הם באמת מגרשים 400 ילדים

חשבנו שזה היה רק חלום בלהות, שנתעורר בבוקר והוא יימוג. חשבנו שמישהו פשוט השתגע בממשלה, ומינה ועדה שהחליטה על... סלקציה: מי יישאר ומי יגורש.

חשבנו שכמה מודעות חתומות והפגנות מנומסות יעוררו דעת-קהל, שתביא את הממשלה לסגת מהחלטתה המרושעת. חשבנו שהתנגדותו, אמנם הרפה והמאוחרת של נשיא המדינה, שמעון פרס, תביא את ראש הממשלה, בנימין נתניהו, אם לא לשנות את רוע הגזירה, לפחות למסמס את הליך הגירוש ולקבור אותו בוועדה נוספת. חשבנו שמדינת היהודים אינה מסוגלת, מוסרית, לגרש ילדים.

חשבנו שאפילו אין צורך להביא נימוקים תועלתניים, כי ברור שהגירוש יגרום נזק תדמיתי בלתי הפיך לישראל. עלצנו וניפחנו את החזה בגאווה לאומית על כך שהסרט על בית-הספר ביאליק-רוגוזין זכה בפרס האוסקר. הסרט הציג ביושר ובענייניות את דמותה ההומאנית, האמיתית של מדינת ישראל. מעולם לא הייתה לישראל הסברה קולעת כל-כך. הסרט פשוט דיבר בעד...עצמנו. נזכרנו במעשהו האצילי של ראש הממשלה לשעבר, מנחם בגין, אשר לא היסס לקלוט פליטים וייטנאמים ולהעניק להם אזרחות ישראלית.

קמנו הבוקר ולא האמנו למשמע אוזננו: הסיוט אינו חלום כי אם מציאות. הם מתכוונים באמת לגרש את 400 הילדים והם מכינים מחנה מעצר ליד שדה התעופה. והעולם הישראלי, כמנהגו נוהג. שרי הממשלה ממלאים את פיהם מים. מנהיגת האופוזיציה, ציפי לבני, שותקת. הח"כית שלי יחימוביץ', נציגת הלובי החברתי, נאלמה דום. ראשי האוניברסיטאות, מנהיגי הקהילה העסקית, מנהיגי ההסתדרות, ראשי התעשיינים, הסתדרות המורים, ושלל האיגודים המקצועיים אינם פוצים פה.

רק כמה ארגוני שמאל ועמותות לזכויות האדם מפגינות בחוצות. האישיות הציבורית היחידה שהתגייסה להפגין ולמחות היא אשת ראש הממשלה לשעבר, עליזה אולמרט.

הפרופסור ישעיהו ליבוביץ' ז"ל נהג להתנסח בחריפות. הוא טבע את הביטוי המצמרר "יודו-נאצים" אשר מהדהד עד היום. פרופ' ליבוביץ' כינה כך את בריוני המתנחלים וספג גינויים ונאצות מימין וגם משמאל. יהודים, כך הטיחו בו, אינם יכולים להיות נאצים. איני יודע כיצד השיב ליבוביץ' אך ניתן לדמיין את תשובתו: "יכולים גם יכולים. יש נאצים בכל אירופה ויש נאצים אמריקנים ולטיניים, ויכולים להיות גם נאצים ישראלים".

הוגת הדעות, חנה ארנדט, כיסתה בזמנה כעיתונאית את משפט אייכמן וטבעה מצידה את הביטוי "הבנאליות של הרשע". הנאציזם היה מבחינתה רשע של פקידים מסורים כמו אייכמן, שפשוט ביצעו את מלאכתם, השמדת היהודים.

ממשלת ישראל איננה נאצית, והשר אלי ישי אינו היינריך הימלר. אך גירוש הילדים הוא "פקודה בלתי חוקית בעליל", מעשה נבלה, ו"בנאליות של רשע". כל מי ששותף לו, במעשה או במחדל, מוכתם בכתם שלא יימחה. אם יש כיום נושא בציבוריות הישראלית שאינו שנוי במחלוקת אידיאולוגית, נושא שראוי לגייס עבורו תמיכה עממית חוצה מפלגות ואינטרסים, להקים קול זעקה המונית, להביא מאות-אלפים לכיכר רבין ולזכות באוסקר היקר מכול, דמותה המוסרית של ישראל, הרי הם אותם 400 ילדי העובדים הזרים.

על ממשלת נתניהו לדבוק במורשתו ההומאנית של בגין ולהעניק אזרחות ישראלית לכל משפחות ילדי העובדים הזרים המיועדים לגירוש.

הכותב הוא יו"ר כלמוביל