמדה של כוח - פעולה כוחנית לא בהכרח תפעל לטובתך בעתיד, שאותו, במיוחד במזה"ת, לא ניתן לצפות.